הערות וביאורים · 1678–1737
1678דיו לאבל וכו' – כלו' די לישראל בצער השעבוד. וכבר נתמרקו
עונותיהם.
1679כתנאים – מחלקותם של רב ושמואל בדבר זה היא כמחלוקת שני תנאים.
1680שני אלפים תהו – קודם למתן תורה.
1681יצאו מהם מה שיצאו – כלו' עבר רוב זמן של שני האלפים האחרונים
ומשיח עדיין לא בא.
1682מלחמות גוג ומגוג – הכתובות בס' יחזקאל.
1683נוקב ויורד עד תהום – כלו' עמוק עמוק ואין לעמוד בחשבונות על סוף
הזמנים, אלא צריכין להאמין ולחכות.
1686ישנה מן הקץ – כלו' הקץ סתום ממני.
1690שלא בעונתה – שלא בזמנה.
1692אפילו חמצו – החומץ שעושים ממנו.
1696על פתח המערה של רשב"י – עי' עמ' קצב פ' "ר' שמעון בן יוחאי".
1697האדון הזה – השכינה היתה עמהם.
1698שנים ראיתי – הוא ואליהו.
1699וקול שלושה – שאף השכינה היתה עמהם.
1700על פתח העיר – בשער העיר רומי.
1701סובלי חלאים – מנוגעים.
1702מתירים ואוסרים – כל נגעיהם בבת אחת.
1703שמא אתבקש – לבוא ולגאול את ישראל.
1704ולא אתעכב – כדי חבישת כל הנגעים.
1705מובטח אתה ואביך – כיון ששאל לך לשלום והזכיר שם אביך.
1707בן דוד – משיח בן דוד.
1708תבקשו ממני אות – לאַמֵּת דברי.
1709השער הזה – שער של רומי.
1710מערת פמיס – שהירדן יוצא ממנה.
1711העמיקו לי ארוני – הטמינו ארוני עמוק בקרקע.
1713שאין סוס של פרסיים וכו' – כלו' בימות המשיח יעלו אוכלוסין מרובים
ובתי הקברות יתחטטו.
1714שאין סוס מדי וכו' – שמוציאין את הארונות מתוך הקרקע ועושין מהם
אבוסים.
1715מפני הטורח – שישראל טרודים בהכנות ליו"ט.
1718שמתמעט והולך – מתדלדל והולך.
1727כלו הפך לבן וגו' – כלו' מקצת לובן בנגע הריהו סימן טומאה, ואם
כלו לבן – טהור הוא.
1729שופטים ושוטרים – במק"א (שבת קל"ט.) הגיר': אין הקב"ה משרה שכינתו
על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל.
1730כל נשמות שבגוף – כל הנשמות מהאוצר ששמו גוף.
1734לכרם – נקרא כך על שם שהיו יושבים שורות שורות כגפנים בכרם.
1736שם שם, יב. שלא ימצאו וכו' – מפני הפיזור.