📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1198–1257

1198

שמעת מימיך וכו' – כלו' בשאר לשונות יש שם מיוחד לאיש ושם מיוחד לאשה ואין לשון זו נופלת על לשון זו.

↩ חזרה לטקסט
1199

גוני – אשה ביונית.

↩ חזרה לטקסט
1200

אנתרופי – אדם ביונית.

↩ חזרה לטקסט
1201

גברא – גבר בארמית.

↩ חזרה לטקסט
1202

שם י"א, א.

↩ חזרה לטקסט
1203

יחידו של עולם – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
1204

משלי ט', ב.

↩ חזרה לטקסט
1205

שם ל"ב, טז.

↩ חזרה לטקסט
1206

מן התרגום – תרגומן של מלים בנביאים ובכתובים.

↩ חזרה לטקסט
1207

לשוק של ערביים – כך תרגמנו לפי הגיר' "אגרא"; נ"א: "חיגרא", ופירושו: מדינה ערבית ששמה חיגרא, והלשון המדוברת שם היא נבטית־ארמית.

↩ חזרה לטקסט
1208

שמעו מזה – למדו והבינו מזה.

↩ חזרה לטקסט
1209

תהלים נ"ה כ"ג.

↩ חזרה לטקסט
1210

מבסה – מל' "בוסים בטיט חוצות" (זכריה י', ה); כלו' רומס וממעך.

↩ חזרה לטקסט
1211

מלאכי ג', כא.

↩ חזרה לטקסט
1212

ישעיה מ"ט, כא.

↩ חזרה לטקסט
1213

איוב ג', ח.

↩ חזרה לטקסט
1214

ישעיה י"ד, כג.

↩ חזרה לטקסט
1215

כסיתיך… כסיתה – גיר' הערוך: "קשיטיך… קשיטה".

↩ חזרה לטקסט
1216

במאה קשיטה – פירושו לפי לשון הערבים גם מרגליות וגם כבשות.

↩ חזרה לטקסט
1217

בראשית ל"ג, יט.

↩ חזרה לטקסט
1218

חכמים – תלמידים.

↩ חזרה לטקסט
1219

מהו סרוגין וכו' – פירושן של המלים האלה.

↩ חזרה לטקסט
1220

ומי גדול – לענין כניסה בראש לבית־המדרש.

↩ חזרה לטקסט
1221

בחכמה או בשנים – מי שחכם ביותר או מי שזקן ביותר.

↩ חזרה לטקסט
1222

הכנסו לשנים – כלו' מי שגדול יותר בשנים יכנס תחילה.

↩ חזרה לטקסט
1223

קטעים קטעים – כלו' בערבוביא ושלא כסדרם.

↩ חזרה לטקסט
1224

פרפחינין – מין צמח (פארטולאק).

↩ חזרה לטקסט
1225

מכבדת – יעה שמכבדין בו את הבית.

↩ חזרה לטקסט
1226

דברים ל"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
1227

דברים ל"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
1228

לשון רומי – שכן כִנו חכמים את רומי בשעיר ואדום.

↩ חזרה לטקסט
1229

דברים ל"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
1230

לשון ערבי – שכן נאמר בישמעאל אבי ערב שישב במדבר פארן.

↩ חזרה לטקסט
1231

דברים ל"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
1232

לשון ארמי – דרש מלת "ואתה", שהיא מלשון ארמית.

↩ חזרה לטקסט
1233

ללמוד חכמת יונית – שבימי הבית השני גזרו על לשון יונית.

↩ חזרה לטקסט
1234

יהושע א', ח.

↩ חזרה לטקסט
1235

יהושע א', ח.

↩ חזרה לטקסט
1236

מעתה – אם כך, לפי זה.

↩ חזרה לטקסט
1237

דברים ל', יט.

↩ חזרה לטקסט
1238

בא – קיצור השם אבא.

↩ חזרה לטקסט
1239

מפני המסורות – שלא להרבות מסורות (מלשינים), שכן יודעי לשון יונית עלולים היו באותם הימים להלשין על ישראל לפני השלטון, ועי' למעלה עמ' רכד סעיף נ'.

↩ חזרה לטקסט
1240

תכשיט – כלו' נוי והדר.

↩ חזרה לטקסט
1241

יבוא עלי – ל' שבועה.

↩ חזרה לטקסט
1242

לשון סורסי – לשון סורית שדברו בה המון העם בימים ההם, והיא לשון בלולה.

↩ חזרה לטקסט
1243

או לשון יונית – שהיא לשון יפה של החכמים.

↩ חזרה לטקסט
1244

לשון פרסי – לשון המלכות בימיו.

↩ חזרה לטקסט
1245

חולק לו כבוד – כלו' משתמש בו.

↩ חזרה לטקסט
1246

בראשית ל"א, צז.

↩ חזרה לטקסט
1247

ירמיה י', יא.

↩ חזרה לטקסט
1248

דניאל ב', ד.

↩ חזרה לטקסט
1249

אל ישאל אדם צרכיו – בתפלתו.

↩ חזרה לטקסט
1250

נזקקין – כלו' נשמעים.

↩ חזרה לטקסט
1251

בית־גוברין – שם מקום בדרומה של ארץ־ישראל.

↩ חזרה לטקסט
1252

לעז – ל' יונית.

↩ חזרה לטקסט
1253

לקרב – לתכסיסי מלחמה.

↩ חזרה לטקסט
1254

סורסי – באס"ר הגיר': "פרסי".

↩ חזרה לטקסט
1255

לאליה – לשירי קינה ונהי; אליה מל' "אֱלִי כבתולה וגו' " (יואל ב', ח).

↩ חזרה לטקסט
1256

מאושר – משובח ויפה.

↩ חזרה לטקסט
1257

ישעיה י"ד, כב.

↩ חזרה לטקסט