הערות וביאורים · 1198–1257
1198שמעת מימיך וכו' – כלו' בשאר לשונות יש שם מיוחד לאיש ושם מיוחד
לאשה ואין לשון זו נופלת על לשון זו.
1200אנתרופי – אדם ביונית.
1203יחידו של עולם – הקב"ה.
1206מן התרגום – תרגומן של מלים בנביאים ובכתובים.
1207לשוק של ערביים – כך תרגמנו לפי הגיר' "אגרא"; נ"א: "חיגרא",
ופירושו: מדינה ערבית ששמה חיגרא, והלשון המדוברת שם היא נבטית־ארמית.
1208שמעו מזה – למדו והבינו מזה.
1210מבסה – מל' "בוסים בטיט חוצות" (זכריה י', ה); כלו' רומס וממעך.
1215כסיתיך… כסיתה – גיר' הערוך: "קשיטיך… קשיטה".
1216במאה קשיטה – פירושו לפי לשון הערבים גם מרגליות וגם כבשות.
1219מהו סרוגין וכו' – פירושן של המלים האלה.
1220ומי גדול – לענין כניסה בראש לבית־המדרש.
1221בחכמה או בשנים – מי שחכם ביותר או מי שזקן ביותר.
1222הכנסו לשנים – כלו' מי שגדול יותר בשנים יכנס תחילה.
1223קטעים קטעים – כלו' בערבוביא ושלא כסדרם.
1224פרפחינין – מין צמח (פארטולאק).
1225מכבדת – יעה שמכבדין בו את הבית.
1228לשון רומי – שכן כִנו חכמים את רומי בשעיר ואדום.
1230לשון ערבי – שכן נאמר בישמעאל אבי ערב שישב במדבר פארן.
1232לשון ארמי – דרש מלת "ואתה", שהיא מלשון ארמית.
1233ללמוד חכמת יונית – שבימי הבית השני גזרו על לשון יונית.
1236מעתה – אם כך, לפי זה.
1239מפני המסורות – שלא להרבות מסורות (מלשינים), שכן יודעי לשון
יונית עלולים היו באותם הימים להלשין על ישראל לפני השלטון, ועי' למעלה
עמ' רכד סעיף נ'.
1240תכשיט – כלו' נוי והדר.
1242לשון סורסי – לשון סורית שדברו בה המון העם בימים ההם, והיא לשון
בלולה.
1243או לשון יונית – שהיא לשון יפה של החכמים.
1244לשון פרסי – לשון המלכות בימיו.
1245חולק לו כבוד – כלו' משתמש בו.
1249אל ישאל אדם צרכיו – בתפלתו.
1250נזקקין – כלו' נשמעים.
1251בית־גוברין – שם מקום בדרומה של ארץ־ישראל.
1253לקרב – לתכסיסי מלחמה.
1254סורסי – באס"ר הגיר': "פרסי".
1255לאליה – לשירי קינה ונהי; אליה מל' "אֱלִי כבתולה וגו' " (יואל
ב', ח).