📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ה: גְּאֻלָּה וִימוֹת־הַמָּשִׁיחַ
#430

א. גִּנְזֵי צָרוֹת וְגִנְזֵי־יְשׁוּעוֹת

א אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: [כְּשֶׁעָלִיתִי לָרָקִיעַ1605] אָמַר לִי שַׂר־הַפְּנִים1606: יְדִידִי, שֵׁב בְּחֵיקִי וְאַגִּיד לְךָ מַה־יְּהֵא עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. יָשַׁבְתִּי בְּחֵיקוֹ וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּי וּבוֹכֶה וְדִמְעוֹתָיו נוֹטְפוֹת מֵעֵינָיו וְיוֹרְדוֹת וְנוֹפְלוֹת עָלַי. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לִי: יְדִידִי, בּוֹא וְאַכְנִיסְךָ לְחַדְרֵי־חֲדָרִים וּלְגִנְזֵי־גְּנָזִים.

תְּפָסַנִי וְהִכְנִיסַנִי וְנָטַל הַפִּנְקָסִים1607 וּפָתַח, וְהֶרְאַנִי אִגְּרוֹת1608, כְּתוּבוֹת בָּהֶן צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְאָמַרְתִּי לוֹ: הַלָּלוּ לְמִי? אָמַר לִי: לְיִשְׂרָאֵל. אָמַרְתִּי לוֹ: וִיכוֹלִים יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ? אָמַר לִי: לְמָחָר בּוֹא וְאַרְאֲךָ צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת מֵאֵלּוּ.

לְמָחָר הִכְנִיסַנִי לְחַדְרֵי־חֲדָרִים וְהֶרְאַנִי צָרוֹת קָשׁוֹת מִן הָרִאשׁוֹנוֹת, "אֲשֶׁר לַחֶרֶב – לַחֶרֶב, וַאֲשֶר לָרָעָב – לָרָעָב"1609, וַאֲשֶר לַבִּזָּה – לַבִּזָּה, "וַאֲשֶר לַשְּׁבִי – לַשֶּׁבִי"1610. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד חָטָאוּ? אָמַר לִי: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם מִתְחַדְּשׁוֹת עֲלֵיהֶם צָרוֹת קָשׁוֹת מֵאֵלּוּ, וְכֵוָן שֶׁנִּכְנָסִים לְבָתֵּי־כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעוֹנִים "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ" – אֵין אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתָן לָצֵאת מֵחַדְרֵי־חֲדָרִים.

וּבְשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי מִלְּפָנָיו שָׁמַעְתִּי קוֹל מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה הָיָה מְדַבֵּר:

מַקְדְּשָׁא קַדִּישָׁא1611 לְחָרְבָּא יְהֵא

וְהֵיכְלֵהּ1612 לְנוּר דָּלֵק,

וְדִירְתֵהּ1613 דְמַלִכָּא תִּנְטַר צַדְיוּתָא

וּבְתוּלָן1614 וְעֻלַּמִין לְבִזָּה,

וּבְנֵי מַלְכָּא1615 לְקָטְלָא

וּמַדְבְּחָא1616 דַכְיָא לְמִסְתְּאָבָא,

וִירוּשְׁלֵם לְעִיִּים

וְאַרְעָא1617 דְיִשְׂרָאֵל לְזִיעַ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעֲזַעְתִּי1618 וְנָפַלְתִּי לַאֲחוֹרַי, עַד שֶׁבָּא הֲדַרְנִיאֵל הַשַּׂר וְהֶעֱמִידַנִי עַל רַגְלַי וְאָמַר לִי: בּוֹא וְאַכְנִיסְךָ לְגִנְזֵי יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

הִכְנִיסַנִי וְרָאִיתִי כִּתּוֹת־כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת יוֹשְׁבִים וְאוֹרְגִים בִּגְדֵי יְשׁוּעָה, וְעוֹשִׂים כִּתְרֵי חַיִּים וְקוֹבְעִים בָּהֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, וּמְרַקְּחִים כָּל־מִינֵי בְשָׂמִים וּמַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וּמַמְתִּיקִים יֵינוֹת לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד־לָבוֹא. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, הַלָּלוּ לְמִי? אָמַר לִי: לְיִשְׂרָאֵל.

וְרָאִיתִי כֶתֶר אֶחָד מְשֻׁנָּה מִכָּל־הַכְּתָרִים, וְחַמָּה וּלְבָנָה וּשְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת קְבוּעִים בּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: כֶּתֶר זֶה הַמְשֻׁבָּח לְמִי? אָמַר לִי: לְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמַרְתִּי לוֹ: הֲדַר־זִיוִי, הַרְאֵנִי כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד. אָמַר לִי: יְדִידִי, הַמְתֵּן שָׁלשׁ שָׁעוֹת, עַד שֶׁיָּבוֹא דָּוִד לְכָאן וְתִרְאֵהוּ בִגְדֻלָּתוֹ.

תְּפָסַנִי וְהוֹשִׁיבַנִּי בְחֵיקוֹ, אָמַר לִי: מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַרְתִּי לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי שִׁבְעָה בְרָקִים שֶׁהֵם רָצִים כְּאֶחָד. אָמַר לִי: כְּבשׁ עֵינֶיךָ, בְּנִי, שֶׁלֹּא תִּזְדַּעֲזֵעַ; הַלָּלוּ הֵם יוֹצְאִים לִקְרַאת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מִיָּד רָגְשׁוּ כָל־הָאוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְגַלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה וְעַנְנֵי־כָבוֹד וְאוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְלוֹהֲטֵי־זְבוּל1619 וְאוֹמְרִים: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל"1620. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁבָּא מֵעֵדֶן וְאוֹמֵר: "יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד"1621.

וְהִנֵּה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא בָרֹאשׁ, וְכָל־מַלְכֵי בֵית דָּוִד בָּאִים אַחֲרָיו, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כִּתְרוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְכִתְרוֹ שֶׁל דָּוִד מֻבְהָק1622 וּמְשֻׁבָּח מִכָּל־הַכְּתָרִים, וְזִיווֹ הוֹלֵךְ עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְעָלָה דָּוִד לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּרָקִיעַ, וְשָׁם מוּכָן לוֹ כִסֵּא שֶׁל אֵשׁ, וְיָשַׁב עָלָיו, וְכָל־מַלְכֵי בֵית־דָּוִד יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים מֵאֲחוֹרָיו. מִיָּד עָמַד דָּוִד וְאָמַר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְעָה אֹזֶן מֵעוֹלָם. וְכֵוָן שֶׁפָּתַח דָּוִד בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, פָּתַח מְטַטְרוֹן1623 וְכָל־פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה1624 וְאָמְרוּ:

"קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת!"1625

וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מְשַׁבְּחוֹת וְאוֹמְרוֹת: "בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְיָ מִמְּקוֹמוֹ"1626.

וּרְקִיעִים אוֹמְרִים: "יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד"1627.

וְהָאָרֶץ אוֹמֶרֶת: "יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד".

וְכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד אוֹמְרִים: "וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"1628 (בהמד"ר ה).

ב "זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵן אוֹחִיל"1629 – רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא מַטְרוֹנָה1630 וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה מְרֻבָּה וְאָמַר לָהּ: "כָּךְ וְכָךְ חֻפּוֹת אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ, כָּךְ וְכָךְ אַרְגְּוָנוֹת1631 טוֹבוֹת אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ סְפִינוֹת בַּיָּם אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ". הִנִּיחָהּ הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת־הַיָּם וְאֵחַר שָׁם. נִכְנְסוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ אֶצְלָהּ וְהָיוּ מַקְנִיטוֹת1632 אוֹתָהּ וְאוֹמְרוֹת לָהּ: הִנִּיחֵךְ הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת־הַיָּם וְשׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר אֵלָיִךְ, – וְהָיְתָה בוֹכָה וּמִתְאַנַּחַת. וְכֵוָן שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתָהּ, פּוֹתַחַת וּמוֹצִיאָה כְתֻבָּתָהּ וְקוֹרֵאת וְרוֹאָה בִּכְתֻבָּתָהּ: "כָּךְ וְכָךְ חֻפּוֹת אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ, כָּךְ וְכָךְ אַרְגְּוָנוֹת טוֹבוֹת אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ סְפִינוֹת בַּיָּם אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, כָּךְ וְכָךְ עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ" – מִיָּד הָיְתָה מִתְנַחֶמֶת. לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אֲנִי תָמֵהַּ, הֵיאַךְ הִמְתַּנְתְּ לִי כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים! אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִלְמָלֵא כְּתֻבָּה מְרֻבָּה שֶׁכָּתַבְתָּ וְנָתַתָּ לִי, כְּבָר הָיוּ שְׁכֵנוֹתַי מְאַבְּדוֹת אוֹתִי מִמֶּךָּ. כָּךְ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מוֹנִין1633 אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם: אֱלֹהֵיכֶם הִסְתִּיר פָּנָיו מִכֶּם וְסִלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִכֶּם, עַד מָתַי אַתֶּם מֵתִים עַל אֱלֹהֵיכֶם וְנֶהֱרָגִים עָלָיו וְנוֹתְנִים נַפְשְׁכֶם עָלָיו? עוֹד אֵינוֹ חוֹזֵר אֲלֵיכֶם, – וְהֵם בּוֹכִים וּמִתְאַנְּחִים. וְכֵוָן שֶׁנִּכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וּפוֹתְחִים סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרְאִים בּוֹ וּמוֹצְאִים שֶׁכָּתוּב: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם… וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם"1634 – הֵם מִתְנַחֲמִים. לְמָחָר כְּשֶׁיָּבוֹא קֵץ הַגְּאֻלָּה, אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, תָּמֵהַּ אֲנִי, הֵיאַךְ הִמְתַּנְתֶּם לִי כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים? וְהֵם אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִלּוּלֵי תּוֹרָתְךָ שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, כְּבָר הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מְאַבְּדוֹת אוֹתָנוּ מִמֶּךָּ. וְכֵן דָּוִד אָמַר: "לוּלֵי תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי"1635 (איכ"ר ג; פסיק' דר"כ פיס' עשרת הדברות).