📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ה: גְּאֻלָּה וִימוֹת־הַמָּשִׁיחַ
#434

ה. גְּאֻלָּה וְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת

לו "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל־בֵּית אָבִי"1769 – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי: נָטַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שִׂיחָתָם שֶׁל אָבוֹת וַעֲשָׂאָהּ מַפְתֵּחַ לִגְאֻלָּתָם שֶׁל בָּנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב: אַתָּה אָמַרְתָּ "וְהָיָה יְיָ לִי לֶאֱלֹהִים"1770, חַיֶּיךָ, כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ אֵינִי נוֹתְנָן אֶלָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִיְרוּשָׁלַםִ"1771, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת־שְׁאָר עַמּוֹ"1772, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס"1773, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וגו' "1774 (ב"ר ע).

לז "הֵאָסְפוּ… הִקָּבְצוּ"1775 – צִוֵּה אוֹתָם עַל הַמַּחֲלֹקֶת1776, אָמַר לָהֶם: תִּהְיוּ כֻּלְּכֶם אֲסֵפָה אַחַת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה בֶן־אָדָם, קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו, וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו… וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ"1777 – נַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אַחַת הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לִגְאֻלָּה. מַה נֶאֱמַר אַחֲרָיו: "וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל" וגו'1778. (שם צח.).

לח אָמַר רַ' אַבָּא: אֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה1779 מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפִרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא"1780 (סנה' צח.).

לט רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא הָיוּ מְהַלְּכִים בְּבִקְעַת אַרְבֵּל1781 וְרָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ1782. אָמַר רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לְרַ' שִׁמְעוֹן: בְּרַבִּי1783, כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בַּתְּחִלָּה קִמְעָא־קִמְעָא; כָּל מַה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת – הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת. (ירוש' ב' פ"א, ה"א).

מ כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "מִגְדּוֹל"1784 וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "מַגְדִּיל"1785 – רַ' יוּדָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאֵין הַגְּאֻלָּה בָאָה עַל אֻמָּה זוֹ בְּבַת־אַחַת, אֶלָּא קִמְעָא־קִמְעָא. וּמַהוּ "מַגְדִּיל"? לְפִי שֶׁהִיא מִתְגַּדֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל: עַכְשָׁו הֵם שְׁרוּיִן בְּצָרוֹת גְּדוֹלוֹת, וּכְשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בְּבַת־אַחַת, אֵינָן יְכוֹלִין לִסְבֹּל יְשׁוּעָה גְדוֹלָה… לְפִיכָךְ הִיא בָאָה קִמְעָא־קִמְעָא וּמִתְגַּדֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו. לְפִיכָךְ מְשׁוּלָה הַגְּאֻלָּה לְשַׁחַר. שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ"1786. וְלָמָּה נִמְשְׁלָה לְשַׁחַר? שֶׁאֵין לְךָ אֲפֵלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הַסְּמוּכָה לַשָּׁחַר, וְאִם יַעֲלֶה גַלְגַּל חַמָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַבְּרִיּוֹת יְשֵׁנִין, הָיוּ כָל הַבְּרִיּוֹת נִלְכָּדִין1787, אֶלָּא עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹלֶה וּמֵאִיר לְעוֹלָם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ גַּלְגַּל חַמָּה עוֹלֶה וּמֵאִיר וְאֵין הַבְּרִיּוֹת נִלְכָּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ" וגו'1788 (שו"ט י"ח, לו).

מא אָמַר רַ' אַחָא: נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ"1789. וְנִמְשַׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּנֵר – "נֵר יְיָ"1790, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל שֶׁמֶן לִנָּתֵן בְּנֵר וְהֵם מְאִירִים שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הוֹאִיל וְאוֹרִי הוּא אוֹרְכָם וְאוֹרְכָם הוּא אוֹרִי – אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ וְנָאִיר לְצִיּוֹן, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּמִי אוֹרִי כִּי־בָא אוֹרֵךְ"1791.

אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: עֲתִידָהּ יְרוּשָׁלַיִם לֵעֲשׂוֹת פָּנָס1792 לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְהֵם מְהַלְּכִים לְאוֹרָהּ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ"1793. (פסיק'; ילק"ש ישע' ס).

מב "וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלֶה הַשָּׁחַר"1794 – נֶאֱמַר: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ"1795 – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי: מִמַּה שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבָקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת1796 אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְגָאֳלֵנוּ1797. (ב"ר עח).

מג "וּבָרָא יְיָ עַל כָּל־מְכוֹן הַר־צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ"1798 – אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לֹא כִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא; יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה – כָּל־הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת עוֹלֶה; שֶׁל עוֹלָם הַבָּא – אֵין עוֹלִים אֶלָּא הַמְזֻמָּנִים לָהּ1799 (ב"ב מד:).

––––––––

מד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: גָּדוֹל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת כְּיוֹם שֶׁנִבְרֵאוּ בוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ (פס' פח:).

מה "בַּיָּמִים הַהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל"1800 – אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁגָּלוּ לִפְנִים מִנְּהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֶׁעֲתִידִין גָּלוּת יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לֵלֵךְ אֶצְלָם לַהֲבִיאָם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ עִמָּהֶם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (ילק"ש שה"ש א).

מו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָם עֲתִידִים לַחֲזֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה"1801 – מָה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: "כַּיּוֹם הַזֶּה" – מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף הֵם אֲפֵלָה שֶׁלָּהֶם עֲתִידָהּ לְהָאִיר לָהֶם (סנה' קי:; ילק"ש דב' כט).

מז "הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְיָ וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי־יְיָ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם־חַי־יְיָ אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת־זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם"1802 – לֹא שֶׁתֵּעָקֵר יְצִיאַת־מִצְרַיִם1803 מִמְּקוֹמָהּ, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת עִקָּר וִיצִיאַת מִצְרַיִם טָפֵל לוֹ – – – וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אַל־תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת"1804 – זֶה שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, "וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנְנוּ"1805 – זוֹ יְצִיאַת מִצְרַיִם, "הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִּצְמָח"1806 – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: זוֹ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג1807. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב וְנִצֵּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה זְאֵב, פָּגַע בּוֹ אֲרִי וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה אֲרִי, פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ וְנִצַּל מִמֶּנּוּ – שָׁכַח מַעֲשֵׂה שְׁנֵיהֶם וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה נָחָשׁ. אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל – צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת־הָרִאשׁוֹנוֹת. (בר' יב, יג; תוספתא בר' פ"א).

מח אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד1808, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא־יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ"1809 (בר' לד:).

מט "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְּיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ"1810 – אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וְלֹא כְבָר גְּאַלְתָּנוּ עַל־יְדֵי משֶׁה וְעַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ וְעַל־יְדֵי שׁוֹפְטִים וּמְלָכִים, וְעַתָּה הָיִינוּ חוֹזְרִים וּמְשֻׁעְבָּדִים, וְהָיִינוּ בְּבוּשָׁה כְּאִלּוּ לֹא נִגְאָלְנוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְפִי שֶׁהָיְתָה גְּאֻלַּתְכֶם עַל־יְדֵי בָּשָׂר־וָדָם וְהָיוּ מַנְהִיגֵיכֶם עַל־יְדֵי בְּנֵי־אָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בְּקֶבֶר, לְפִיכָךְ גְּאֻלַּתְכֶם גְּאֻלַּת שָׁעָה, אֲבָל לְהַבָּא אֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם עַל־יְדֵי עַצְמִי, שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם, אֶגְאָלְכֶם גְּאֻלָּה קַיֶּמֶת לְעוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְּיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים"1811, לְפִיכָךְ "לֹא־תֵבשׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמוּ עַד־עוֹלְמֵי עַד"1812. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה, שֶׁהֱיִיתֶם בַּחוּרִים, עַכְשָׁו שֶׁהִזְקַנְתָּם אֵין בָּכֶם כֹּחַ לִסְבֹּל בּוּשָׁה שֶׁל גָּלֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי… כִּי בשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי"1813 (שו"ט לא. ב).