הערות וביאורים · 420–478
423שהחמה לוקה – כלומר, מתקדרת.
425לשונאיהם של ישראל – כלומר, לישראל; ולשון יפה היא כלפי ישראל.
426שמלומדים במכותיהם – רגילים הם ללקות.
430מאצטגנינות − מחכמת חוזה הכוכבים.
431אין מזל לישראל – שע"י תפלה וצדקה משתנה מזלו לטובה.
432לידי מדה זו – של אמונה במזל.
436שקקין – שבילים ושוקים.
437אסטרולוגוס – חוזה עתידות ע"י כוכבי השמים.
444בלא רוחות – לא יוכל העולם להתקיים מרוב הבל וחמימות.
445שאלה שלא כהוגן – בקשה שאינה יפה לה כל כך, כמפורש להלן.
447ופעמים אינו מתבקש – כגון בשעת קציר.
450ופעמים אינו נראה – כשהזרוע מכוסה.
451על כפים – שהן מגולות ונראות תמיד.
454היא עזובה, היא שכוחה – דבר אחד הוא ולמה לו להכפיל?
455לגיון, רהטון, קרטון, גסטרא – כולם שמות של גדודים וחיילות
בלשון רומי.
457גם אלה תשכחנה – שאמרו לעגל: אלה אלהיך ישראל.
459ואנכי לא אשכחך − "אנכי ה' אלהיך" שקבלת בסיני.
460שם מ"ט, טו.
[*] בהערות האחרונות [460־457] ניתנו שתי הפניות לאותו פסוק – גם
מראה מקום וגם הסבר/פרוש מלים. הערת פב"י.
462ושניתי לה – כלומר לא נצרכתי להכותה פעם שניה, שנשמדה במכה
אחת.
467מלמד שהראה הקב"ה ליעקב – בחלום הסולם (בר' ז', יב).
468שרה של בבל – כל אומה יש לה ברקיע שַׂר ומלאך הממונה עליה.
471הסדן – קורה עבה של ברזל שמכין עליה בפטיש.
475אין להם בטילה עולמית – כלו' לא יִכלו לעולם.
478מבלה כל כלי מתכות – רואה בבליָתם.