הערות וביאורים · 1798–1857
1799המזומנים לה – דרש "מקראים" לשון קרואים ומזומנים.
1803שתעקר יציאת מצרים – ספור יציאת מצרים.
1807מלחמת גוג ומגוג – מלחמות הגוים בימות המשיח.
1808שעבוד מלכיות בלבד – כלו' סדר העולם לא ישתנה, אלא שינָצלו ישראל
משעבוד מלכיות.
1815ועטלף – מין שרץ־עוף מעופות הלילה.
1816לאותם בני אדם – לאומות העולם.
1819מי תופס המלכות אחרינו – מי ימלוך אחרינו.
1820בראשית כ"ה, כו. וידו אוחזת בעקב עשו – כלו' אחרי עשו ימלוך יעקב.
1821דברים ישנים וכו' – כלו' פסוק ישן, וזקן חדש זה גלה את טעמו.
1825אכסניא עשו לבני – שישראל נתארחו בארצם כמה שנים.
1828מלכות אדום – מלכות רומי.
1830שדרה בין הקנים – בבצה, והיא חזיר הבר, שרומי נמשלה לחזיר.
1832נכתבים בקולמוס אחד – דרש "קנה" לשון קולמוס שכותבין בו; כלו'
שכותבין גזירות רעות על ישראל.
1835כעגלים שאין להם בעלים – של הפקר.
1836מתרפס ברצי כסף – דרש "מתרפס" מלשון מתיר (פושט) פס ידו,
ו"ברצי" מלשון רצון; כלו' פושטים יד לקבל שוחד על מנת לעשות רצון הנותן
ואינם עושים.
1839קרבות – דרש "קרָבות" מלשון קורבה; השתדלו להתקרב לאומות־העולם.
1841מסורת אגדה – כלו' כך מקובלים אנו.
1842מעולים – יפים וטובים.
1845אפרים משיח צדקי – לפי האגדה, קודם שיבוא משיח בן דוד יבוא משיח
בן יוסף, כלו' מזרע אפרים בן יוסף, להלחם באומות־העולם ששעבדו את
ישראל.
1846בימינו – כך תקן רד"ל, ובמודפס: "בים" (על שם הכתוב: "ושמתי בים
ידו ובנהרות ימינו" – תהל' פ"ט, כו).
1847הללו שגנוזים אצלך – בני דורך הגנוזים עמך.
1848כעגל הזה – שמכניסין אותו בעול בפעם הראשונה.
1849ומשנקים – מיגעים ומדכאים.
1851טורדם – דוחפם ומאבדם.
1852נפלים – שמתו במעי אמם.
1853כמה יהא כחי – כלו' עד כמה כוחי גדול לסבול.
1854ראה טל שעל ראשי – שאני לן, כביכול, בחוץ ועלה טל הלילה על ראשי
(על שם הכתוב "שראשי נמלא טל" – שה"ש ה', ב).
1855נתישבה דעתי – נחה דעתי.