📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ד: גָּלוּת
#427

ד. שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל

מט אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה"? שֶׁהֶחֱזִירוּ עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. בָּא מֹשֶׁה אָמַר: "הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא"1471; בָּא יִרְמְיָה וְאָמַר: גּוֹיִם מְקַרְקְרִים1472 בְּהֵיכָלוֹ – אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? "לֹא אָמַר "נוֹרָא"1473; בָּא דָּנִיּאֵל וְאָמַר: גּוֹיִם מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּבָנָיו – אַיֵּה גְבוּרוֹתָיו? לֹא אָמַר "גִּבּוֹר"1474. בָּאוּ הֵם וְאָמְרוּ1475: אַדְרַבָּה, זוֹ הִיא גְּבוּרַת־גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת־כַּעְסוֹ וְנוֹתֵן אֹרֶךְ־אַפַּיִם לִרְשָׁעִים; וְאֵלּוּ הֵן נוֹרְאוֹתָיו שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵיאַךְ אֻמָּה אַחַת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת.

– וּבָשָׂר וָדָם יֵשׁ בּוֹ כֹחַ1476 לִתֵּן קִצְבָה לַדְּבָרִים הַלָּלוּ?

אָמַר רַ' יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: יוֹדְעִין הֵם הַנְּבִיאִים שֶׁאֱלוֹהָם אֲמִתִּי וְאֵינָן מַחֲנִיפִין לוֹ1477 (יומא ס"ט:; ע"י; ירוש' בר' פ"ז, ה"ג).

נ אַדְרְיָנוֹס אָמַר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: גְּדוֹלָה הַכִּבְשָׂה1478 הָעוֹמֶדֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים! אָמַר לוֹ: גָּדוֹל הוּא הָרוֹעֶה1479 שֶׁמַּצִּילָהּ וְשׁוֹמְרָהּ וְשׁוֹבְרָם לְפָנֶיהָ! – הָוֵי: "כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח"1480. (תנח' תולדות).

נא פִּילוֹסוֹף אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' אֶלְעָזָר: לֹא כָךְ אָמַר הַנָּבִיא: "הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס"1481 – וַהֲלֹא כָל־הַבִּנְיָנִים1482 קַיָּמִים? אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: לֹא דִבֵּר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד הַבִּנְיָן, אֶלָּא כְּנֶגֶד הָעֵצוֹת; כָּל־מַה שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים וּמְחַשְּׁבִים בִּלְבַבְכֶם לִבְנוֹת עָלֵינוּ וּלְכַלּוֹתֵנוּ – הוּא הוֹרֵס עֲצַתְכֶם. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, כָּךְ הוּא; יוֹשְׁבִים בְּכָל־שָׁנָה לָבוֹא וּלְכַלּוֹת אֶתְכֶם וְזָקֵן אֶחָד בָּא וּמְבַטֵּל1483 (ילק"ש מלאכי א).

נב רַ' אַבָּהוּ הָיָה מִשְׁתָּבֵּחַ1484 לִפְנֵי הַמִּינִים בְּרַב סָפְרָא, שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא. הֵנִיחוּ לוֹ1485 מֶכֶס שֶׁל שְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ, אָמְרוּ לוֹ: כָּתוּב "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֶת כָּל־עֲוֹנוֹתֵיכֶם"1486 – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵמָה יְכַלֶּנָּה בְּאוֹהֲבוֹ? שָׁתַק וְלֹא אָמַר לָהֶם כְּלוּם. כָּרְכוּ סוּדָר עַל צַוָּארוֹ וְצִעֲרוּהוּ1487, בָּא רַ' אַבָּהוּ וּמְצָאָם. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מְצַעֲרִים אוֹתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא אָמַרְתָּ לָנוּ שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא? וְלֹא יָדַע לוֹמַר לָנוּ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה! אָמַר לָהֶם: אִם אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁגָּדוֹל הוּא – בְּמִשְׁנָה, בְּמִקְרָא כְּלוּם אָמַרְתִּי לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְאַתֶּם מִפְּנֵי מָה יוֹדְעִים1488? אָמַר לָהֶם: אָנוּ שֶׁמְּצוּיִם אָנוּ אֶצְלְכֶם1489, מְטִילִים עַל עַצְמֵנוּ1490 וּמְעַיְּנִים בְּמִקְרָא, הֵם אֵינָם מְעַיְּנִים. אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ אָתָּה. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה1491 בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד אוֹהֲבוֹ וְאֶחָד שׂוֹנְאוֹ, אוֹהֲבוֹ – נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט־מְעָט1492, שׂוֹנְאוֹ – נִפְרָע מִמֶּנּוּ בְּבַת־אֶחָת (ע"ז ד.).

נג "יְיָ אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי"1493 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהָיְתָה בְיָדוֹ חֶרֶב הִנְדוּיִית1494, וְנִשְׁבַּע שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת עַל רֹאשׁ בְּנוֹ, וּכְשֶׁנִּתְפַּיֵּס אָמַר: אִם עָבְרָה עַל רֹאשׁ בְּנִי אֵין לוֹ חַיִּים, וּמִי יוֹרֵשׁ מַלְכוּתִי? וּלְבַטֵּל גְּזֵרָתִי אִי־אֶפְשָׁר. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הִכְנִיס הַחֶרֶב לְנַרְתֵּקָהּ וְהֶעֱבִירָה עַל רֹאשׁ בְּנוֹ – וְנִמְצָא בְּנוֹ נִצָּל וּגְזֵרָתוֹ נִתְקַיֶּמֶת.

רַ' חֲנִינָה אָמַר: לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָיְתָה לְפָנָיו אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְנִשְׁבַּע שֶׁהוּא זוֹרְקָהּ עַל בְּנוֹ. חָזַר וְאָמַר: אִם אֲנִי זוֹרְקָהּ בּוֹ אֵין לוֹ חַיִּים. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? צִוָּה וְכִתְּתוּהָ צְרוֹרוֹת קְטַנִּים וְהִתְחִילוּ זוֹרְקִין עָלָיו אַחַד אֶחָד – וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ הִצִּיל אֶת־בְּנוֹ וְקִיֵּם אֶת־שְׁבוּעָתוֹ (שו"ט ו; ילק"ש תהל' ו).

נד אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל"1495? צָדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁפִּזְּרָם1496 לְבֵין הָאֻמּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: אָנוּ טוֹבִים מִכֶּם, שֶׁבָּכֶם נֶאֱמַר: "כִּי־שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב־שָׁם יוֹאָב וְכָל־יִשְׂרָאֵל עַד־הִכְרִית כָּל־זָכָר בֶּאֱדוֹם"1497, וְאִלּוּ אָנוּ – הֲרֵי יוֹשְׁבִים אַתֶּם אֶצְלֵנוּ כַּמָּה שָׁנִים וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂים לָכֶם כְּלוּם. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, יִטָּפֵל לְךָ1498 תַּלְמִיד אֶחָד. נִטְפַּל לוֹ רַ' אוֹשַׁעְיָא. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת, תְּכַלּוּ אֶת־כֻּלָּם? אֵינָם אֶצְלְכֶם1499; תְּכַלּוּ אֶת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ אֶצְלְכֶם? – יִקְרְאוּ לָכֶם מַלְכוּת קְטוּעָה1500. אָמַר לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי1501! בְּכָךְ אָנוּ יוֹרְדִים1502 וּבְכָךְ אָנוּ עוֹלִים (פס' פז:).

נה "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו"1503 – אָמְרוּ: בֹּאוּ וּנְפַזֵּר עַצְמֵנוּ1504, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁאָנוּ מְכֻנָּסִין1505 הַשְּׁטָר מָצוּי לְהִגָּבוֹת1506 (ב"ר פה).

נו אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: לֹא לְמָקוֹם שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלָה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין; עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלוּ לִפְנִים מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן1507, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת. (שם עג).

נז "וַיֹאמֶר אִם־יָבוֹא עֵשָׂו אֶל־הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ"1508 – אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבְּדָרוֹם, "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" – אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבְּגָלִיל1509. אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָה: אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִפְלֵיטָה מִתְעַנִּים הָיוּ עֲלֵיהֶם1510 בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי (שם עו; ילק"ש שם).

נח אָמַר ר' אֶלְעָזָר: לֹא הִגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּזְרַעְתִּיהָ לִי בָּאָרֶץ"1511 – כְּלוּם אָדָם זוֹרֵעַ סְאָה, אֶלָּא לְהַכְנִיס כַּמָּה כֹרִים. (פסח' פז:).