📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ג: לָשׁוֹן
#421

ב. לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת

י "וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא"1226 – כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא בְּלָשׁוֹן אֶחָד נִגְלָה, אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת: "וַיֹּאמֶר יְיָ מִסִּינַי בָּא" – זֶה לָשׁוֹן עִבְרִי, "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ"1227 – זֶה לָשׁוֹן רוֹמִי1228, "הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן"1229 – זֶה לָשׁוֹן עֲרָבִי1230. "וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ"1231 – זֶה לָשׁוֹן אֲרַמִּי1232 (ספרי ברכה).

יא שָׁאַל בֶּן־דָּמָה בֶּן־אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל אֶת רַ' יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן אֲנִי שֶׁלָּמַדְתִּי כָּל־הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מַהוּ לִלְמֹד חָכְמַת יְוָנִית1233? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ

בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"1234 – צֵא וּבְדֹק שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלַּיְלָה וּלְמַד בָּהּ חָכְמַת יְוָנִית (מנח' צט:).

יב שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַהוּ שֶׁיְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ יְוָנִית? אָמַר לָהֶם: יְלַמְּדֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"1235.

– מֵעַתָּה1236 אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת בִּשְׁבִיל שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" – וַהֲרֵי שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים"1237 – זוֹ אֻמָּנוּת?

רַ' בָּא1238 בְּנוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַּר בָּא בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַמָּסוֹרוֹת1239.

רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מֻתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַּכְשִׁיט1240 לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁרַ' אַבָּהוּ מְבַקֵּשׁ לְלַמֵּד בִּתּוֹ, תּוֹלֶה לוֹ בְּרַ' יוֹחָנָן! שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ וְאָמַר: יָבוֹא עָלַי1241, אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן! (ירוש' סוטה פ"ט, הט"ו; שם שבת פ"ו, ה"א).

יג שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי: בְּאֶרֶץ־יִשׂרָאֵל לָשׁוֹן סוּרְסִי1242 לְמָה: אוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ אוֹ לָשׁוֹן יְוָנִית1243.

וְאָמַר רַ' יוֹסֵי: בְּבָבֶל לָשׁוֹן אֲרַמִּי לְמָה? אוֹ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ אוֹ לָשׁוֹן פַּרְסִי1244 (ב"ק פב, פג).

יד אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: אַל יְהֵא לָשׁוֹן סוּרְסִי קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹלֵק לוֹ כָבוֹד1245; בַּתּוֹרָה – "וַיִּקְרָא־לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא"1246; בַּנְּבִיאִים – "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם: אֱלָהַיָּא דִי־שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ וגו'1247; בַּכְּתוּבִים: "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית: מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי"1248 (ב"ר עד; ירוש' סוטה פ"ז ה"ב).

טו אָמַר רַב חֲנִינָא: לֹא הֶגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁקָּרוֹב לְשׁוֹנָם לִלְשׁוֹן תּוֹרָה (פסחים פז:).

טז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי סִפֵּר (סנה' לח:).

יז אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו1249 בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי אֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין1250 לוֹ, שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי (שבת יב:).

יח אָמַר רַ' יוֹנָתָן שֶׁל בֵּית־גֻּבְרִין1251: אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת נָאִים שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: לַעַז1252 לְזֶמֶר, רוֹמִי לִקְרָב1253, סוּרְסִי1254 לְאִלְיָה1255, עִבְרִי לְדִבּוּר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף אַשּׁוּרִי לִכְתָב.

אַשּׁוּרִי יֵשׁ לוֹ כְתָב וְאֵין לוֹ לָשׁוֹן, עִבְרִי יֵשׁ לוֹ לָשׁוֹן וְאֵין לוֹ כְתָב. בָּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אַשּׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "אַשּׁוּרִי"? שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר1256 בִּכְתָבוֹ. אָמַר רַ' לֵוִי: עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאַשּׁוּר (ירוש' מג' פ"א, ה"ט; אס"ר ד).

יט "וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר"1257 – "שֵׁם" זֶה הַכְּתָב1258, "שְׁאָר" זֶה לָשׁוֹן1259 (מג' י.).

כ "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד"1260 1261 – שֶׁאֵין לָהֶם [לִבְנֵי אֱדוֹם] לֹא כְתָב וְלֹא לָשׁוֹן (ע"ז י.).

כא "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם… כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי"1262 – גּוֹי אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹֹּדֶשׁ לְשׁוֹנוֹ סָרוּחַ1263 (במ"ר כ).

כב "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם"1264 – בִּלְבֵּל לְשׁוֹנוֹתָם וְלֹא יָבִין אֶחָד מֵהֶם לָשׁוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן הָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבוֹ בְלָשׁוֹן נִבְרָא הָעוֹלָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בָּעוֹלָם־הַזֶּה עַל־יְדֵי יֵצֶר־הָרָע חָלְקוּ בְרִיּוֹתַי וְנֶחְלְקוּ לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן, אֲבָל לְעוֹלָם־הַבָּא מַשְׁוִין1265 כֻּלָּן כָּתֵף אֶחָד לִקְרֹא בִשְׁמִי וְעוֹבְדִין אוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אָז אֶהְפֹּךְ אֶל־עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְיָ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד"1266 (תנח' נח).