📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · א: יִשְׂרָאֵל וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם
#405

י. יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים לְעוֹלָם

קה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: כָּתוּב: "כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי",440 וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵץ־חַיִּים הִיא",441 וְכִי מִי נִבְרָא בִּשְבִיל מִי: הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה? לֹא תוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל? הַתּוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים, יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְרְאוּ בִזְכוּתָם442 עַל־אַחַת־כַּמָּה־וְכַמָּה (קה"ר א).

קו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: אָמַר הַכָּתוּב: "כִּי כְּאַרְבַּעּ רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם, נְאֻם יְיָ"443 – כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת,444 כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל (תענ' ג:).

קז אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן445 וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֱשִׁיבָהּ כְּהֹגֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת־יְיָ… וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ".446 אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, אַתְּ שׁוֹאֶלֶת דָּבָר, שֶׁפְּעָמִים מִתְבַּקֵּשׁ וּפְעָמִים אֵינו מִתְבַּקֵּשׁ,447 אֲבָל אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ דָּבָר הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל".448 וְעוֹד שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ".449 אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, אַתְּ שׁוֹאֶלֶּת דָּבָר, שֶׁפְּעָמִים נִרְאֶה וּפְעָמִים אֵינוֹ נִרְאֶה,450 אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָךְ דָּבָר שֶׁנִרְאֶה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן עַל־כַּפַּיִם451 חַקֹּתִיךְ"452 (שם ד.).

קח "וַתֹאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי"453 – הִיא עֲזוּבָה, הִיא שְׁכוּחָה454! אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְתּוֹ רִאשׁוֹנָה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה; אַתָּה עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתָּנִי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כָּל־מַזָּל וּמַזָּל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים חַיִל, וְעַל כָּל־חַיִל וָחַיִל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים לִגְיוֹן, וְעַל כָּל־לִגְיוֹן וְלִגְיוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כָּל־רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים קַרְטוֹן, וְעַל כָּל־קַרְטוֹן וְקַרְטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלשִׁים גַּסְטְרָא, וְעַל כָּל־גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא455 תָלִיתִי בוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְכֻלָּם לֹא בָרָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילֵךְ – וְאַתְּ אָמַרְתְּ: "עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתָּנִי!" "הֲתִשְכַּח אִשָּׁה עוּלָה"?456 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְּלוּם אֶשְכַּח עוֹלוֹת אֵילִים שֶׁהִקְרַבְתְּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא־כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? אָמַר לָהּ: "גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה".457 458 אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא־כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה סִינַי? אָמַר לָהּ: "וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵך"459 460 (בר' לב:).

קט אָמַר רַ' חֲנִינָא בַר פַּפָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי"?461 אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מֵעוֹלָם לֹא הִכִּיתִי אֻמָּה וְשָׁנִיתִי לָהּ;462 "וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"463 – זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּם"464 – חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. וְכֵן אָמְרָה כְנֶסֶת־יִשְׁרָאֵל: "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָה לַחֵץ"465 – לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְגִבּוֹר שֶׁהֶעֱמִיד אֶת־הַקּוֹרָה וְזוֹרֵק בָּהּ אֶת־הַחִצִּים, הַחִצִּים כָּלִים וְהַקּוֹרָה עוֹמֶדֶת. אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּל־זְמַן שֶׁהַיִּסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם – הַיִּסּוּרִים כָּלִים וְהֵם בִּמְקוֹמָם עוֹמְדִים (סוטה ט.; תנה"ק נצבים).

קי "אַל־תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב"466 – אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' מֵאִיר: מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב467 שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל468 עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁל מָדַי עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל יָוָן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְיוֹרֵד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב: אַף אַתָּה עוֹלֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: שֶׁמָּא, חַס־וְשָׁלוֹם, כְּשֵׁם שֶׁלְּאֵלּוּ יֵשׁ יְרִידָה אַף לִי כֵן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב"469 – אִם אַתָּה עוֹלֶה אֵין לְךָ יְרִידָה עוֹלָמִית. (ויק"ר כט).

קיא "סַפִּיר גִּזְרָתָם"470 − סַפִּיר זֶה דָּבָר קַל הוּא! אָמַר רַ' פִּינְחָס: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָלַךְ לִמְכֹּר סַפִּיר בְּרוֹמִי. אָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ: עַל מְנָת לְבָדְקוֹ אֶקָּחֶנּוּ. נְתָנוֹ עַל־גַּבֵּי הַסַּדָּן471 וְהִתְחִיל מַקִּישׁ472 עָלָיו בְּפַטִּישׁ, נִבְקַע הַסַּדָּן וְנֶחְלַק הַפַּטִּישׁ – וְהַסַּפִּיר עָמַד בִּמְקוֹמוֹ (איכ"ר ד).

קיב "זַיִת רַעֲנָן… קָרָא יְיָ שְׁמֵךְ"473 – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לָךְ, מַה זַּיִת אֵין עָלָיו נוֹשְׁרִים474 לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בְּטִילָה עוֹלָמִית,475 לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא (מנח' נג).

קיג "וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ"476 − מָה עֲפַר הָאָרֶץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ בָּנֶיךָ יִהְיוּ מְפֻזָּרִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; וּמֶה עָפָר עָשׂוּי דַּיִשׁ477 לַכֹּל אַף בָּנֶיךָ עֲשׂוּיִם דַּיִשׁ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם; וּמֶה עָפָר מְבַלֶּה כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת478 וְהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל – כָּל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם בְּטֵלִים וְהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם (ב"ר מא; שם סט; ילק"ש לך לך).

קיד "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת"479 – אָמַר שְׁלֹמֹה: אַף־עַל־פִּי שֶׁ"דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא", מַלְכוּת הוֹלֶכֶת וּמַלְכוּת בַּאָה, גְּזֵרָה הוֹלֶכֶת וּגְזֵרָה בָאָה − "הָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת", יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם עוֹמְדִים, לֹא נֶעֶזְבוּ וְלֹא יֵעָזְבוּ, לֹא כָלוּ וְלא יִכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"480 – כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי לֹא שָׁנִיתִי וְלֹא עָתִיד אֲנִי לְהִשְׁתַּנּוֹת, כָּךְ אַתֶּם, בֵּית־יַעֲקֹב, לֹא כְלִיתֶם וְלֹא עֲתִידִים אַתֶּם לִכְלוֹת, אֶלָּא, "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיָי אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"481 (פ' השל').