📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ה: גְּאֻלָּה וִימוֹת־הַמָּשִׁיחַ
#436

ז. מָשִׁיחַ

נו "בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר"1843 – אֵיזֶה אוֹר שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְצַפָּה לוֹ? זֶהוּ אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב"1844, מְלַמֵּד שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּבְמַעֲשָׂיו קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּגְנָזוֹ לַמָּשִׁיחַ וּלְדוֹרוֹ תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ.

אָמַר שָׂטָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אוֹר שֶׁנִּגְנַז תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד שֶׁלְּךָ לְמִי? אָמַר לוֹ: לְמִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירְךָ וּלְהַכְלִימְךָ בְּבשֶׁת־פָּנִים. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְאֵהוּ לִי. אָמַר לוֹ: בּוֹא וּרְאֵה אוֹתוֹ. וְכֵוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִזְדַּעֲזַע וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר: בְּוַדַּאי זֶהוּ מָשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לְהַפִּיל לִי וּלְכָל שָׂרֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּגֵיהִנֹּם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְרַגְּשׁוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! מִי הוּא זֶה שֶׁאָנוּ נוֹפְלִים בְּיָדוֹ? מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־טִּיבוֹ? אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי1845 שְׁמוֹ, מַגְבִּיהַּ קוֹמָתוֹ וְקוֹמַת דּוֹרוֹ וּמֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ עַמּוֹ, וְאֵין אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לַעֲמֹד בּוֹ וְכָל־אוֹיְבָיו וְצָרָיו מִתְבַּהֲלִים וּבוֹרְחִים מִלְּפָנָיו, וְאַף נְהָרוֹת פּוֹסְקִים בִּימִינוֹ1846.

הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתְנֶה עִם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְאוֹמֵר: הַלָּלוּ שֶׁגְּנוּזִים אֶצְלֶךָ1847, עֲוֹנוֹתֵיהֶם עֲתִידִים לְהַכְנִיסְךָ בְּעֹל בַּרְזֶל, וְעוֹשִׂים אוֹתְךָ כָּעֵגֶל הַזֶּה1848 שֶׁכָּהוּ עֵינָיו, וּמְשַׁנְּקִים1849 אֶת־רוּחֲךָ בְּעֹל, וּבַעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ עֲתִידָה לְשׁוֹנְךָ לִדַּבֵּק בְּחִכֶּךָ, רְצוֹנְךָ בְּכָךְ? אָמַר מָשִׁיחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, שֶׁמָּא אוֹתוֹ צַעַר שָׁנִים רַבּוֹת הֵן? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשִׁי, שָׁבוּעַ1850 אֶחָד גָּזַרְתִּי עָלֶיךָ; אִם נַפְשְׁךָ עֲצֵבָה, אֲנִי טוֹרְדָם1851 מֵעַכְשָׁו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! בְּגִילַת נַפְשִׁי וּבְשִׂמְחַת לִבִּי אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי עַל מְנָת שֶׁלֹּא יֹאבַד אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל; וְלֹא חַיִּים בִּלְבַד יִוָּשְׁעוּ בְיָמַי, אֶלָּא אַף אוֹתָם שֶׁגְּנוּזִים בֶּעָפָר; וְלֹא מֵתִים בִּלְבַד יִוָּשְׁעוּ בְּיָמַי, אֶלָּא אַף אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ מִימוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו; וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבָד, אֶלָּא אַף נְפָלִים1852 יִוָּשְׁעוּ בְּיָמָי; וְלֹא נְפָלִים בִּלְבָד, אֶלָּא אַף מִי שֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ לִבְרֹאת וְלֹא נִבְרָאוּ – בְּכָךְ אֲנִי רוֹצֶה, בְּכָךְ אֲנִי מְקַבֵּל עָלָי.

אָמְרוּ: שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ מְבִיאִים קוֹרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְנוֹתְנִים לוֹ עַל צַוָּארוֹ עַד שֶׁנִּכְפְּפָה קוֹמָתוֹ, וְהוּא צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְעוֹלֶה קוֹלוֹ לַמָּרוֹם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כַּמָּה יְהֵא כֹחִי1853? כַּמָּה יְהֵא רוּחִי? כַּמָּה תְּהֵא נִשְׁמָתִי? וְכַמָּה יְהוּ אֲבָרֵי? לֹא בָּשָׂר־וָדָם אָנִי? – – – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי, כְּבָר קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית; עַכְשָׁו יְהֵא צַעַר שֶׁלְּךָ כְּצַעַר שֶׁלִּי, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת־בֵּיתִי וְשָׂרַף אֶת־הֵיכָלִי וְהֶגְלָה אֶת־בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשִׁי, לֹא נִכְנַסְתִּי לְכִסֵּא שֶׁלִּי! וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין, רְאֵה טַל שֶׁעָלָה עַל רֹאשִׁי1854. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַכְשָׁו נִתְיַשְּׁבָה דַעְתִּי1855, דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְּרַבּוֹ1856.

אָמַר רַ' יִצְחָק: שָׁנָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלָה בָּהּ, כָּל־מַלְכֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִתְגָּרִים זֶה בָּזֶה – – – וְכָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִתְרַעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹחֲזִים אוֹתָם צִירִים כְּצִירֵי יוֹלֵדָה. וְיִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְאוֹמְרִים: לְהֵיכָן נֵלֵךְ? לְהֵיכָן נָבוֹא? אוֹמֵר לָהֶם: בָּנַי, אַל תִּתְיָרְאוּ, כָּל־מַה־שֶׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם. מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מִתְיָרְאִים? אַל תִּירָאוּ, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם! וְלֹא כִגְאֻלָּה רִאשׁוֹנָה גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הָיָה לָכֶם צַעַר וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת אַחֲרֶיהָ, אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה אֵין צַעַר וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת אַחֲרֶיהָ.

בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל, שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, בָּא אֵלִיָּהוּ וְעוֹמֵד עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבוֹכֶה וּמַסְפִּיד עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר: הָרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד מָתַי אַתֶּם עוֹמְדִים בְּחֹרֶב, צִיָּה וּשְׁמָמָה? וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְאַחַר־כָּךְ אוֹמֵר לָהֶם: בָּא שָׁלוֹם לָעוֹלָם.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא וְעוֹמֵד עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: בָּאָה טוֹבָה לָעוֹלָם.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא וְאוֹמֵר: בָּאָה יְשׁוּעָה לָעוֹלָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַרְאֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־כְּבוֹדוֹ וּמַלְכוּתוֹ לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם וְגוֹאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְנִגְלֶה בְּרֹאשָׁם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּשָׁעָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלֶה – [הוּא] בָּא וְעוֹמֵד עַל הַגַּג שֶׁל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וּמַשְׁמִיעַ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: עֲנָוִים, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם! וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים, רְאוּ בְּאוֹרִי שֶׁזָּרַח עֲלֵיכֶם –

"קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח"1857.

וַעֲלֵיכֶם בִּלְבַד זָרַח וְלֹא עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם –

"כִּי־הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ"1858.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַבְהִיק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹלְכִים כֻּלָּם לְאוֹרָם –

"וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ"1859.

וּבָאִים כֻּלָּם וּמְלַחֲכִים עָפָר מִתַּחַת רַגְלָיו שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי מָשִׁיחַ וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: נִהְיֶה לְךָ וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדִים.

"כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר"1860 – מְלַמֵּד שֶׁמַּלְבִּישׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְבוּשׁ, שֶׁזִּיווֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּמְּשִׁין לְאוֹרוֹ וְאוֹמְרִין:

אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ נִבְרָא,

אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא,

אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ,

אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁחִכְּתָהּ לוֹ,

שֶׁמִּפְתַח שְׂפָתָיו – בְּרָכָה וְשָׁלוֹם,

וְשִׂיחָתוֹ – נַחַת רוּחַ,

וְהִרְהוּר לִבּוֹ – בֶּטַח וְשַׁלְאֲנָן;

אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁזָּכְתָה בּוֹ,

שֶׁמֶּלֶל לְשׁוֹנוֹ סְלִיחָה וּמְחִילָה לְיִשְׂרָאֵל,

תְּפִלָּתוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ,

וּתְחִנָּתוֹ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה.

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, מַה גָּנוּז לָהֶם!

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲתִידִים אֲבוֹת הָעוֹלָם לַעֲמֹד בְּנִיסָן וְאוֹמְרִים לוֹ: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ אֲבוֹתֶיךָ, אַתָּה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁסָּבַלְתָּ עֲוֹנוֹת בָּנֵינוּ וְעָבְרוּ עָלֶיךָ מִדּוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, מַה שֶׁלֹּא עָבְרוּ עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, וְהָיִיתָ שְׂחוֹק וְלַעַג בְּאֻמּוֹת־הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְיָשַׁבְתָּ בְּחשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְעֵינֶיךָ לֹא רָאוּ אוֹר, וְצָפַד עוֹרְךָ עַל עַצְמֶךָ, וְגוּפְךָ יָבֵשׁ הָיָה כָּעֵץ, וְשִׁנֶּיךָ חָסְרוּ מִצּוֹם, וְכֹחֲךָ יָבַשׁ כַּחֶרֶס. כָּל־אֵלּוּ מִפְּנֵי עֲוֹנוֹת בָּנֵינוּ; רְצוֹנְךָ, יֵהָנוּ בָנֵינוּ מִטּוֹבָה זוֹ שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל צַעַר שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עֲלֵיהֶם וַחֲבָשׁוּךָ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים אֵין דַּעְתְּךָ נוֹחָה מֵהֶם?

אוֹמַר לָהֶם: אֲבוֹת־הָעוֹלָם! כָּל־מַה־שֶּׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם וּבִשְּׁבִיל בְּנֵיכֶם, שֶׁיֵּהָנוּ מִטּוֹבָה זוֹ שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל.

אוֹמְרִים לוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁהֵנַחְתָּ דַּעַת קוֹנְךָ1861 וְדַעְתֵּנוּ.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַגְבִּיהַּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמָּשִׁיחַ עַד שְׁמֵי־הַשָּׁמַיִם וּפוֹרֵשׂ עָלָיו מִזִּיו כְּבוֹדוֹ, מִפְּנֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם הָרְשָׁעִים, וְאוֹמֵר לוֹ: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי, הֱוֵי דַיָּן עַל אֵלּוּ וַעֲשֵׂה בָהֶם מַה שֶּׁנַּפְשְׁךָ חֲפֵצָה, שֶׁאִלְמָלֵא רַחֲמַי שֶׁגָּבְרוּ עָלֶיךָ בְּיוֹתֵר כְּבָר אִבְּדוּךָ מִן הָעוֹלָם בְּרֶגַע אֶחָד – – –

מִיָּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ לַמָּשִׁיחַ שֶׁבַע חֻפּוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת וזְמָרַגְדִּין1862, וְכָל־חֻפָּה וְחֻפָּה נִמְשָׁכִים מִתּוֹכָהּ אַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁל יַיִּן וְשֶׁל דְּבַשׁ וְשֶׁל חָלָב וְשֶׁל אֲפַרְסְמוֹן1863 טָהוֹר, וּמְחַבְּקוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּמַכְנִיסוֹ לַחֻפָּה וְרוֹאִים אוֹתוֹ כָּל־הַצַּדִּיקִים. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַצַּדִּיקִים: צַדִּיקֵי עוֹלָם! עֲדַיִן לֹא נָטַל אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי חֲצִי צַעֲרוֹ1864. עֲדַיִן יֵשׁ לִי מִדָּה אַחַת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ, שֶׁלֹּא רָאֲתָה עַיִן מֵעוֹלָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְרוּחַ צְפוֹנִית וּלְרוּחַ דְּרוֹמִית וְאוֹמֵר לָהֶן: בֹּאוּ, כַּבְּדוּ וְרַבְּצוּ1865 לִפְנֵי אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי בְּכָל מִינֵי בְשָׂמִים שֶׁל גַּן־עֵדֶן, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר:

"עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו"1866.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ וּצְלֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן בִּידֵיהֶם וּמַקְלֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וְנִקְבָּצִים כָּל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵיהֶם, וּשְׁכִינָה לִפְנֵיהֶם וּנְבִיאִים מֵאַחֲרֵיהֶם, וְתוֹרָה מִימִינָם וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מִשְּׂמֹאלָם, וּמוֹלִיכִים אוֹתָם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִקְבָּצִים כָּל־הַגּוֹיִם שָׁם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹבְדַי אֱלִילִים וְאוֹמֵר: יַעַבְרוּ עַל גֶּשֶׁר גֵּיהִנֹּם! – וְעוֹבְרִים, וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעִים שָׁם, יִהְיֶה לִפְנֵיהֶם כְּחוּט וְנוֹפְלִים לְגֵיהִנֹּם. וּמִיָּד יִשְׂרָאֵל מִתְיָרְאִים וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, תֹּאמַר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם אֵלּוּ תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ? אוֹמֵר לָהֶם: מִי אַתֶּם? אוֹמְרִים לוֹ: אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ יִשְׂרָאֵל. אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד? אוֹמְרִים לוֹ: אַבְרָהָם. קוֹרֵא לְאַבְרָהָם וְאוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי: "וְגַם אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי"1867? אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד יוֹתֵר1868? אוֹמְרִים לוֹ: יִצְחָק. קוֹרֵא לְיִצְחָק, אוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי: "כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצוֹת הָאֵל"1869? אוֹמֵר לָהֶם: מִי מֵעִיד יוֹתֵר? אוֹמְרִים לוֹ: יַעֲקֹב. קוֹרֵא לְיַעֲקֹב, אוֹמֵר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה, שֶׁהֵם עַמִּי וַאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לָהֶם: "לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים"1870, וְהֵם אָמְרוּ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֶחָד"1871? – – –

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תוֹרָה וּמַנִּיחָה בְּחֵיקוֹ וּמַבְהִיק זִיוָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

אוֹמֵר גַּבְרִיאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! יָבוֹאוּ עוֹבְדַי הָאֱלִילִים וְיִרְאוּ בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל – – –

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחָה גֵיהִנֹּם וְיוֹצְאִים כָּל־עוֹבְדַי־הָאֱלִילִים וְרוֹאִים בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: כַּמָּה נָאֶה אָדוֹן זֶה! כַּמָּה נָאָה אֻמָּה זוֹ, שֶׁאָהַב אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר! "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ"1872! (פסיק"ר לה–לז; ילק"ש ישע' ס').

נז "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ"1873 – לְמַטְרוֹנָה שֶׁהָלַךְ הַמֶּלֶךְ בַּעֲלָהּ וּבָנֶיהָ וַחֲתָנֶיהָ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: בָּאוּ בָנָיִךְ. אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי? תִּשְׂמַחְנָה כַלּוֹתָי. כֵּוָן שֶׁבָּאוּ חֲתָנֶיהָ אָמְרוּ לָהּ: בָּאוּ חֲתָנָיִךְ. אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי, תִּשְׂמַחְנָה בְנוֹתָי. אָמְרוּ לָהּ: בָּא הַמֶּלֶךְ בַּעֲלֵךְ. אָמְרָה: זוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא בָּאִים הַנְּבִיאִים וְאוֹמְרִים לִירוּשָׁלָיִם: "בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ"1874, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם: מָה אִכְפַּת לִי? "וּבְנֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמֵנָה"1875 – אָמְרָה: מָה אִכְפַּת לִי? כֵּוָן שֶׁאָמְרוּ לָהּ: "הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע"1876, אָמְרָה: זוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִיא אוֹמֶרֶת: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיָי תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהֵי"1877. (שהש"ר א').