📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1678–1737

1678

דיו לאבל וכו' – כלו' די לישראל בצער השעבוד. וכבר נתמרקו עונותיהם.

↩ חזרה לטקסט
1679

כתנאים – מחלקותם של רב ושמואל בדבר זה היא כמחלוקת שני תנאים.

↩ חזרה לטקסט
1680

שני אלפים תהו – קודם למתן תורה.

↩ חזרה לטקסט
1681

יצאו מהם מה שיצאו – כלו' עבר רוב זמן של שני האלפים האחרונים ומשיח עדיין לא בא.

↩ חזרה לטקסט
1682

מלחמות גוג ומגוג – הכתובות בס' יחזקאל.

↩ חזרה לטקסט
1683

נוקב ויורד עד תהום – כלו' עמוק עמוק ואין לעמוד בחשבונות על סוף הזמנים, אלא צריכין להאמין ולחכות.

↩ חזרה לטקסט
1684

חבקוק ב', ג.

↩ חזרה לטקסט
1685

שיר השירים ה', ב.

↩ חזרה לטקסט
1686

ישנה מן הקץ – כלו' הקץ סתום ממני.

↩ חזרה לטקסט
1687

רמי – הקשה על זה.

↩ חזרה לטקסט
1688

ישעיה ס', כב.

↩ חזרה לטקסט
1689

ישעיה ס', כב.

↩ חזרה לטקסט
1690

שלא בעונתה – שלא בזמנה.

↩ חזרה לטקסט
1691

יואל ד', יג.

↩ חזרה לטקסט
1692

אפילו חמצו – החומץ שעושים ממנו.

↩ חזרה לטקסט
1693

ישעיה כ"ז, ב.

↩ חזרה לטקסט
1694

שיר השירים ד', טז.

↩ חזרה לטקסט
1695

מיכה ה', ב.

↩ חזרה לטקסט
1696

על פתח המערה של רשב"י – עי' עמ' קצב פ' "ר' שמעון בן יוחאי".

↩ חזרה לטקסט
1697

האדון הזה – השכינה היתה עמהם.

↩ חזרה לטקסט
1698

שנים ראיתי – הוא ואליהו.

↩ חזרה לטקסט
1699

וקול שלושה – שאף השכינה היתה עמהם.

↩ חזרה לטקסט
1700

על פתח העיר – בשער העיר רומי.

↩ חזרה לטקסט
1701

סובלי חלאים – מנוגעים.

↩ חזרה לטקסט
1702

מתירים ואוסרים – כל נגעיהם בבת אחת.

↩ חזרה לטקסט
1703

שמא אתבקש – לבוא ולגאול את ישראל.

↩ חזרה לטקסט
1704

ולא אתעכב – כדי חבישת כל הנגעים.

↩ חזרה לטקסט
1705

מובטח אתה ואביך – כיון ששאל לך לשלום והזכיר שם אביך.

↩ חזרה לטקסט
1706

תהלים צ"ה, ז.

↩ חזרה לטקסט
1707

בן דוד – משיח בן דוד.

↩ חזרה לטקסט
1708

תבקשו ממני אות – לאַמֵּת דברי.

↩ חזרה לטקסט
1709

השער הזה – שער של רומי.

↩ חזרה לטקסט
1710

מערת פמיס – שהירדן יוצא ממנה.

↩ חזרה לטקסט
1711

העמיקו לי ארוני – הטמינו ארוני עמוק בקרקע.

↩ חזרה לטקסט
1712

דקל – תמר.

↩ חזרה לטקסט
1713

שאין סוס של פרסיים וכו' – כלו' בימות המשיח יעלו אוכלוסין מרובים ובתי הקברות יתחטטו.

↩ חזרה לטקסט
1714

שאין סוס מדי וכו' – שמוציאין את הארונות מתוך הקרקע ועושין מהם אבוסים.

↩ חזרה לטקסט
1715

מפני הטורח – שישראל טרודים בהכנות ליו"ט.

↩ חזרה לטקסט
1716

ירמיה ל"א, יב.

↩ חזרה לטקסט
1717

ישעיה כ"ז, יג.

↩ חזרה לטקסט
1718

שמתמעט והולך – מתדלדל והולך.

↩ חזרה לטקסט
1719

שמואל ב' כ"ב, כח.

↩ חזרה לטקסט
1720

ישעיה נ"ט, יט.

↩ חזרה לטקסט
1721

שם שם, כ.

↩ חזרה לטקסט
1722

זכאי – צדיק.

↩ חזרה לטקסט
1723

שם ס', כא.

↩ חזרה לטקסט
1724

שם נ"ט, טז.

↩ חזרה לטקסט
1725

שם מ"ח, יא.

↩ חזרה לטקסט
1726

למינות – לכפירה.

↩ חזרה לטקסט
1727

כלו הפך לבן וגו' – כלו' מקצת לובן בנגע הריהו סימן טומאה, ואם כלו לבן – טהור הוא.

↩ חזרה לטקסט
1728

ויקרא י"ג, יג.

↩ חזרה לטקסט
1729

שופטים ושוטרים – במק"א (שבת קל"ט.) הגיר': אין הקב"ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל.

↩ חזרה לטקסט
1730

כל נשמות שבגוף – כל הנשמות מהאוצר ששמו גוף.

↩ חזרה לטקסט
1731

ישעיה נ"ז, טז.

↩ חזרה לטקסט
1732

דברים כ"ח, נט.

↩ חזרה לטקסט
1733

ישעיה כ"ט, יד.

↩ חזרה לטקסט
1734

לכרם – נקרא כך על שם שהיו יושבים שורות שורות כגפנים בכרם.

↩ חזרה לטקסט
1735

עמוס ח', יא.

↩ חזרה לטקסט
1736

שם שם, יב. שלא ימצאו וכו' – מפני הפיזור.

↩ חזרה לטקסט
1737

דברים ל"א, כא.

↩ חזרה לטקסט