ג. הַקֵּץ
ט "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֶת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים… רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה"1664 – מְלַמֵּד שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת־הַקֵּץ וְנִתְכַּסָּה מִמֶּנּוּ. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מִסְטֵירִין1665 שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת נָטָה לָמוּת וְהָיוּ בָנָיו סוֹבְבִים אֶת־מִטָּתוֹ. אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וַאֲגַלֶּה לָכֶם מִסְטֵירִין שֶׁל מֶלֶךְ. תָּלָה עֵינָיו1666 וְהִבִּיט בַּמֶּלֶךְ. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הֱווּ זְהִירִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הֱווּ זְהִירִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. (ב"ר צח; פסיק"ר כא).
י "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה"1667 – מַה "יוֹם נָקָם בְּלִבִּי"1668? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לְלִבִּי גִלִּיתִי, לְאֵבָרַי לֹא גִלִיתִי1669. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ אוֹמֵר: לְלִבִּי גִלִּיתִי, לְמַלְאָכֵי־הַשָּׁרֵת לֹא גִּלִּיתִי (סנה' צט.).
יא אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: תִּפַּח עַצְמָם1670 שֶׁל מְחַשְּׁבֵי־קִצִּין1671! שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ וְלֹא בָא שׁוּב אֵינוֹ בָא; אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם־יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה־לוֹ"1672. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָנוּ מְחַכִּים וְהוּא אֵינוֹ מְחַכֶּה1673 – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וְלָכֵן יְחַכֶּה יְיָ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם"1674. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וְהוּא מְחַכֶּה – מִי מְעַכֵּב? מִדַּת־הַדִּין מְעַכֶּבֶת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּדַּת־הַדִּין מְעַכֶּבֶת, אָנוּ לְמָה מְחַכִּים? לְקַבֵּל שָׂכָר1675, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי כָּל־חוֹכֵי לוֹ"1676 (שם צז":).
יב אָמַר רַב: כָּלוּ כָּל־הַקִּצִּין1677, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דַּיּוֹ לְאָבֵל שֶׁיֵּעֲמֹד בְּאֶבְלוֹ1678. כְּתַנָּאִים1679 – רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה נִגְאָלִים, וְאִם לָאו – אֵין נִגְאָלִים. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אִם אֵין עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִים? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמֵחֲזִירָם לְמוּטָב (שם).
יג תְּנָא דְבֵי אֱלִיָּהוּ: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה הֹוֶה הָעוֹלָם: שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ1680, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, יָצְאוּ מֵהֶם מַה שֶּׁיָּצָאוּ1681 (שם).
יד שָׁלַח לוֹ רַב חָנָן בַּר תַּחֲלִיפָא לְרַב יוֹסֵף: מָצָאתִי אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ מְגִלָּה אַחַת כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן־קֹדֶשׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לִי: לַחֲיָלוֹת שֶׁל פָּרַס נִשְׂכַּרְתִּי, וּבֵין גִּנְזֵי פָּרַס מְצָאתִיהָ וְכָתוּב בָּהּ: לְאַחַר אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאַחַת שָׁנָה לִבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם – הָעוֹלָם יִתֹּם, מֵהֶן מִלְחֲמוֹת תַּנִּינִים, מֵהֶן מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג1682 וְהַשְּׁאָר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַדֵּשׁ אֶת־עוֹלָמוֹ אֶלָּא לְאַחַר שִׁבְעֵת אֲלָפִים שָׁנָה. רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבָא אָמַר: לְאַחַר חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה.
שָׁנִינוּ, רַ' נָתָן אוֹמֵר: מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם1683: "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם־יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה־לוֹ, כִּי־בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר"1684 (שם).
טו "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר"1685 – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, "אֲנִי יְשֵׁנָה" – מִן הַקֵּץ1686, "וְלִבִּי עֵר" – לִגְאֻלָּה (שהש"ר ה).
טז רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי רְמִי1687: נֶאֱמַר "בְּעִתָּהּ"1688, וְנֶאֱמַר "אֲחִישֶׁנָּה"1689? – זָכוּ "אֲחִישֶׁנָּה", לֹא זָכוּ – "בְּעִתָּהּ" (סנה' צח.).
יז בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים נִמְשְׁלָה גְאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: בְּקָצִיר, בְּבָצִיר, בִּבְשָׂמִים וּבְיוֹלֵדָה.
בְּקָצִיר – הַשָּׂדֶה הַזּוֹ, כְּשֶׁהִיא נִקְצֶרֶת שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ1690, אֲפִלּוּ הַתֶּבֶן אֵינוֹ טוֹב; בְּעוֹנָתָהּ – הוּא טוֹב. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁלְּחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר"1691.
נִמְשְׁלָה בְּבָצִיר – הַכֶּרֶם הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא נִבְצָר שֶׁלֹּא בְעוֹנָתוֹ, אֲפִלּוּ חֻמְצוֹ1692 אֵינוֹ טוֹב; בְּעוֹנָתוֹ – הוּא טוֹב. כָּךְ "כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ־לָהּ"1693 – כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַכֶּרֶם חֶמֶר תִּזְמֹר אוֹתוֹ.
נִמְשְׁלָה בִּבְשָׂמִים – הַבְּשָׂמִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁהֵם נִלְקָטִים רַכִּים וְלַחִים – אֵין רֵיחֵם נוֹדֵף; כְּשֶׁהֵם יְבֵשִׁים – רֵיחֵם נוֹדֵף. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "יִזְּלוּ בְשָׂמָיו" וגו'1694.
נִמְשְׁלָה בְּיוֹלֵדָה – הָאִשָּׁה הַזּוֹ, כְּשֶׁהִיא יוֹלְדָה שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ – אֵין הַוָּלָד חַי; בְּעוֹנָתָהּ – חָי. כָּךְ נֶאֱמַר: "לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלְדָה"1695 (שהש"ר ח; ילק"ש תהל' ח).
יח רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי מְצָאוֹ לְאֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי1696, אָמַר לוֹ: בָּא אֲנִי לְעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן הַזֶּה1697. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: שְׁנַיִם רָאִיתִי1698 וְקוֹל שְׁלשָׁה1699 שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי מָשִׁיחַ בָּא? אָמַר לוֹ: לֵךְ אֶצְלוֹ וּשְׁאָלֵהוּ. – וְהֵיכָן הוּא יוֹשֵׁב? – עַל פֶּתַח הָעִיר1700. – וּמַה סִּמָּנוֹ? – יוֹשֵׁב בֵּין עֲנִיִּים סוֹבְלֵי חֲלָאִים1701; כֻּלָּם מַתִּירִים וְאוֹסְרִים1702 בְּפַעַם אַחַת וְהוּא מַתִּיר אֶחָד וְאוֹסֵר אֶחָד; שֶׁאוֹמֵר: שֶׁמָּא אֶתְבַּקֵּשׁ1703 וְלֹא אֶתְעַכֵּב1704. הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי בָּא מָר? אָמַר לוֹ: הַיּוֹם. בָּא אֵצֶל אֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: מָה אָמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־לֵוִי". אָמַר לוֹ: מֻבְטָח אַתָּה וְאָבִיךָ1705 לְעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ: שִׁקֵּר לִי, שֶׁאָמַר: הַיּוֹם אֲנִי בָא – וְלֹא בָא. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר לָךְ: "הַיּוֹם – אִם־בְּקֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ"1706 (סנה' צח).
יט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַ' יוֹסֵי בֶּן־קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן־דָּוִד1707 בָּא? אָמַר לָהֶם: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תְבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי אוֹת1708. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אוֹת. אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּפֹּל הַשַּׁעַר הַזֶּה1709 וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל, וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל, וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ – עַד שֶׁבֶּן־דָּוִד בָּא. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, תֵּן לָנוּ אוֹת. אָמַר לָהֶם: וְלֹא כָךְ אֲמַרְתֶּם לִי, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי אוֹת? אָמְרוּ לוֹ: וְאַף־עַל־פִּי־כֵן. אָמַר לָהֶם: אִם כָּךְ, יֵהָפְכוּ מֵי מְעָרַת פַּמְיַס1710 לְדָם – וְנֶהֶפְכוּ לְדָם.
בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶם: הַעֲמִיקוּ לִי אֲרוֹנִי1711, שֶׁאֵין כָּל־דֶּקֶל1712 וְדֶקֶל שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁאֵין סוּס שֶׁל פַּרְסִיִּים1713 נִקְשָׁר בּוֹ, וְאֵין לְךָ כָּל־אָרוֹן וְאָרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין סוּס מָדַי1714 אוֹכֵל בּוֹ תֶּבֶן (שם).
כ מֻבְטָח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָא לֹא בְּעַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים, מִפְּנֵי הַטֹּרַח1715 (עיר' מג:).
כא אָמַר אַבַּיֵּי: אֵין מָשִׁיחַ בָּא אֶלָּא בְּתִשְׁעָה־בְאָב, לְפִי שֶׁקְּבָעוּהוּ אֵבֶל בַּזְּמַן הַזֶּה, וְעָתִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹם־טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן"" וגו'1716 (פסיק').
כב רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא אוֹמֵר: אוֹתוֹ אַיִל שֶׁנִּבְרָא בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ דָּבָר לְבַטָּלָה: אֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא יְסוֹד שֶׁל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, גִּידָיו הָיוּ לַעֲשָׂרָה נְבָלִים שֶׁל כִּנּוֹר שֶׁהָיָה דָּוִד מְנַגֵּן בּוֹ, עוֹרוֹ הוּא אֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, שְׁתֵּי קַרְנָיו שׁוֹפָרוֹת, קַרְנוֹ שֶׁל שְׂמֹאל הִיא שֶׁתָּקַע בָּהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּהַר סִינַי, וְקַרְנוֹ שֶׁל יָמִין, שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִשֶּׁל שְׂמֹאל, הוּא עָתִיד לִתְקֹעַ בָּהּ לְעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל"1717 (פדר"א לא).