ו. יִצְחָק, רִבְקָה וְזַרְעָם
נא "וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ"1076 – כָּל־יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר עַל פֶּתַח אָהֳלָהּ, וְכֵוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ עָנָן וְכֵוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזַר אוֹתוֹ עָנָן; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיוּ דְלָתוֹת פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה1077, וְכֵוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה, וְכֵוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזְרָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיְתָה בְרָכָה מְשֻׁלַּחַת בָּעִסָּה1078, וְכֵוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָה הַבְּרָכָה, וְכֵוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזָרָה; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מִלֵּילֵי שַׁבָּת וְעַד לֵילֵי שַׁבָּת, וְכֵוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ הַנֵּר, וְכֵוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזָר. וְכֵוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּמַעֲשֵׂה אִמּוֹ, קוֹצָה1079 חַלָּתָהּ בְּטָהֳרָה וְקוֹצָה עִסָּתָהּ בְּטָהֳרָה – מִיָּד "וַיְבִיֶאָה יִצְחָק הָאֹהֱלָה" (ב"ר ס).
נב "וַיְהִי יִצְחָק…בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי" וְגוֹ'1080 – אָמַר רַ' יִצְחָק: אִם לְלַמֵּד שֶׁהִיא מֵאֲרַם־נַהֲרַיִם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "מִפַּדַּן אֲרָם", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָאֲרַמִּי – "בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי", "אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי"? אֶלָּא בָּא לְלַמְּדֶךָ: אָבִיהָ רַמַּאי וְאָחִיהָ רַמַּאי וְאַנְשֵׁי מְקוֹמָהּ רַמָּאִים, וְהַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ שֶׁהִיא יוֹצְאָה מִבֵּינֵיהֶם לְמָה הִיא דוֹמָה? – לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים (ב"ר ס"ג; ויק"ר כ"ג).
––––––––
נג "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ"1081 – בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת – יַעֲקֹב (רָץ) וּמְפַרְכֵּס1082 לָצֵאת; עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה – עֵשָׂו רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת (ב"ר סג; ילק"ש ויצא).
נד "וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְיָ"1083 – וְכִי בָתֵּי־כְנֵסִיוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן הַיָּמִים, וַהֲלֹא לֹא הָלְכָה אֶלָּא לְמִדְרָשָׁם שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר? אֶלָּא לְלַמְּדֶךָ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַקְבִּיל1084 פְּנֵי זָקֵן1085 כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה (ב"ר סג).
נה "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים"1086 – רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבּוֹנִית1087 שֶׁהָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ. כָּךְ כָּל שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר. לְאַחַר שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – זֶה הָיָה הוֹלֵך לְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וְזֶה הָיָה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה. (שם)
נו "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו כִּי־צַיִד בְּפִיו"1088 – בָּשָׂר טוֹב לְפִיו, כּוֹס טוֹב לְפִיו. "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת1089 אֶת־יַעֲקֹב" – כָּל שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת קוֹלוֹ הָיְתָה מוֹסֶפֶת לוֹ אַהֲבָה עַל אַהֲבָתוֹ (שם)
נז "כִּי־צַיִד בְּפִיו"1090 – שֶׁהָיָה צָד1091 אֶת אָבִיו בְּפִיו: אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת־הַמֶּלַח1092? אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת־הַתֶּבֶן? (רש"י עי' פי' שם).
נח וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף1093"1094 – פַּעַם אַחַת הָלַךְ לָצוּד חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, רָאָה צְבִי רָץ לְפָנָיו – וְרָץ אַחֲרָיו. מְצָאוֹ נִמְרוֹד, אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתָּה צָד בְּיַעַר שֶׁלִּי? בּוֹא וְהִלָּחֵם עִמִּי – וְנָתַן לוֹ זְמָן. בָּא עֵשָׂו וְנִתְיָעֵץ עִם יַעֲקֹב. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְנִמְרוֹד בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא תוּכַל לוֹ, אֶלָּא אֱמֹר־לוֹ שֶׁיְסִירֵם מֵעָלָיו וְתִלָּחֵם עִמּוֹ. וְכֵן עָשָׂה. וּכְשֶׁפָּשַׁט נִמְרוֹד אֶת־הַבְּגָדִים בָּא עֵשָׂו וּלְבֵשָׁם בְּמִרְמָה וְקָם וְהָרַג אֶת־נִמְרוֹד, וּלְפִיכָךְ הָיָה עֵשָׂו עָיֵף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים"1095 (ביה"מ ח"ה).
נט "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא"1096 – אָמַר רַ' זֵירָא: פָּעַר פִּיו אוֹתוֹ רָשָׁע כְּגָמָל1097. אָמַר לוֹ: אֲנִי אֶפְתַּח פִּי וְאַתָּה תְהֵא מְשַׁלֵּחַ וְהוֹלֵךְ1098.
"וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ" וְגוֹ'1099 – הִכְנִיס עִמּוֹ כַּת שֶׁל פָּרִיצִים. אָמְרוּ: נֹאכַל שֶׁלּוֹ וְנִשְׂחַק עָלָיו (ב"ר ס"ג; תנח' פינחס יג).
ס "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת"1100 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מֵרְאוֹת בְּרָעָתוֹ1101 שֶׁל רָשָׁע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהִי יִצְחָק יוֹצֵא לַשּׁוּק וְיִהְיוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: זֶה אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע! אֶלָּא הֲרֵינִי מַכְהֶה אֶת עֵינָיו וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. דָּבָר אַחֵר: לְאָדָם גָּדוֹל שֶׁהָיְתָה לוֹ טְרַקְלִין נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת וְהָיוּ שְׁכֵנִים שׂוֹרְפִין קַשׁ וָתֶבֶן וּמַעֲלִים עָשָׁן בְּעַד הַחַלּוֹן. הָלַךְ וְסָתַם אֶת־הַחַלּוֹן. כָּךְ נְשֵׁי עֵשָׂו עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְיִצְחָק רוֹאֶה וּמֵצַר – מִיָּד כָּהוּ עֵינָיו. דָּבָר אַחֵר: "מֵרְאוֹת" – מִכֹּחַ אוֹתָהּ הָרְאִיָּה1102, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת־בְּנוֹ עַל גַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בָּכוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְנָשְׁרוּ1103 דְמָעוֹת מֵעֵינֵיהֶם לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק וְהָיוּ רְשׁוּמוֹת1104 בְּתוֹךְ עֵינָיו, וְכֵוָן שֶׁהִזְקִין כָּהוּ עֵינָיו (ב"ר סה; מד' אבכיר).