הערות וביאורים · 3417–3476
3419אלא יונית – ולא בשאר הלשונות.
3421דבריו של יפת – לשון יון, שהוא מבני יפת בן נח.
3423אלא בספר תורה – ולא בנביאים וכתובים.
3424מעשה של תלמי המלך – שצוה לתרגם התורה יונית, כמפורש למעלה.
3426יפיפית מבני אדם – שהיה תרגומו יפה והשכין יפיפותו של יפת באהלי
שם.
3428פרסה – מדת הארץ, ד' מיל.
3429שלא ירבו מחלוקות – בפירושי הכתובים.
3431תרגום מביא לידי משנה – שהמשנה מפרשת את המקראות.
3432להגביה קולו וכו' – כדי שיהא קול הקורא נשמע לצבור.
3434בקולו של משה – ולא בקול גבוה מקולו.
3435להגביה קולו כנגד הקורא – לקרוא בקול רם כמוהו.
3436ימעך הקורא קולו – כלו' ישפיל קולו.
3437המתרגם פסוק כצורתו – כלו' לפי דקדוק המלים ולא לפי הכונה.
3438בדאי – בודה מן הלב, שקרן.
3439והמוסיף עליו – מדעת עצמו.
3440בלשון בני אדם – לסבר את האוזן, כגון "יד ה' " וכדומה.
3441לשון הבאי – לשון גוזמא והפלגה, כגון "ערים גדולות ובצורות
בשמים".
3442לשון חכמים – לשון משנה ותלמוד, כגון "רְחֵלות" במקום רְחֵלים
שבתורה, וכיוצא בו.
3444מצוה… לפי שעה – בשעת עשיתה.
3450נזדמנה לו אבוקה של אור – הגיע לידו לפיד של אש; כך זכה לקיים
מצוה ניצל ממקצת פורענות.
3451כיון שעלה עמוד השחר וכו' – כך זכה לתורה ניצל מן החטא ומן
היסורים.
3452הגיע לפרשת דרכים – ושם הכיר את דרכו; והנמשל: יום המיתה.
3453מכבה מצוה – מבטלת שכר המצוה.
3454במקור: שיר השירים ח', ח. צ"ל: שיר השירים ח', ז. הערת פב"י.
3455גומל הוא חסד – עוסק בקבורת מתים, שזו חסד של אמת.
3456בקיסרין – עיר מושבו של ר' אבהו.
3458שנהפכה שליתו – מקום הולד במעי אמו.
3459שמעשיו מרובים מחכמתו – שצדקתו מרובה מחכמתו בתורה.
3461אבנים תחלה – גיר' אחרת: אבנים מלמטה.
3462מחין – מַמחין, מוחין ושוטפין.
3463שטוח – שהוא טוּחַ; ואולי צ"ל: שנטוח, כמו להלן.
3468אריסים – עובדים בשכר חלק מן הפירות.
3469הולך ואינו עושה – הולך לביה"מ לשמוע תורה ואינו מקיים המצוות.
3473מספיקין בידו – נותנין לו את היכולת; מסייעין בידו.
3474בתורה בלבד – שלא על מנת לעשות.