📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ה: גְּאֻלָּה וִימוֹת־הַמָּשִׁיחַ
#433

ד. עִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ

כג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דוֹר שֶׁמִּתְמַעֵט1718 וְהוֹלֵךְ – חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת־עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ"1719.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו כַּנָּהָר – חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ יְיָ נֹסְסָה בוֹ"1720, וְסָמוּךְ לוֹ: "וּבָא לְצִיּוֹן גוֹאֵל"1721.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי1722 אוֹ כֻּלּוֹ חַיָּב. בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי – שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ"1723; בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חַיָּב – שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא כִּי־אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי־אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ" וגו'1724, וְנֶאֱמַר: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה"1725 (סנה' צח.).

כד אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְהַפֵּך כָּל־הַמַּלְכוּת לְמִינוּת1726. אָמַר רָבָא: מִנַּיִן? נֶאֱמַר: "כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן1727 טָהוֹר הוּא"1728. (שם צז.).

כה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא: אִם רָאִיתָ מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ – צַפֵּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (ב"ר מב).

כו אָמַר רַ' שִׂמְלַאי מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל־שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים1729 מִיִּשְׂרָאֵל.

אָמַר זְעִירֵי אָמַר רַ' חֲנִינָא: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ גַּסֵּי־הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל (סנה' צח.).

כז אָמַר רַב אַסִּי: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל־נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף1730, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי"1731. (יבמ' סב:).

כח אָמְרוּ: אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּבָּרְאוּ כָּל־הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הַנְּשָׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (ב"ר כד; ויק"ר טו).

––––––––

כט אָמַר רַב: עֲתִידָהּ תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִפְלָא יְיָ אֶת־מַכֹּתְךָ"1732 – הַפְלָאָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת־הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר"1733, הֱוֵי אוֹמֵר: הַפְלָאָה זוֹ תּוֹרָה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְכֶרֶם1734 בְּיַבְנֶה, אָמְרוּ: עֲתִידָהּ תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵנָּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְיָ וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ, לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי יְיָ"1735; וְנֶאֱמַר: "וְנָעוּ מִיָּם עַד־יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד־מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־דְּבַר יְיָ וְלֹא יִמְצָאוּ"1736 – אָמְרוּ: עֲתִידָהּ אִשָּׁה שֶׁתִּטֹּל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה וְתַחֲזֹר בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת לֵדַע אִם טְמֵאָה הִיא וְאִם טְהוֹרָה הִיא וְאֵין מֵבִין.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"1737; אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־דְּבַר יְיָ וְלֹא יִמְצָאוּ" – שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הֲלָכָה בְרוּרָה וּמִשְׁנָה בְרוּרָה בְּמָקוֹם אֶחָד (שבת קלח, קלט).

ל אָמַר רַ' יוֹחָנָן: דּוֹר שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ – תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִתְמַעֲטִים, וְהַשְּׁאָר עֵינֵיהֶם כָּלוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה1738 פְּקוּדָה – שְׁנִיָּה מְמַהֶרֶת לָבוֹא.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁבוּעַ1739 שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא בוֹ – שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִתְקַיֵּם מִקְרָא זֶה: "וְהִמְטַרְתִּי עַל־עִיר אֶחָת וְעַל־עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר"1740; שְׁנִיָּה – חִצֵּי רָעָב מִשְׁתַּלְּחִים; שְׁלִישִׁית – רָעָב גָּדוֹל, וּמֵתִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְתוֹרָה מִשְׁתַּכְּחַת מִלּוֹמְדֶיהָ; בָּרְבִיעִית – שׂבַע וְאֵינוֹ שׂבַע; בַּחֲמִישִׁית – שׂבַע גָּדוֹל, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין וְתוֹרָה חוֹזֶרֶת לְלוֹמְדֶיהָ; בַּשִּׁשִּׁית – קוֹלוֹת; בַּשְּׁבִיעִית – מִלְחָמוֹת; בְּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית – בֶּן־דָּוִד בָּא (סנה' צז.).

לא בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ הָעַזּוּת תִּרְבֶּה וְהַיְקָר יֵעָוֵת1741, הַגֶּפֶן1742 תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר וְאֵין תּוֹכָחַת; בֵּית־הַוַּעַד1743 יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל1744 יֶחֱרַב וְהַגַּבְלָן1745 יִשֹּׁם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ; וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסָּרֵחַ, וְיִרְאֵי־חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי כֶלֶב; נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, גְּדוֹלִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים; בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַחֲמוֹתָהּ, אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְהַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן? – עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם (סוטה מט:; סנה' צז.; ע"י).

לב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "כִּי־יָדִין יְיָ עַמּוֹ… כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב"1746 – אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמָּסוֹרוֹת1747. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁיִּתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב"1748 – כִּבְיָכוֹל, אֵין סוֹמֵךְ וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.

רַ' זֵירָא, כְּשֶׁהָיָה מוֹצֵא חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בּוֹ1749, אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, לֹא תְרַחֲקוּהָ1750, שֶׁשָּׁנִינוּ: שְׁלשָׁה בָאִים בְּהֶסַּח־הַדַּעַת1751, אֵלּוּ הֵם: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב1752 (סנה' צז.; ע"י).

לג אָמַר עֻלָּא: יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֶנּוּ1753. וְכֵן אָמַר רַבָּה: יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֶנּוּ.

רַב יוֹסֵף אָמַר: יָבוֹא וְאֶזְכֶּה לֵשֵׁב בְּצִּלּוֹ שֶׁל אֻכַּף1754 חֲמוֹרוֹ.

אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי לְרַבָּה: מַה־טַּעַם? אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ1755 – וַהֲלֹא שָׁנִינוּ: "שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ? – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים"; וּמָר – הָא תּוֹרָה1756 וְהָא גְמִילוּת־חֲסָדִים. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא1757 (שם צח:).

לד רַ' הִלֵּל אוֹמֵר: אֵין לָהֶם מָשִׁיחַ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּבָר אֲכָלוּהוּ1758 בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ.

אָמַר רַב יוֹסֵף: יִמְחַל לוֹ רִבּוֹנוֹ1759 לְרַ' הִלֵּל! חִזְקִיָּה אֵימָתַי הָיָה – בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְאִלּוּ זְכַרְיָה הָיָה מִתְנַבֵּא בְּבַיִת שֵׁנִי וְאָמַר: "גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת־יְרוּשָׁלַםִ, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא" וגו'1760 (שם צט.).

לה רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רְמִי1761: נֶאֱמַר: "וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי1762 שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתַה"1763, וְנֶאֱמַר: "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר"1764? – זָכוּ "עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא", לֹא זָכוּ "עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר".

אָמַר לוֹ שָׁבוֹר־מַלְכָּא1765 לִשְׁמוּאֵל: אֲמַרְתֶּם מָשִׁיחַ עַל חֲמוֹר בָּא – אֲשַׁגֵּר1766 לוֹ סוּס בָּרֹק1767 מִשֶּׁלִּי. אָמַר לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לְךָ1768 בֶּן אֶלֶף גְּוָנִים? (שם צח.).