ג. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֻׁתָּף בְּצַעֲרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל
מ בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת־בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, מוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל וְקוֹלָן נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ – וְזוֹהִי זְוָעָה1443. חֲכָמִים אוֹמְרִים: בּוֹעֵט1444 בָּרָקִיעַ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שׁוֹאֵג בְּקוֹלוֹ וּמַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג… שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל־נָוֵהוּ"1445 (בר' נט.; ע"י).
מא שָׁאַל בַּלְצָא1446 אֶת־רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן הָרַעַשׁ נַעֲשֶׂה? אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בְּבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה וּבְעוֹבְדֶיהָ הֵיאַךְ נְתוּנִין בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה בָּעוֹלָם, וְרוֹאֶה בֵּיתוֹ חָרֵב וְנָתוּן בְּיָדָן שֶׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַנֵּא וְשׁוֹאֵג, וּמִיָּד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ רוֹעֲשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָי מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלַםִ יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ"1447 (שמ"ר כט).
מב שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְנִכְנַסְתִּי לְחָרְבָּה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל. בָּא אֱלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, וְשָׁמַר לִי1448 עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי1449 תְפִלָּתִי. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי תְפִלָּתִי, אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לִי: בְּנִי, מִפְּנֵי מָה נִכְנַסְתָּ לְחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא הָיִיתִי שֶׁמָּא יַפְסִיקוּנִי עוֹבְרֵי־דְרָכִים. – – – אָמַר לִי: בְּנִי, מַה קוֹל שָׁמַעְתָּ בְּחָרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כַּיּוֹנָה וְאוֹמֶרֶת:
אוֹי, שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי,
וְשָׂרַפְתִּי אֶת־הֵיכָלִי,
וְהִגְלֵיתִי אֶת־בָּנַי –
לְבֵין הָאֻמּוֹת!…
אָמַר לִי: בְּנִי, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשֶׁךָ! לֹא שָׁעָה זוֹ בִּלְבָד אוֹמֶרֶת כָּךְ, אֶלָּא בְּכָל־יוֹם וְיוֹם שָׁלשׁ פְּעָמִים אוֹמֶרֶת כָּךְ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּכָל־שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וְעוֹנִים "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ"… הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר:
אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין1450 אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ כָךְ!
מַה־לּוֹ לָאָב, שֶׁהֶגְלָה אֶת־בָּנָיו?
וְאוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם! (בר' ג.; ע"י).
מג "יוֹנָתִי תַמָּתִי"1451 – אָמַר רַ' יַנַּאי: מָה הַתְּאוֹמִים הַלָּלוּ אִם חָשַׁשׁ1452 אֶחָד בְּרֹאשׁוֹ – חֲבֵרוֹ מַרְגִישׁ, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כִּבְיָכוֹל, "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה"1453; וְאוֹמֵר: "בְּכָל־צָרָתָם לוֹ צָר"1454. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ לְמֹשֶׁה: אִי אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּצַעַר, כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם בְּצָעַר? – הֱוֵי יוֹדֵעַ מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי מְדַבַּר עִמְּךָ, מִתּוֹךְ הַקּוֹצִים1455; כִּבְיָכוֹל, אֲנִי שֻׁתָּף בְּצַעֲרָם (שמ"ר ב).
מד בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרֻבִּים עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, שֶׁבְּכָל־דּוֹר וָדוֹר שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְנֵי אָדָם צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וּכְשֵׁרִים [מִצְטַעֲרִים בְּגָלוּת], הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹפֵחַ1456 שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹ עַל זוֹ וְנוֹתְנָן כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְחוֹזֵר וְנוֹתְנָן כְּנֶגֶד זְרוֹעוֹתָיו וּבוֹכֶה עֲלֵיהֶם בַּסֵּתֶר. וּמִפְּנֵי־מָה בּוֹכֶה עֲלֵיהֶם בַּסֵּתֶר? גְּנַאי1457 לוֹ לַאֲרִי שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי שׁוּעָל, גְּנַאי לוֹ לְרַב שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי תַּלְמִידוֹ, גְּנַאי לוֹ לְמֶלֶךְ שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי הֶדְיוֹט שֶׁל עֲבָדָיו; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי"1458 (תדב"א כח).
מה שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבְּכָל־מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם: גָּלוּ לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל־בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם"1459; גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה"1460; גָּלוּ לְעֵילָם– שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם"1461; גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי־זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָהּ"1462. וְאַף כְּשֶׁהֵם עֲתִידִים לִגָּאֵּל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ"1463 – "וְהֵשִׁיב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וְשָׁב" – מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׁב עִמָּהֶם מִבֵּין הַגָּלֻיּוֹת; וְאוֹמֵר: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים"1464.
רַבִּי אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: אִם תְּבַקְשֵׁנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְבַקְשֵׁנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם""1465. (מג' כט.; ספרי סוף מסעי).
מו "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה"1466 – אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: מָקוֹם יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּ"מִסְתָּרִים" שְׁמוֹ. מַהוּ "מִפְּנֵי גֵוָה"? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחַק: מִפְּנֵי גַּאֲוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּטְּלָה מֵהֶם וְנִתְּנָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם (חג' ה':).
מז זַבְדִּי בֶן לֵוִי פָּתַח: "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ־סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה"1467 – אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּפְנֵי־עַצְמָם וּשְׁכִינָה בִּפְנֵי־עַצְמָהּ; וְכֵוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ – נַעֲשׂוּ כֻלָּם הוֹמָנְיָא1468 אַחַת, וְכֵוָן שֶׁגָּלוּ – חָזְרָה שְׁכִינָה בִּפְנֵי־עַצְמָהּ וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי־עַצְמָם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד"1469 (איכ"ר פתיח').
מח "פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא־טָל"1470 וגו' – לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל, יֹאמְרוּ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה הִגְלֵיתָנוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת וּדְחִיתָנוּ מִבֵּיתְךָ, וְעַכְשָׁו אַתָּה בָא לְגָאֳלֵנוּ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמֶלֶךְ שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ וּלְמָחָר בָּא לְהַחֲזִירָהּ. אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶתְמוֹל גֵּרַשְׁתַּנִי מִבֵּיתְךָ וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּא לְהַחֲזִירַנִי! אָמַר לָהּ: דְּעִי לָךְ, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיָּצָאת מִבֵּיתִי גַּם אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמֶנֶת לִי – רְאִי הַטֵּל שֶׁעַל רֹאשִׁי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִיּוֹם שֶׁיְּצָאתֶם מִבֵּיתִי גַּם אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי, הַנִּיחוּ יֶדְכֶם עַל רֹאשִׁי וְתִרְאוּ "שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (מדרש עפ"י ילקוט אליעזר סח).