📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ה: גְּאֻלָּה וִימוֹת־הַמָּשִׁיחַ
#431

ב. זְכוּת אָבוֹת

ג "אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר1636 הָעֹמְדִים עַל־אֲדוֹן כָּל־הָאֶרֶץ"1637 – אָמַר רַ' לֵוִי: מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ בְּאֵיזֶה דָּבָר לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מוֹצֵא, עַד שֶׁמָּצָא זְכוּתוֹ שֶׁל משֶׁה וְשֶׁל אַהֲרֹן, וְהִיא עָמְדָה לָהֶם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: עֲנִיָּה הִיא, אֵין לָהּ בָּעוֹלָם אֶלָּא שְׁנֵי נְזָמִים בִּלְבָד. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דִּין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ בִּזְכוּת משֶׁה וְאַהֲרֹן.

"קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה בָּא"1638 – כְּשֶׁהָלַךְ משֶׁה וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"1639, אָמְרוּ לוֹ: הֵיכָן הוּא? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עוֹמֵד "קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה־זֶה בָּא"1640. אָמַר רַ' יְהוּדָה: מַהוּ "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים"?1641 אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָם נִגְאָלִים לְעוֹלָם, אֶלָּא לְמִי אֲנִי מִסְתַּכֵּל? לַאֲבוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בִּזְכוּת אֲבוֹתָם אֲנִי גּוֹאֲלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים" – וְאֵין הָרִים אֶלָּא אָבוֹת.

דָבָר אַחֵר: אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: מַהוּ "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים"? אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל"1642, וְאֵין הָרִים אֶלָּא הַזְּקֵנִים (שמ"ר טו).

ד "וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקֹב… וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר"1643 – לָמָּה הוּא מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וּמַזְכִּיר זְכוּת הָאָרֶץ עִמָּהֶם? אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים, וְשִׁפְחָה אַחַת מִשֶּׁלּוֹ מְגַדַּלְתָּן. כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל שְׁלוֹם בָּנָיו הָיָה אוֹמֵר: שָׁאֲלוּ לִי בִּשְׁלוֹם הַמְגַדֶּלֶת; כָּךְ כָּל־זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְכִּיר אָבוֹת מַזְכִּיר הָאָרֶץ עִמָּהֶם (ויק"ר לו).

ה פָּתַח רַב פְּרֵידָא וְאָמַר: "אָמַרְתִּי לַיָי אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ"1644 – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַחֲזֵק לִי טוֹבָה, שֶׁהוֹדַעְתִּיךָ בָּעוֹלָם. אָמַר לָהּ: "טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ" – אֵינִי מַחֲזִיק טוֹבָה אֶלָּא לְאַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהוֹדִיעוּנִי תְחִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ1645 הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל־חֶפְצִי בָם"1646 (מנח' נג.).

ו עַד מָתַי זְכוּת אָבוֹת קַיֶּמֶת? אָמַר רַ' אַחָא: זְכוּת אָבוֹת לְעוֹלָם קַיֶּמֶת.

רַ' יוּדָן בַּר חָנָן בְּשֵׁם רַ' בֶּרֶכְיָה: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, אִם רְאִיתֶם זְכוּת אָבוֹת שֶׁמָּטָה1647 וּזְכוּת אִמָּהוֹת שֶׁנִּתְמוֹטְטָה, לְכוּ וְהִדַּבְּקוּ בְּחֶסֶד1648, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה"1649 – "הֶהָרִים יָמוּשׁוּ" זוֹ זְכוּת אָבוֹת, "וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" זוֹ זְכוּת אִמָּהוֹת. מִכָּן וְהֵילַךְ "וְחַסְדִּי מֵאִתַּךְ לֹא־יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמַךְ יְיָ"1650 (ירוש' סנה' פ"י, ה"א; ויק"ר לו).

ז אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּשָׁעָה שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מְצָאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם, שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: "מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי?"1651. אָמַר לוֹ: עַל עִסְקֵי בָנַי בָּאתִי. אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְגָלוּ. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּשׁוֹגֵג חָטָאוּ. אָמַר לוֹ: "עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה"1652. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא מִעוּטָם חָטָאוּ. אָמַר לוֹ: "הָרַבִּים"1653. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ לִזְכֹּר לָהֶם בְּרִית־מִילָה. אָמַר לוֹ: "וּבְשַׂר־קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלֶיךָ"1654. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אִם הִמְתַּנְתָּ לָהֶם הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה. אָמַר לוֹ: "כִּי רָעָתַכִי אָז תַּעֲלֹזִי"1655. מִיָּד הִנִּיחַ יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא. חָס־וְשָׁלוֹם, אֵין לָהֶם תַּקָּנָה. יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ"1656 – מַה זַּיִת זֶה אַחֲרִיתוֹ בְסוֹפוֹ1657, אַף יִשְׂרָאֵל אַחֲרִיתָם בְּסוֹפָם (מג' נג:; ע"י).

––––––––

ח אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בֶּן־נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ"1658? לְעָתִיד־לָבוֹא אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. אָמַר: אֹמַר לוֹ לְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה לוֹ צַעַר גִּדּוּל־בָּנִים, אֶפְשָׁר שֶׁיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ [לִי]. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. אָמַר: לֹא בִזְקֵנִים טַעַם וְלֹא בִנְעָרִים עֵצָה. אָמַר לוֹ לְיִצְחָק: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בָּנַי, וְלֹא בָנֶיךָ? בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ לְפָנֶיךָ "נַעֲשֶׂה" לְ"נִשְׁמַע" קָרָאתָ לָהֶם "בְּנִי בְכֹרִי"1659; עַכְשָׁו בָּנַי וְלֹא בָנֶיךָ? וְעוֹד, כַּמָּה חָטָאוּ? כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם? שִׁבְעִים שָׁנָה. צֵא עֶשְׂרִים1660, שֶׁאֵין אַתָּה עוֹנֵשׁ עֲלֵיהֶן – נִשְׁתַּיְּרוּ חֲמִשִּׁים. צֵא עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שֶׁל לֵילוֹת – נִשְׁתַּיְּרוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ. צֵא שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּמֶחֱצָה שֶׁל תְּפִלָּה וַאֲכִילָה וְשֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא – נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּמֶחֱצָה; אִם אַתָּה סוֹבֵל אֶת־כֻּלָּן – מוּטָב, וְאִם לָאו – מֶחֱצָה עָלֵי וּמֶחֱצָה עָלֶיךָ; וְאִם תֹּאמַר: כֻּלָּן עָלַי – הֲרֵי הִקְרַבְתִּי אֶת־עַצְמִי לְפָנֶיךָ. פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: "כִּי־אַתָּה אָבִינוּ"1661. אָמַר לָהֶם יִצְחָק: עַד שֶׁאַתֶּם מְקַלְּסִים1662 לִי, קַלְּסוּ לְהַקָדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – וּמַרְאֶה לָהֶם יִצְחָק אֶת־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעֵינֵיהֶם. מִיָּד נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם וְאוֹמְרִים: "אַתָּה יְיָ אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ"1663 (שבת פט:; ע"י).