📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1138–1197

1138

ואתה עומד בקשיותך – על הכרם אמר, שעדיין הוא מוציא פירות גדולים וטובים.

↩ חזרה לטקסט
1139

ומוצאי שביעית היה – בתחלת השנה שלאחר שנת השמיטה, ובזמן קצר שבין ר"ה ויו"כ נעשו גדולות.

↩ חזרה לטקסט
1140

ולא ספיחי שביעית הם – כלו' שגדלו בשביעית מאליהם, ואסורים הם באכילה כדין גידולי שביעית.

↩ חזרה לטקסט
1141

במוצאי שביעית נזרעו – כלו' אין גודל שעורם ראיה שנזרעו בשביעית, אלא שבא"י הירקות ממהרים להתבשל.

↩ חזרה לטקסט
1142

ליקח ירק במוצאי שביעית – מן השוק לאכלם, ואין חוששין שמא גידולי שביעית הם.

↩ חזרה לטקסט
1143

גודדין – קוטפין; לקיטת התמרים מן הדקל קרויה גדידה.

↩ חזרה לטקסט
1144

מגבת ועד אנטיפטריס – מן גבתון, עיר בנחלת דן, עד אנטיפטריס, עיר בצפון־מערב לירושלים, שיסד הורדוס וקרא אותה על שם אביו.

↩ חזרה לטקסט
1145

שמואל א', ו', י"ט.

↩ חזרה לטקסט
1146

מרוח אחת היו – כלו' אותם חמשים אלף היו מצד אחד של בית שמש בלבד.

↩ חזרה לטקסט
1147

נוטעה קנים – אם אתה נוטע קנים באותו המקום כמספר המתים.

↩ חזרה לטקסט
1148

קפצה – נתכווצה ונתמעטה.

↩ חזרה לטקסט
1149

חזרו לומר – לאחר ששממה הארץ.

↩ חזרה לטקסט
1150

כאלפס כפר הינו – כדוד של כפר הינו.

↩ חזרה לטקסט
1151

אפרסקים – כלו' קטנים.

↩ חזרה לטקסט
1152

תהלים ק"ז, לד.

↩ חזרה לטקסט
1153

ויקרא כ"ו, לב.

↩ חזרה לטקסט
1154

זו מדה טובה – כלו' בקללה זו יש גם צד טוב.

↩ חזרה לטקסט
1155

ויקרא כ"ו, לב.

↩ חזרה לטקסט
1156

זכריה ב', ו.

↩ חזרה לטקסט
1157

פרזות – כלו' פתוחה מכל צד בלא מדה.

↩ חזרה לטקסט
1158

שם שם, ח.

↩ חזרה לטקסט
1159

יונה ב', ז, ח.

↩ חזרה לטקסט
1160

עשרה קבים – כלו' עשרה חלקים.

↩ חזרה לטקסט
1161

תהלים קכ"ב, ג.

↩ חזרה לטקסט
1162

ישעיה כ"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
1163

אין הבית חלוט בה – אינו קם לצמיתות בידי הקונה כדין בתי ערי חומה, אלא נגאל בכל זמן ויוצא ביובל כבתי ערי חצרים.

↩ חזרה לטקסט
1164

עגלה ערופה – כשנמצא חלל אצלה.

↩ חזרה לטקסט
1165

זיזין – קורות בולטות מן הכתלים.

↩ חזרה לטקסט
1166

וגזוזטראות – יציעות שבעליות הבתים מבחוץ, וגזרו עליהם, שלא יוזקו בהם עולי רגלים.

↩ חזרה לטקסט
1167

כבשונות – תנורים למשרפות לבנים וסיד שמעלים קיטור הרבה.

↩ חזרה לטקסט
1168

גנות ופרדסות – מוציאי פירות, וגזרו עליהם מפני שטעונים זבל ומעלים ריח רע.

↩ חזרה לטקסט
1169

ורדים – שושנים.

↩ חזרה לטקסט
1170

תרנגולים – שמנקרים באשפה ומרבים טומאה.

↩ חזרה לטקסט
1171

ואין מלינין בה את המת – אלא נקבר באותו יום שמת בו.

↩ חזרה לטקסט
1172

אבן טוען – כך שמה של האבן; "טוען" לשון משא; ובתענ' ג ח, הגיר': אבן הטועים.

↩ חזרה לטקסט
1173

כפה של חשבונות – לשכה לחשב שם חשבונות.

↩ חזרה לטקסט
1174

ויצר – ויצטער כשהחשבון לא יצא לו לפי רצונו.

↩ חזרה לטקסט
1175

לפי שנקראת משוש וכו' – ויש למנוע צער מתוכה.

↩ חזרה לטקסט
1176

תהלים מ"ח, נ.

↩ חזרה לטקסט
1177

שלוח – מעין הַשִׁלֹחַ הסמוך לירושלים.

↩ חזרה לטקסט
1178

כאיסר – כרוחב איסר (מין מטבע קטן).

↩ חזרה לטקסט
1179

קנמון – מין בושם (ציממט).

↩ חזרה לטקסט
1180

צמצמאי – כך שמה.

↩ חזרה לטקסט
1181

יחזקאל כ"ו, ב.

↩ חזרה לטקסט
1182

מסורת אגדה – אגדה מסורה מאבות לבנים.

↩ חזרה לטקסט
1183

תהלים קמ"ז, ב.

↩ חזרה לטקסט
1184

תהלים קמ"ז, ב.

↩ חזרה לטקסט
1185

מטרפולין – עיר ואם לכל הארצות.

↩ חזרה לטקסט
1186

הושע י"א, ט.

↩ חזרה לטקסט
1187

תהלים קכ"ב, נ.

↩ חזרה לטקסט
1188

הדר בא"י – בקביעות; ובירוש' הגיר': "כל מי שהוא קבוע בא"י".

↩ חזרה לטקסט
1189

דברים י"א, יט.

↩ חזרה לטקסט
1190

שם שם, כא.

↩ חזרה לטקסט
1191

מכלל לאו הן וכו' – כלו' דנין מדבר על הפוכו.

↩ חזרה לטקסט
1192

ראובן ושמעון ירדו וכו' – כלו' עלו ממצרים באותו השם העברי שירדו לה.

↩ חזרה לטקסט
1193

מעם לועז – מתוך עם שמדבר בלשון אחרת.

↩ חזרה לטקסט
1194

תהלים קי"ד, א.

↩ חזרה לטקסט
1195

בראשית מ" ה, יב.

↩ חזרה לטקסט
1196

שם ב', כג.

↩ חזרה לטקסט
1197

נברא העולם בלה"ק – כלו' כשנברא העולם דבר אדם הראשון בלה"ק.

↩ חזרה לטקסט