📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3417–3476

3417

שם י"ז, ג.

↩ חזרה לטקסט
3418

ויקרא י"א, ו.

↩ חזרה לטקסט
3419

אלא יונית – ולא בשאר הלשונות.

↩ חזרה לטקסט
3420

בראשית ט', כז.

↩ חזרה לטקסט
3421

דבריו של יפת – לשון יון, שהוא מבני יפת בן נח.

↩ חזרה לטקסט
3422

נחמיה ח', ח.

↩ חזרה לטקסט
3423

אלא בספר תורה – ולא בנביאים וכתובים.

↩ חזרה לטקסט
3424

מעשה של תלמי המלך – שצוה לתרגם התורה יונית, כמפורש למעלה.

↩ חזרה לטקסט
3425

עקילס תרגם – יונית.

↩ חזרה לטקסט
3426

יפיפית מבני אדם – שהיה תרגומו יפה והשכין יפיפותו של יפת באהלי שם.

↩ חזרה לטקסט
3427

תהלים מ"ה, ג.

↩ חזרה לטקסט
3428

פרסה – מדת הארץ, ד' מיל.

↩ חזרה לטקסט
3429

שלא ירבו מחלוקות – בפירושי הכתובים.

↩ חזרה לטקסט
3430

קץ משיח – בדניאל.

↩ חזרה לטקסט
3431

תרגום מביא לידי משנה – שהמשנה מפרשת את המקראות.

↩ חזרה לטקסט
3432

להגביה קולו וכו' – כדי שיהא קול הקורא נשמע לצבור.

↩ חזרה לטקסט
3433

שמות י"ט, יט.

↩ חזרה לטקסט
3434

בקולו של משה – ולא בקול גבוה מקולו.

↩ חזרה לטקסט
3435

להגביה קולו כנגד הקורא – לקרוא בקול רם כמוהו.

↩ חזרה לטקסט
3436

ימעך הקורא קולו – כלו' ישפיל קולו.

↩ חזרה לטקסט
3437

המתרגם פסוק כצורתו – כלו' לפי דקדוק המלים ולא לפי הכונה.

↩ חזרה לטקסט
3438

בדאי – בודה מן הלב, שקרן.

↩ חזרה לטקסט
3439

והמוסיף עליו – מדעת עצמו.

↩ חזרה לטקסט
3440

בלשון בני אדם – לסבר את האוזן, כגון "יד ה' " וכדומה.

↩ חזרה לטקסט
3441

לשון הבאי – לשון גוזמא והפלגה, כגון "ערים גדולות ובצורות בשמים".

↩ חזרה לטקסט
3442

לשון חכמים – לשון משנה ותלמוד, כגון "רְחֵלות" במקום רְחֵלים שבתורה, וכיוצא בו.

↩ חזרה לטקסט
3443

משלי ו', כג.

↩ חזרה לטקסט
3444

מצוה… לפי שעה – בשעת עשיתה.

↩ חזרה לטקסט
3445

שם שם, כב.

↩ חזרה לטקסט
3446

שם שם, כב.

↩ חזרה לטקסט
3447

שם שם, כב.

↩ חזרה לטקסט
3448

הפחתים – בּורות.

↩ חזרה לטקסט
3449

הלסטים – גזלנים.

↩ חזרה לטקסט
3450

נזדמנה לו אבוקה של אור – הגיע לידו לפיד של אש; כך זכה לקיים מצוה ניצל ממקצת פורענות.

↩ חזרה לטקסט
3451

כיון שעלה עמוד השחר וכו' – כך זכה לתורה ניצל מן החטא ומן היסורים.

↩ חזרה לטקסט
3452

הגיע לפרשת דרכים – ושם הכיר את דרכו; והנמשל: יום המיתה.

↩ חזרה לטקסט
3453

מכבה מצוה – מבטלת שכר המצוה.

↩ חזרה לטקסט
3454

במקור: שיר השירים ח', ח. צ"ל: שיר השירים ח', ז. הערת פב"י.

↩ חזרה לטקסט
3455

גומל הוא חסד – עוסק בקבורת מתים, שזו חסד של אמת.

↩ חזרה לטקסט
3456

בקיסרין – עיר מושבו של ר' אבהו.

↩ חזרה לטקסט
3457

ויקרא כ"ו, ג.

↩ חזרה לטקסט
3458

שנהפכה שליתו – מקום הולד במעי אמו.

↩ חזרה לטקסט
3459

שמעשיו מרובים מחכמתו – שצדקתו מרובה מחכמתו בתורה.

↩ חזרה לטקסט
3460

מזיזות – מנענעות.

↩ חזרה לטקסט
3461

אבנים תחלה – גיר' אחרת: אבנים מלמטה.

↩ חזרה לטקסט
3462

מחין – מַמחין, מוחין ושוטפין.

↩ חזרה לטקסט
3463

שטוח – שהוא טוּחַ; ואולי צ"ל: שנטוח, כמו להלן.

↩ חזרה לטקסט
3464

כלינוס – מתג ורסן.

↩ חזרה לטקסט
3465

דברים כ"ח, א.

↩ חזרה לטקסט
3466

חמור – כבד.

↩ חזרה לטקסט
3467

כל עיקר – כלל.

↩ חזרה לטקסט
3468

אריסים – עובדים בשכר חלק מן הפירות.

↩ חזרה לטקסט
3469

הולך ואינו עושה – הולך לביה"מ לשמוע תורה ואינו מקיים המצוות.

↩ חזרה לטקסט
3470

משלי כ"ד, כז.

↩ חזרה לטקסט
3471

משלי כ"ד, כז.

↩ חזרה לטקסט
3472

משלי כ"ד, כז.

↩ חזרה לטקסט
3473

מספיקין בידו – נותנין לו את היכולת; מסייעין בידו.

↩ חזרה לטקסט
3474

בתורה בלבד – שלא על מנת לעשות.

↩ חזרה לטקסט
3475

דברים ה', א.

↩ חזרה לטקסט
3476

משלי י"ז, טז.

↩ חזרה לטקסט