📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ג: מַעֲשֵׂי־אָבוֹת
#39

ז. בִּרְכַּת יִצְחָק

סא "וַיִּקְרָא אֶת־עֵשָׂו בְּנוֹ"1105 – הִגִּיעַ לֵיל פֶּסַח, קָרָא יִצְחָק לְעֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, הַלַּיְלָה הַזֶּה כָּל־הָעוֹלָם כֻּלוֹ אוֹמֵר בּוֹ הַלֵּל; הַלַּיְלָה הַזֶּה אוֹצְרוֹת טְלָלִים1106 נִפְתָּחִים – עֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְעַד שֶׁאֲנִי בְּעוֹלָמִי אֲבָרְכֶךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָה וְאוֹמֶרֶת: "אַל תִּלְחַם אֶת־לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל־תִּתְאַו לְמַטְעַמֹּתָיו…"1107 הָלַךְ עֵשָׂו לְהָבִיא וְנִתְעַכֵּב שָׁם. אָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב: בְּנִי, הַלַּיְלָה הַזֶּה אוֹצְרוֹת טְלָלִים נִפְתְּחוּ בוֹ, הַלַּיְלָה הַזֶּה עֶלְיוֹנִים1108 אוֹמְרִים שִׁירָה – עֲשֵׂה מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, וְעַד שֶׁיְהֵא בְעוֹלָמוֹ יְבָרְכֶךָ. הָלַךְ וְהֵבִיא שְׁנֵי גְדָיֵי־עִזִּים (פדר"א לב).

סב "וַיִּקְרָא אֶת־עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל"1109 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה מַכְתֶּבֶת עַנְקָמוֹן1110 לַמֶּלֶךְ. וְהָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת וְהָיָה לָהּ בֵּן נַנָּס1111, וְהָיְתָה קוֹרְאָה אוֹתוֹ מַקְרוֹאֱלַפְרוֹס1112. אָמְרָה: בְּנִי מַקְרוֹאֱלַפְרוֹס וְאֵין אַתֶּם מַכְתִּיבִין אוֹתוֹ! אָמְרוּ: אִם בְּעֵינַיִךְ מַקְרוֹאֱלַפְרוֹס – בְּעֵינֵינוּ הוּא נַנָּס שֶׁבְּנַנָּסִים. כָּךְ אָבִיו קוֹרֵא אוֹתוֹ גָדוֹל – "וַיִּקְרָא אֶת־עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל". אִמּוֹ קוֹרֵאת אוֹתוֹ גָדוֹל – "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת־בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל". אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם בְּעֵינֵיכֶם הוּא גָדוֹל בְּעֵינַי הוּא קָטָן – "הִנֵּה קָטֹן1113 נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד"1114 (ב"ר סה).

סג "וַעֲשֵׂה־לִי מַטְעַמִּים"1115 – אָמַר לוֹ: בַּתְּחִלָה הָיִיתִי נֶהֱנֶה מִן הָרְאִיָּה וְעַכְשָׁו אֵינִי נֶהֱנֶה אֶלָּא מִן הַטָּעַם. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: "בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם־רְאוּת עֵינָיו"1116 וְגוֹ' – מִכָּאן לְסוֹמִין1117 שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים. אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה סַל רֵיק וְרָעֵב לְמִי שֶׁרוֹאֶה סַל מָלֵא וְשָׂבֵעַ (שם).

סד "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי"1118 – אָמַר רַ' אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: אָדָם שֶׁחָטָא לֹא אִמּוֹ נִתְקַלֵּלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ"1119, אַף אַתָּה "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי". אָמַר רַ' יִצְחָק: עָלַי לִכָּנֵס1120 וְלוֹמַר לְאָבִיךָ: יַעֲקֹב צַדִּיק וְעֵשָׂו רָשָׁע. "וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח וַיָּבֵא לְאִמּוֹ" – אָנוּס1121 וְכָפוּף וּבוֹכֶה (שם).

סה "כִּי הִקְרָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי"1122 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְעוֹרֵב שֶׁהֵבִיא אֵשׁ1123 לְקִנּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יַעֲקֹב "כִּי הִקְרָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי", אָמַר יִצְחָק: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין עֵשָׂו מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, זֶה מַזְכִּיר, – אֵין זֶה עֵשָׂו, אֶלָּא יַעֲקֹב. כֵּוָן שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב: "גְּשָׁה־נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי"1124 – נִשְׁפְּכוּ מַיִם1125 עַל שׁוֹקָיו וְהָיָה לִבּוֹ רָפֶה כְשַׁעֲוָה1126, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, וְהָיוּ אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בְּמַרְפֵּקוֹ1127 כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל (שם).

סו "וַיֶחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדֹלָה"1128 – מַה־נֶּאֱמַר לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן: "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי" וְגוֹ'1129 – זֶה יָצָא וְזֶה נִכְנָס. כֵּיצַד? אֶלָּא מִי שֶׁנָּתוּן בְּאוֹרָה אֵינוֹ רוֹאֶה לְמִי שֶׁנָּתוּן בַּחֲשֵׁכָה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא נָתוּן בַּחֲשֵׁכָה רוֹאֶה לְמִי שֶׁנָּתוּן בְּאוֹרָה. עֵשָׂו בָּא מִן הַשּׁוּק וְלֹא רָאָה לְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה לִפְנִים מִן הַבַּיִת, אֲבָל יַעֲקֹב רָאָה אוֹתוֹ מִבִּפְנִים וְנִטְמַן אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, וְכֵוָן שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו יָצָא יַעֲקֹב. כָּךְ שִׁעֵר אֶת־הַשָּׁעוֹת שֶׁלֹּא יָבֹא עֵשָׂו וְיִטּוֹל אֶת הַבְּרָכוֹת? אֶלָּא כֵּוָן שֶׁיָּצָא עֵשָׂו לָצוּד, שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָלָיו שָׂטָן וְלֹא הִנִּיחוֹ לָצוּד עַד שֶׁיָּבוֹא יַעֲקֹב וְיִטּוֹל אֶת־הַבְּרָכוֹת. כֵּיצַד? הָיָה עֵשָׂו רָץ וְצָד צְבִי וְקוֹשְׁרוֹ וּמַנִּיחוֹ וְרָץ וְתוֹפֵס אַחֵר וְקוֹשְׁרוֹ וּמַנִּיחוֹ, וְהַשָּׂטָן מַתִּירָם וּמַבְרִיחָם: וְהָיָה עֵשָׂו בָּא וְלֹא הָיָה מוֹצֵא אֶחָד מֵהֶם וְכָךְ עָשָׂה שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: וְהָיָה מְגַלְגֵּל בְּשָׁעוֹת1130 עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב וְנָטַל אֶת־הַבְּרָכוֹת, וְכֵוָן שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו הִתְחִיל קוֹרֵא לְאָבִיו בְּזָדוֹן: "יָקוּם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ"1131, יָקוּם אָבִי – הָיָה גוֹזֵר עָלָיו; אֲבָל יַעֲקֹב לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא "נָא" בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: "קוּם־נָא שְׁבָה וְאָכְלָה"1132 – שְׁלָשְׁתָּן לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, לְשׁוֹן שִׁפְלוּת וְעַנְוְתָנוּת; וְאוֹתוֹ רָשָׁע אָמַר: "יָקוּם אָבִי וְיֹאכַל", – יָקוּם אָבִי… בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכִּיר יִצְחָק אֶת קוֹלוֹ וְהִתְחִיל חָרֵד. אָמַר לוֹ: מִי אָתָּה? לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב נִכְנַס עִמּוֹ רֵיחַ גַּן־עֵדֶן, רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְנִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: "רְאֵה, רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְיָ"1133, וְהִתְחִיל לְבָרְכוֹ; אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו נִפְתַּח לוֹ גֵּיהִנֹּם, לְפִיכָךְ – "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה"1134, – וְהָיָה תָמֵהַּ יִצְחָק בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: אֲנִי רוֹאֶה גֵיהִנֹּם וְעֵשָׂו מַסִּיק אוֹתוֹ, "מִי־אֵפוֹא הוּא הַצָּד־צַיִד1135? – לָמָּה שְׁתֵּי פְעָמִים? אֶלָּא אָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו: אַתָּה הָלַכְתָּ לָצוּד וְאַתָּה נִצָדְתָּ (תנח' תולדות).