📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ב: אָרֶץ יִשְׂרָאֵל
#418

ח. יְרוּשָׁלַיִם

קי אָמַר רַב חֲנִינָא בַר פַּפָּא: בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָתֵת אֶת־יְרוּשָׁלַיִם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ, וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ"1156 – אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַרְבֵּה כְּרַכִּים שֶׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בָּרָאתָ בְעוֹלָמְךָ וְלֹא נָתַתָּ מִדַּת אָרְכָּם וּמִדַּת רָחְבָּם, וִירוּשָׁלַיִם, שֶׁשִּׁמְךָ בְתוֹכָהּ וּמִקְדָּשְׁךָ בְתוֹכָהּ וְצַדִּיקִים בְּתוֹכָהּ, אַתָּה נוֹתֵן בָּהּ מִדָּה! מִיָּד "וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רֻץ דַבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת1157 תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ"1158 (ב"ב עה:).

קיא "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי – – – אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ"1159 – מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם עַל שִׁבְעָה הָרִים הִיא עוֹמָדֶת (פדר"א י).

קיב עֲשָׂרָה קַבִּים1160 יֹפִי יָרְדוּ לְעוֹלָם – תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֵין לְךָ יֹפִי כְּיָפְיָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם (קיד' מט; אדר"נ כח).

קיג עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל יִסּוּרִים בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל גְּבוּרָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּיהוּדָה וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל חָכְמָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל חֲנֻפָּה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם.

עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם – תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל־הָעוֹלָם (אדר"נ הוצ"ש נו"ב, מח).

קיד אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו"1161 – עִיר שֶהִיא עוֹשָׂה כָּל־יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים (ירוש' חג' פ"ג, ה"ו).

קטו "גֵּיא חִזָּיוֹן"1162 – גֵּיא שֶׁכָּל־הַחוֹזִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ, גֵּיא שֶׁכָּל־הַחוֹזִים עוֹמְדִים מִמֶּנָּה.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־נָבִיא שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ שֵׁם עִירוֹ – יְרוּשַׁלְמִי הָיָה (איכ"ר פתיח').

קטז עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלָיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ1163, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה1164, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִנְגָעִים, וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין1165 וּגְזוֹזְטְרָאוֹת1166, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת1167, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת1168, חוּץ מִגַּנּוֹת וְרָדִים1169 שֶׁהָיוּ מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגֹלִים1170, וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת־הַמֵּת1171 (ב"ק פב:).

קיז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֶבֶן טֹעַן1172 הָיְתָה בִּירוּשָׁלָיִם; כָּל־מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה נִפְנֶה לְשָׁם, זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִמָּנִים וְנוֹטְלָהּ (ב"מ כח:).

קיח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כִּפָּה שֶׁל חֶשְׁבּוֹנוֹת1173 הָיְתָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְכָל־מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְחַשֵּׁב הוֹלֵךְ לְשָׁם. לָמָּה? שֶׁלֹּא יְחַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם וְיָצֵר1174, לְפִי שֶׁנִּקְרֵאת "מְשׂוֹשׂ1175 כָּל־הָאָרֶץ"1176; וּמִשֶּׁחָרְבָה עָרְבָה הַשִּׂמְחָה וְגָלָה מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיִּבְנֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־יְרוּשָׁלַיִם הוּא מַחֲזִיר לְתוֹכָהּ אֶת־כָּל־הַשִּׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי־נִחַם יְיָ צִיּוֹן… שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" (שמ"ר נב).

קיט רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שִׁלֹחַ1177 הָיָה מוֹצִיא מַיִם כְּאִסָּר1178. אָמְרוּ: נַרְחִיבֶנּוּ וְיִרְבּוּ מֵימָיו. הִרְחִיבוּהוּ וְנִתְמַעֲטוּ מֵימָיו, חָזְרוּ וּגְדָרוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה (ירוש' סכה פ"ה, ה"ו).

קכ אָמַר רַ' יְהוּדָה: עֲצֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קִנָּמוֹן1179 הָיוּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַסִּיקִין מֵהֶם רֵיחָם נוֹדֵף בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וּמִשֶּׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם נִגְנְזוּ וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶלָּא כִּשְׂעוֹרָה וְנִמְצָא בְגִנְזֵי צִמְצְמַאי1180 הַמַּלְכָּה. (שבת סג.).

קכא קֵיסָרֵי וִירוּשָׁלַיִם, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: חָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן – אַל תַּאֲמֵן; יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן – אַל תַּאֲמֵן. חָרְבָה קֵיסָרֵי וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וְיָשְׁבָה קֵיסָרֵי – תַּאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה"1181 – אִם מָלְאָה זוֹ חָרְבָה זוֹ, אִם מָלְאָה זוֹ חָרְבָה זוֹ (מג ו.).

קכב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לְהַחֲרִיב אֶת־בֵּיתִי וּלְהַגְלוֹת אֶת־בָּנַי – הֱיוּ שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם שָׁלוֹם (פ' השלום).

קכג אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: מַסֹּרֶת־אַגָּדָה1182 הִיא, שֶׁאֵין יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל־הַגָּלֻיּוֹת. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ כָּל־הַגָּלֻיּוֹת וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית – אַל תַּאֲמֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ"1183, וְאַחַר־כָּךְ "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס"1184 (תנה"ק נח).

קכד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לַעָשׂוֹת מֶטְרֹפּוֹלִין1185 לְכָל־הָאֲרָצוֹת (שמ"ר כג).

קכה עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְרַחֵב וְלַעֲלוֹת וְלִהְיוֹת מַגַּעַת עַד כִּסֵּא־הַכָּבוֹד, עַד שֶׁתֹּאמַר: צַר לִי הַמָּקוֹם (שהש"ר ז).

קכו אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן לְרַב יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר"1186 – מִשּׁוּם שֶׁבְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ לֹא אָבוֹא בְּעִיר? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא אָבוֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מָעְלָה עַד שֶׁאָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה.

– וְכִי יֵשׁ יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה?

– הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו"1187