📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ג: מַעֲשֵׂי־אָבוֹת
#40

ח. יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּיצִיאָתוֹ מִבְּאֵר־שָׁבַע

סז "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע"1136 – יְצִיאַת הַצַּדִּיק מִן הָעִיר עוֹשָׂה רֹשֶׁם1137. כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר – הוּא זִיוָהּ, הוּא שִׁבְחָהּ, הוּא הֲדָרָהּ; יָצָא מִשָּׁם – פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ1138, פָּנָה הֲדָרָהּ.

"וַיֵּלֶךְ חָרָנָה"1139 – כְּשֶׁהִגִּיעַ יַעֲקֹב לְחָרָן, אָמַר: אֶפְשַׁר עָבַרְתִּי עַל מָקוֹם1140 שֶׁהִתְפַּלְּלוּ (שָׁם) אֲבוֹתַי וַאֲנִי לֹא הִתְפַּלָּלְתִּי?… כְּשֶׁנָתַן דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר – קָפְצָה לוֹ1141 הָאָרֶץ; מִיָּד "וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם1142"1143. כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל בִּקֵּשׁ לַחֲזוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית־מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר1144 בְּלֹא לִינָה? – מִיָּד בָּא הַשָּׁמֶשׁ.

"כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ"1145 – כִּבָּה הַשֶּׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ1146, בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָא1147. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ לִפְרָקִים1148, אָמַר הַמֶּלֶךְ: כַּבּוּ הַנֵּרוֹת, כַּבּוּ הַפְּנָסִים1149, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבִי בְּצִנְעָא.

"וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם"1150 – עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב1151 וְנָתַן תַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַחַיּוֹת. הִתְחִילוּ הָאֲבָנִים מְרִיבוֹת אֵלּוּ עִם אֵלּוּ; זוֹ אוֹמֶרֶת: עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק זֶה רֹאשׁוֹ, וְזוֹ אוֹמֶרֶת: עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק זֶה רֹאשׁוֹ – נִבְלְעוּ כֻלָּן בְּאֶחָת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו"1152.

"וַיַּחֲלֹם… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים"1153 – הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב שָׂרֵי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת1154 עוֹלִים וְיוֹרְדִים.

"וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו"1155 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִיש: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב אִי אֶפְשַׁר לְאָמְרוֹ1156: כְּאָדָם שֶׁמֵּנִיף בִּמְנִיפָה1157 עַל בְּנוֹ.

אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מָשָׁל לְבֶן־מְלָכִים שֶׁהָיָה יָשֵׁן בַעֲרִיסָה1158, וְהָיוּ זְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו, וְכֵוָן שֶׁבָּאָה מֵינִקְתּוֹ שַׁחָה עָלָיו, – וּבָרְחוּ מֵעָלָיו. כָּךְ בַּתְּחִלָּה "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ"1159, כֵּוָן שֶׁנִּתְגַלָּה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרְחוּ מֵעָלָיו. (ב"ר סח, סט; חולין צא:; ילק"ש ויצא).

סח "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ"1160 – אָמַר רַ' יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁקִּפְּלָהּ1161 הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְכָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָהּ תַּחַת יַעֲקֹב אָבִינוּ, לוֹמַר, שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לִכָּבֵשׁ לְבָנָיו. רַ' שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא אָמַר: קִפְּלָה כְּפִנְקָס1162 וּנְתָנָהּ תַּחַת רֹאשׁוֹ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: "מִתַּחַת רֹאשְׁךָ1163 שֶׁלְךָ הוּא" (חול' צא:; ב"ר סט).

סט "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו"1164 – אָמַר רַ' אַחָא: "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא"1165, כֵּוָן שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר1166 בְּשׂוֹרָה טוֹבָה נָשָׂא לִבּוֹ אֶת־רַגְלָיו.

"וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ"1167 – הֲשָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם לְבֵינוֹ? "וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם"1168, וְאִם לְפַטְפֵּט אַתָּה מְבַקֵּשׁ – "וְהִנֵּה רָחֵל1169 בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן".1170 זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין, שֶׁהַדִּבּוּר מָצוּי בְּנָשִׁים.

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב… וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת־הָאֶבֶן"1171 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּזֶה שֶׁהוּא מַעֲבִיר1172 פְּקָק מֵעַל פִּי צְלוֹחִית.

"וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל"1173 – כָּל נְשִׁיקָה שֶׁל תִּפְלוּת1174, חוּץ מִשָּׁלֹש: נְשִׁיקָה שֶׁל גְּדֻלָּה1175 – "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹּק עַל־רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ"1176; נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים1177 – "וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק־לוֹ"1178; נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת1179 – "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה־בָּהּ"1180. רַ' תַּנְחוּמָא אָמָר: אַף נְשִׁיקָה שֶׁל קְרֵבוּת1181, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל", שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ.

"וַיִּשָּׂא אֶת־קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ"1182 – לָמָּה בָּכָה? – אָמַר: אֱלִיעֶזֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת־רִבְקָה, מַה כָּתוּב בּוֹ: "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים" וְגוֹ'1183, – וַאֲנִי לֹא נֶזֶם אֶחָד וְלֹא צָמִיד אֶחָד. דָּבָר אַחֵר: לָמָּה בָכָה? שֶׁרָאָה הָאֲנָשִׁים מְלַחֲשִׁים אֵלּוּ לְאֵלּוּ מִפְּנֵי שֶׁנְּשָׁקָהּ: מַה בָּא זֶה לְחַדֵּשׁ לָנוּ דְּבַר עֶרְוָה? שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם בְּדוֹר הַמַּבּוּל עָמְדוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְגָדְרוּ עַצְמָן1184 מִן הָעֶרְוָה. זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין שֶׁאַנְשֵׁי מִזְרָח גְּדוּרִים מִן הָעֶרְוָה.

"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן" וְגוֹ'1185 – אָמַר: אֱלִיעֶזֶר פְּסוּל הַבַּיִת1186 הָיָה וְנֶאֱמַר בּוֹ: ""וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים"1187, זֶה שֶׁהוּא אֲהוּבוֹ שֶׁל בַּיִת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵוָן שֶׁלֹּא רָאָה אֲפִלוּ אָפְסְתֵיקִיתוֹ1188 – "וַיְחַבֶּק־לוֹ"1189, אָמַר: דִּינָרִין הֵם וְהֵם בַּחֲגוֹרָתוֹ; וְכֵוָן שֶׁלֹא מָצָא כְלוּם – "וַיְנַשֶּׁק־לוֹ1190, אָמַר: שֶׁמָּא מַרְגָּלִיּוֹת הֵן וְהֵן בְּפִיו. וְכֵוָן שֶׁלֹּא רָאָה כְלוּם, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: מָה אַתָּה סָבוּר? מָמוֹן בָּאתִי טָעוּן? לֹא בָאתִי טָעוּן אֶלָּא דְבָרִים – "וַיְסַפֵּר לְלָבָן"1191.

"וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה"1192 – אָמַר לוֹ: מֶלֶךְ הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹתְךָ עָלָי, וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין אֶצְלְךָ כְּלוּם "אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה" – כְּעֶצֶם זוֹ1193 אֲנִי מְחַלֵּק לְךָ.

"וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי־… וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם"1194 – אָמַר לוֹ (יַעֲקֹב): מַה אַתָּה סָבוּר? מָמוֹן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּךָּ? לֹא בָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת.

"וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת"1195 – כִּשְׁתֵּי קוֹרוֹת1196 מְפֻלָּשׁוֹת1197 מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ: זוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים, זוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים, מִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת1198 וּמִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת, מִזּוֹ עָמְדוּ נְבִיאִים וּמִזּוֹ עָמְדוּ נְבִיאִים, מִזּוֹ עָמְדוּ שׁוֹפְטִים וּמִזּוֹ עָמְדוּ שׁוֹפְטִים, מִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת, מִזוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת וּמִזוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת (ב"ר ע).

ע "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת"1199 – רַב אָמַר: רַכּוֹת מַמָּשׁ, וְלֹא גְנַאי1200 הוּא לָהּ אֶלָּא שֶׁבַח הוּא לָהּ, שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים1201 בְּנֵי־אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שְׁנֵי בָנִים1202 יֵשׁ־לָהּ לְרִבְקָה, שְׁתֵּי בָנוֹת יֶשׁ־לוֹ לְלָבָן – גְּדוֹלָה לְגָדוֹל וּקְטַנָּה לְקָטָן. וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וּמְשָׁאֶלֶת: גָּדוֹל מַה מַּעֲשָׂיו? – "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד", אִישׁ רַע הוּא, מְלַסְטֵם1203 בְּרִיּוֹת; קָטָן מַה מַעֲשָׂיו? – "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים". וְהָיְתָה בוֹכָה עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי1204 עֵינֶיהָ (ב"ב קכג.).

עא אָמַר רַ' יוֹנָתָן: רְאוּיָה הָיְתָה בְכוֹרָה לָצֵאת מֵרָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף"1205, אֶלָּא שֶׁקְּדָמַתָּה לֵאָה בְּרַחֲמִים; וּמִתּוֹךְ צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָה בְּרָחֵל הֶחֱזִירָהּ1206 הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָהּ.

וּמַה צְּנִיעוּת הָיְתָה בָהּ בְּרָחֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא"1207 – וְכִי אֲחִי אָבִיהָ הוּא? וַהֲלֹא בֶן אֲחוֹת אָבִיהָ הוּא! אֶלָּא אָמַר לָהּ: תִּנָּשְׂאִי לִי? אָמְרָה לוֹ: הֵן, אֶלָּא אַבָּא רַמַּאי הוּא וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לוֹ. אָמַר לָהּ: מַה רַמָּאוּתוֹ? אָמְרָה לוֹ: יֶשׁ־לִי אָחוֹת גְּדוֹלָה מִמֶּנִי וְלֹא יַשִּׂיאֵנִי לְפָנֶיהָ. אָמַר לָהּ: אָחִיו אֲנִי בְּרַמָּאוּת. אָמְרָה לוֹ: וְכִי מֻתָּר לְצַדִּיקִים לִנְהוֹג בְּרַמָּאוּת? אָמַר לָהּ: הֵן – "עִם־נָבָר תִּתָּבָר וְעִם־עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל"1208. מָסַר לָהּ סִמָּנִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה אָמְרָה: עַכְשָׁו תִּכָּלֵם אֲחוֹתִי – מְסָרָתַם לָהּ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִיא לֵאָה"1209 – מִכְּלָל1210, שֶׁעַד עַכְשָׁו לָאו לֵאָה הִיא? אֶלָּא מִתּוֹךְ סִמָּנִים שֶׁמָּסְרָה רָחֵל לְלֵאָה לֹא הָיָה יַעֲקֹב יוֹדֵעַ עַד אוֹתָהּ שָׁעָה (מג' יג:; ב"ב קכג., רש"י).

עב "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת־רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה"1211 – בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַנְשֵׁי מְקוֹמְךָ רַמָּאִים, לְפִיכָךְ אֲנִי מְבָרֵר1212 עֲסָקַי עִמָּךְ: "אֶעֱבָדְךָ… בְּרָחֵל" – בְּרָחֵל וְלֹא בְּלֵאָה, "בִּתְּךָ" – שֶׁלֹּא תָבִיא אַחֶרֶת מִן הַשׁוּק וּשְׁמָהּ רָחֵל, "הַקְּטַנָּה" – שֶׁלֹּא תַחֲלִיף שְׁמוֹתָן זוֹ בְזוֹ.

"וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת־לֵאָה בִתּוֹ" וְגוֹ'1213 – אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן אֶת־הָרָשָׁע בַּחֲמוֹר שֶׁל חָרָשִׁים1214 אֵין אַתָּה מוֹעִיל מִמֶּנּוּ כְּלוּם.

"וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה"1215 – כִּנֵּס כָּל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ, אָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהָיִינוּ דְחוּקִים לְמָיִם, וְכֵוָן שֶׁבָּא הַצַּדִּיק הַזֶּה לְכָאן נִתְבָּרְכוּ הַמָּיִם. אָמְרוּ לוֹ: וּמָה רְצוֹנֶךָ? אָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְבַקְשִׁים אֲנִי מְרַמֶּה אוֹתוֹ וְאֶתֶּן לוֹ אֶת־לֵאָה, שֶׁהוּא אוֹהֵב הַרְבֵּה אֶת־רָחֵל, וְיַעֲשֶׂה אֶצְלְכֶם שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: עֲשֵׂה כִרְצוֹנֶךָ. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי מַשְׁכּוֹנוֹת1216 שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם מְפַרְסֵם1217 אוֹתִי. נָתְנוּ לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹת. הָלַךְ וְהֵבִיא (בָהֶם) יַיִן וְשֶׁמֶן וּבָשָׂר (וּלְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ "לָבָן הָאֲרַמִּי", שֶׁרִמָּה בְאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ). כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ מְשַׂמְחִין אוֹתוֹ. כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ אָמַר יַעֲקֹב לָהֶם: זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה גָמַלְתָּ חֶסֶד בִּזְכוּתְךָ גַּם אָנוּ נִגְמֹל חֶסֶד עִמָּךְ. הָיוּ מְקַלְּסִין1218 לְפָנָיו וְאָמְרוּ הָא לַיָּא, הָא לַיָּא!1219 לָעֶרֶב בָּאוּ הַבַּחוּרִים וְכִבּוּ אֶת־הַנֵּרוֹת1220. אָמַר לָהֶם: זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה סָבוּר, שֶׁאָנוּ פְרוּצִים1221 כְּמוֹתְכֶם? – כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה קוֹרֵא לָהּ "רָחֵל" וְהִיא עוֹנָה לוֹ, בַּבֹּקֶר – "וְהִנֵּה הִיא לֵאָה"1222. אָמַר לָהּ: מָה רַמָּאִית בַּת רַמָּאי! וְלֹא הָיִיתִי קוֹרֵא לָךְ "רָחֵל" בַּלַּיְלָה וְאַתְּ עוֹנָה לִי? אָמְרָה לוֹ: "יֵשׁ סוֹפֵר1223 שֶׁאֵין לוֹ תַלְמִידִים? לֹא כָךְ הָיָה קוֹרֵא לְךָ אָבִיךָ1224 "עֵשָׂו" וְאַתָּה עוֹנֶה לוֹ? (ב"ר ע; ילק"ש ויצא).

עג "וַיַּרְא יְיָ כִּי־שְׂנוּאָה לֵאָה"1225 – שֶׁהָיוּ הַכֹּל סוֹנְטִין1226 בָּהּ, מְפָרְשֵׁי הַיָּם1227 הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, מְהַלְּכֵי דְרָכִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, אַף הַגִּתִּיּוֹת1228 מֵאֲחוֹרֵי הַקּוּרְיַס הָיוּ סוֹנְטוֹת בָּהּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים: לֵאָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כִּגְלוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת – וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת; אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת לֹא הָיְתָה מְרַמָּה בַּאֲחוֹתָהּ.

רַב חָנִין בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר רַ' יִצְחָק אָמָר: כֵּוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מַעֲשִׂים שֶׁרִמְּתָה לֵאָה בַּאֲחוֹתָהּ, נָתַן דַּעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ. כֵּוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּבָנִים, אָמָר: לְאֵם שֶׁל אֵלּוּ אֲנִי מְגָרֵשׁ? (ב"ר עא).

עד אָמַר רַ' חִנָּנָא בַּר יִצְחָק: קַפְּדָנוּתָם1229 שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עַנְוְתָנוּתָם שֶׁל בָּנִים. קַפְּדָנוּתָם שֶׁל אָבוֹת מִנָּיִן? "וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: מַה־פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי"1230 – אַתָּה סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת אוֹ פְצָעִים הָיוּ שָׁם? לֹא, אֶלָּא דִבְרֵי פִיּוּסִים1231, יַעֲקֹב מְפַיֵּס אֶת־חָמִיו: "כִּי־מִשַּׁשְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַי, מַה־מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי־בֵיתֶךָ" וְגוֹ'1232 – אָמַר רַ' סִימוֹן: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, חָתָן שֶׁדָּר אֵצֶל חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד, אֲפִלּוּ סַכִּין אֶחָד? בְּרַם כָּאן "מִשַּׁשְׁתָּ אֵת־כָּל־כֵּלַי" – אֲפִלּוּ מַחַט, אֲפִלּוּ צִנּוֹרָא1233 לֹא מָצָאתָ. וְלֹא עַנְוְתָנוּתָם שֶׁל בָּנִים מִנָּיִן? – מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן: מֶה עָשִׂיתִי מֶה־עֲוֹנִי וּמֶה־חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשִׁי"1234 – מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת־דָּמִים בְּפִיּוּסוֹ; בְּרַם1235 כָּאן "כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי" (שם עד).