📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ז: תּוֹרָה
#452

יא. תַּלְמוּד וּמַעֲשֶׂה

תסג שָׁנִינוּ: אֶת־זוֹ דָּרַשׁ רַ' מְנַחֵם בְּרַ' יוֹסֵי: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר"3443 – תָּלָה הַכָּתוּב אֶת־הַמִּצְוָה בְּנֵר וְאֶת־הַתּוֹרָה בְּאוֹר; אֶת־הַמִּצְוָה בְּנֵר, לוֹמַר לָךְ: מַה נֵּר אֵינוֹ מֵאִיר אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, אַף מִצְוָה אֵינָהּ מְגִנָּה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה3444; וְאֶת־הַתּוֹרָה בְּאוֹר, לוֹמַר לָךְ: מָה אוֹר מֵאִיר לְעוֹלָם, אַף תּוֹרָה מְגִנָּה לְעוֹלָם; וְאוֹמֵר: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ וגו' "3445, "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ" – זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה; "בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ"3446 – זוֹ מִיתָה; "וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ"3447 – לֶעָתִיד לָבוֹא. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים וּמִן הַפְּחָתִים3448 וּמֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִים3449, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ מְהַלֵּךְ. נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲבוּקָה שֶׁל אוֹר3450 – נִצַּל מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים וּמִן הַפְּחָתִים, וַעֲדַיִן מִתְיָרֵא מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ מְהַלֵּךְ. כֵּוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד־הַשַּׁחַר3451 נִצַּל מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִים, וַעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים3452 נִצַּל מִכֻּלָּם.

דָּבָר אַחֵר: עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה3453 וְאֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה"3454. (סוטה כא.: ע"י).

תסד וּכְבָר הָיָה רַ' טַרְפוֹן וּזְקֵנִים מְסֻבִּים בַּעֲלִיַּת בֵּית־נִתְזָה בְּלֹד; נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: תַּלְמוּד גָּדוֹל אוֹ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל? נַעֲנָה רַ' טַרְפוֹן וְאָמַר: מַעֲשֶׂה גָּדוֹל. נַעֲנָה רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: תַּלְמוּד גָּדוֹל. נַעֲנוּ כֻלָּם וְאָמָרוּ: תַּלְמוּד גָּדוֹל, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה (קיד' מ:).

תסה רַ' אַבָּהוּ שָׁלַח אֶת־רַ' חֲנִינָא בְּנוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה בִּטְבֶרְיָא. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: גּוֹמֵל הוּא חָסֶד3455. שָׁלַח וְאָמַר לוֹ: הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּקֵיסָרִין3456 שְׁלַחְתִּיךָ לִטְבֶרְיָא? שֶׁכְּבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־אֲרִים בְּלֹד, שֶׁהַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה. – רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּקֵיסָרִין אָמְרוּ: לֹא אָמְרוּ, אֶלָּא כְּשֶׁיֶּשׁ־שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה; אֲבָל אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה, הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם (ירוש' פס' פ"ג, ה"ז).

תסו אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ… וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"3457 – שָׁנָה רַ' חִיָּא: הַלָּמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, וְלֹא הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, שֶׁהַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהְפְּכָה שִׁלְיָתוֹ3458 עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לָאֲוִיר הָעוֹלָם (ירוש' בר' פ"א, ה"ב; ויק"ר לה).

תסז רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ3459 – חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו – אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו – לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִים, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו; אֲבָל כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ – לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִים וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזוֹת3460 אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ (אב' ג).

תסח אֱלִישָׁע בֶּן־אֲבוּיָה הָיָה אוֹמֵר: אָדָם שֶׁיֵּשׁ־בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלָמֵד תּוֹרָה הַרְבֵּה, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁבּוֹנֶה אֲבָנִים תְּחִלָּה3461 וְאַחַר־כָּךְ לְבֵנִים, אֲפִלּוּ בָאִים מַיִם הַרְבֵּה וְעוֹמְדִים בְּצִדָּן אֵין מַחִין3462 אוֹתָן מִמְּקוֹמָן. וְאָדָם שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלָמֵד תּוֹרָה, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁבּוֹנֶה לְבֵנִים תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ אֲבָנִים, אֲפִלּוּ בָאִים מַיִּם קִמְעָא, מִיָּד הוֹפְכִים אוֹתָן.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלָמֵד תּוֹרָה הַרְבֵּה – לְמָה הוּא דוֹמֶה: לְסִיד שֶׁטּוּחַ3463 עַל גַּבֵּי אֲבָנִים, אֲפִלּוּ יוֹרְדִין עָלָיו כַּמָּה גְשָׁמִים אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלָמֵד תּוֹרָה הַרְבֵּה דּוֹמֶה לְסִיד שֶׁנִּטּוֹחַ עַל־גַּבֵּי לְבֵנִים, אֲפִלּוּ יוֹרְדִין עָלָיו גְּשָׁמִים קִמְעָא – מִיָּד נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ. (אדר"נ נו"א, כד).

תסט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְרוֹכֵב סוּס וּכְלִינוֹס3464 בְּפִיו: כָּל־מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא מַחֲזִירוֹ; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו – לְרוֹכֵב סוּס וְאֵין כְּלִינוֹס בְּפִיו – רָכַב עָלָיו, וְנָפַל מִמֶּנּוּ, וְשָׁבַר אֶת־מַפְרַקְתּוֹ. (שם נו"ב, לד).

תע "לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו"3465 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא: כָּל־מִי שֶׁלּוֹמֵד דִּבְרֵי־תוֹרָה וְאֵינוֹ מְקַיֵּם, עָנְשׁוֹ חָמוּר3466 מִמִּי שֶׁלֹּא לָמַד כָּל־עִקָּר3467. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַרְדֵּס, הִכְנִיס לְתוֹכוֹ שְׁנֵי אֲרִיסִים3468, אֶחָד הָיָה נוֹטֵעַ אִילָנוֹת וּמְקַצְּצָם, וְאֶחָד לֹא הָיָה נוֹטֵעַ כָּל־עִקָּר וְלֹא מְקַצְּצָם. עַל מִי הַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס – לֹא עַל אוֹתוֹ שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ וּמְקַצְּצָם? כָּךְ כָּל־מִי שֶׁלּוֹמֵד דִּבְרֵי־תוֹרָה וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָהּ, עָנְשׁוֹ חָמוּר מִמִּי שֶׁלֹּא לָמַד כָּל־עִקָּר. (דב"ר ז).

תעא אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה3469 – שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ; עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ – שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ; הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה – חָסִיד; לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה – רָשָׁע (אב' ה).

תעב יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם; נָאֶה מְקַיֵּם וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ; נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם (יבמ' סג:).

תעג רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ"3470 – זֶה מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד; "וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ"3471 – אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים; "אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ"3472 – דְּרֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. (סוטה מד.).

תעד רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן בֶּן־בָּרוֹקָא אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמֵּד – מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ3473 לִלְמֹד וּלְלַמֵּד; וְהַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לַעֲשׂוֹת – מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת (אב' ד).

תעה אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּלְבָד3474 דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ (ע"ז יז:).

תעו כָּל־הָאוֹמֵר אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה – אֲפִלּוּ תוֹרָה אֵין לוֹ; מַה־טַּעַם? אָמַר רַב פַּפָּא: אָמַר הַכָּתוּב "וּלְמַדְתֶּם… לַעֲשׂתָם"3475 – כָּל־שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַעֲשִׂיָּה יֶשְׁנוֹ בִלְמִידָה, כָּל־שֶׁאֵינוֹ בַעֲשִׂיָּה אֵינוֹ בִלְמִידָה. (יבמ' קט:).

תעז אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "לָמָּה־זֶּה מְחִיר בְּיַד־כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב־אָיִן"3476 – אוֹי לָהֶם לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְאֵין בָּהֶם יִרְאַת־שָׁמָיִם. (יומא עב:; ע"י).

תעח אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ תוֹרָה וְאֵין בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דּוֹמֶה לְגִזְבָּר3477 שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַפְתְּחוֹת הַפְּנִימִיּוֹת3478 וּמַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנוֹת לֹא מָסְרוּ לוֹ – הֵיאַךְ יִכָּנֵס?

הִכְרִיז רַ' יַנַּאי: חֲבָל3479 עַל מִי שֶׁאֵין לוֹ חָצֵר3480 וְשַׁעַר לְחָצֵר עוֹשֶׂה (שבת לא:).

תעט אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: כָּל־מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְאֵין בְּיָדוֹ יִרְאַת־חֵטְא – אֵין בְּיָדוֹ כְלוּם. כָּל־נַגָּר3481 שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֶרְגַּלְיָא שֶׁלּוֹ3482 – אֵינוֹ נַגָּר. לָמָּה? – שֶׁקַּפְלָיוֹת שֶׁל תּוֹרָה3483 בְּיִרְאַת חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ"3484 (שמ"ר מ).

תפ הִכְרִיז רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי: מִי מְבַקֵּשׁ חַיִּים? הָיוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים אֶצְלוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ חַיִּים. אָמַר לָהֶם: "מִי־הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים… נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וגו'3485; שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הוֹאִיל וְנָצַרְתִּי אֶת־לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה – אֵלֵךְ וְאֶתְגָּרֶה בְשֵׁנָה3486, תַּלְמוּד לוֹמַר: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב"3487 – וְאֵין "טוֹב" אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ"3488 (ע"ז יט:; ע"י).

תפא מַרְגְּלָא בְּפִי רָבָא3489: תַּכְלִית חָכְמָה – תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּבוֹעֵט3490 בְּאָבִיו וְאִמּוֹ וּבְרַבּוֹ וּבְמִי שֶּׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן3491, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶם"3492, לְ"לוֹמְדֵיהֶם" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לְ"עֹשֵׂיהֶם" – לְעוֹשִׂים לִשְׁמָהּ, וְלֹא לְעוֹשִׂים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. (בר' יז.).

תפב לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (אבות א).