ח. שוֹנְאֵיהֶם וְאוֹהֲבֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל
צה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתְּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא?399 – טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶת־יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם בִּלְעָם הָרָשָׁע. אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי קִלְלָם בְּקָנֶה, אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: "וְהִכָּה יְיָ אֶת־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם"400 – מַה קָּנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן, דָּמְמוּ הָרוּחוֹת עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ; אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע בֵּרְכָם בְּאֶרֶז, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּאֲרָזִים"401 – מָה אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וְאֵין שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ; כֵּוַן שֶׁנָּשְׁבָה בוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית402 עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכָה קָנֶה לִטּוֹל הֵימֶנּוּ קֻלְמוֹס,403 לִכְתּוֹב בּוֹ סִפְרֵי תוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים (תענ' כ.).
צו "אֵלֶּה הַדְּבָרִים"404 – אָמַר רַ' אַחָא בְּרַ' חֲנִינָא: רְאוּיוֹת הָיוּ הַתּוֹכָחוֹת לוֹמַר מִפִּי בִלְעָם וְהַבְּרָכוֹת מִפִּי משֶׁה, אֶלָּא אִלּוּ הוֹכִיחָם בִּלְעָם הָיוּ יִשְרָאֵל אוֹמְרִים: "שׂוֹנֵא מוֹכִיחֵנוּ", וְאִלּוּ בַרְכָם משֶׁה הָיוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמְרִים: "אוֹהֲבָם בֵּרְכָם". אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יוֹכִיחֵם משֶׁה שֶׁאוֹהֲבָם, וִיבָרְכֵם בִּלְעָם שֶׁשּׂוֹנְאָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְרוּ405 הַבְּרָכוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת בְּיַד יִשְׂרָאֵל (דב"ר א).
צז גּוֹי אֶחָד פָּגַע אֶת־רַ' יִשְׁמָעֵאל וּבֵרְכוֹ. אָמַר לוֹ: כְּבָר מִלָּתְךָ אֲמוּרָה.406 פָּגַע [אוֹתוֹ] אַחֵר וְקִלְלוֹ. אָמַר לוֹ: כְּבָר מִלָּתְךָ אֲמוּרָה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ לָזֶה אָמַרְתָּ לָזֶה! אָמַר לָהֶם: כָּךְ נֶאֱמַר: "אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ".407 (ירוש' בר' פ"ח, ה"ח).
צח "הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן"408 − נִמְשְלוּ יִשְׂרָאֵל לְחוֹל,409 וְנִמְשְׁלוּ הָאֻמּוֹת לְיָם, וְהֵם מִתְיָעֲצִים עַל יִשְׂרָאֵל וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתִּישׁ410 גְּבוּרָתָם. אָמַר יְשַׁעְיָה: "וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ"411 – הַגַּל הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר: עַכְשָׁו אֲנִי עוֹלֶה וּמֵצִיף אֶת־כָּל־הָעוֹלָם; כֵּוָן שֶׁבָּא לַחוֹל הוּא כּוֹרֵעַ לְפָנָיו וּמִשְׁתַּבֵּר. לֹא הָיָה לוֹ לַשֵּׁנִי לִלְמוֹד מִן הָרִאשׁוֹן? כָּךְ בָּא פַרְעֹה וְנִתְגָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל – וְהִפִּילֹו הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם־סוּף".412 לֹא הָיָה לוֹ לַעֲמָלֵק לִלְמֹד מִפַּרְעֹה? אֶלָּא "וַיָּבֹא עֲמָלֵק".413 וְנֶאֱמַר: "וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת־עֲמָלֵק".414 וְלֹא הָיָה לוֹ לְסִיחוֹן וְעוֹג לִלְמֹד מֵעֲמָלֵק? אֶלָּא − "וַיֵּצֵא [סִיחוֹן]",415 וְכֵן − "וַיֵּצֵא עוֹג".416 וְכֵן אַף בָּלָק, לֹא הָיָה לוֹ לִלְמֹד מִסִּיחוֹן וָעוֹג? אֶלָּא בָּא לְהִתְגָּרוֹת עַל יִשְרָאֵל וּמְשַלֵּחַ אַחַר בִּלְעַם לָבוֹא לְקַלֵּל אֶת־יִשְׂרָאֵל. (תנח' ויקרא; ילק"ש בלק).
צט "בְּנֵי יֶפֶת… וְדֹדָנִים"417 – כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וְדֹדָנִים", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וְרוֹדָנִים"418 – רַ' סִימוֹן וְרַ' חָנִין; רַ' סִימוֹן אוֹמֵר: "דוֹדָנִים" שֶׁהֵם בְּנֵי דוֹדֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, "רוֹדָנִים" שֶׁהֵם בָּאִים וְרוֹדִים אוֹתָם. אָמַר רַ' חֲנַנְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִים בַּעֲלִיָּה419 הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: בְּנֵי דוֹדְכֶם אָנוּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם נְתוּנִים בִּירִידָה הֵם בָּאִים וְרוֹדִים אוֹתָם (ב"ר לז).
ק "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם"420 − "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל".421 אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וְיָכְלוּ לָךְ? אָמַר לוֹ: "גַּם לֹא יָכְלוּ־לִי"422 (שם עט).