הערות וביאורים · 1738–1797
1738עד שהראשונה וכו' – כלו' עד שגזירה ראשונה הולכת שניה באה;
פקודה מל' "ולא נפקד ממנו איש" (במד' ל"א, מט, כלומר: לא נעדר).
1739שבוע – של שנים, כלו' בשבע שנים.
1741היקר יעות – הכבוד והחשיבות יתעותו וישפלו.
1742והגפן וכו' – כלו' אע"פ שהגפן תתן פריה היין יהא ביוקר מפני רוב
השכרות.
1743בית הועד – של תלמידי חכמים.
1744והגליל – המדינה בצפון א"י.
1750לא תרחקוה – את הגאולה.
1751בהסח הדעת – כלו' פתאום.
1753יבוא ולא אראנו – כלו' יבוא המשיח ואני איני מבקש לראותו, מפני
הצרות הבאות בעקבות המשיח.
1754אוכף – הכר שעל גב החמור.
1755חבלו של משיח – הצרות שבעקבות המשיח.
1756ומר הא תורה וכו' – כלו' מר הרי עסוק בתורה וג"ח.
1757שמא יגרום החטא – ולא אנצל.
1758שכבר אכלוהו וכו' – כלו' כל הטובות שהנביאים נתנבאו עליהן כבר
נתקיימו בימי חזקיה.
1759ימחל לו רבונו – יסלח לו אלהים על שאמר כך.
1762וארו עם ענני וגו' – והנה עם ענני שמים בא (המשיח) כבן אדם.
1765שבור מלכא – שם מלך פרס.
1766אשגר – אשלח; וללגלג נתכוון.
1767ברק – מבריק, מזהיר בצבעו, או רץ כברק.
1768כלום יש לך וכו' – דחהו בקש.
1776על המחלוקת – שלא יריבו זה עם זה.
1779קץ מגולה – כלו' הכתוב בעצמו מגלה את סימני הגאולה, כשיהיו "הרי
ישראל וגו' " סימן הוא "כי קרבו (ימי הגאולה) לבוא".
1781בבקעת ארבל – שם מקום בגליל התחתון.
1782שבקע אורה – שאורה נגלה קמעא קמעא (מעט מעט).
1783ברבי – בן רבי והוא תאר כבוד.
1785מגדיל – תהל' י"ח, נא.
1788משלי ד', יח. כאור נגה – כאור כוכב השחר, ששמו נגה.
1796בבקרן של מלכיות – שהצלתנו משלש גליות הקודמות.