📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2760–2819

2760

כבר קדמוך חכמים – שאמרו שיהא אדם רואה נכסיו בכל יום וימצא מה לתקן.

↩ חזרה לטקסט
2761

חתמות ידו – צורת הכתב של חתימת ידו.

↩ חזרה לטקסט
2762

בסוף המגלה – בסוף הגליון החלק,

↩ חזרה לטקסט
2763

ויכתוב ־ למעלה מן החתימה, לפניה.

↩ חזרה לטקסט
2764

ויראו לי ־ כתב בקשה בחתימת ידך, למחול המכס.

↩ חזרה לטקסט
2765

משך בה – במגלה, שתהא חתימתו בסוף.

↩ חזרה לטקסט
2766

כבר קדמוך חכמים – באזהרתם שלא להראות חתמות יד בסוף המגלה.

↩ חזרה לטקסט
2767

באמגושי – בפרסי קוסם

↩ חזרה לטקסט
2768

מחטט מתים – חופר קברי מתים לשם מעשה כשפים או לגזול מהם כליהם.

↩ חזרה לטקסט
2769

תפסו – המת.

↩ חזרה לטקסט
2770

בא אביי – לבקש מהמת שיניחהו.

↩ חזרה לטקסט
2771

וספרו – וגזזו.

↩ חזרה לטקסט
2772

נותן ידו – לסמכם.

↩ חזרה לטקסט
2773

ארמיים – נכרים.

↩ חזרה לטקסט
2774

טסקא –שק.

↩ חזרה לטקסט
2775

אבשונא – גרגרי חטים יבשים, והקמח שלהם מתוק.

↩ חזרה לטקסט
2776

אי חקלאי וכו' – כלומר, בן השדה אפילו כשהוא עולה לגדולה עומד במנהגיו הקודמים, והסל שהיה מאכיל ממנו את בהמתו אינו יורד מצוארו; ואף אתה לאחר שעלית לגדולה (עי' למעלה סעיף תרמב) מתנותיך מתנות עניים הן.

↩ חזרה לטקסט
2777

שלח לו הוא ־ מרי לרבה.

↩ חזרה לטקסט
2778

זנגביל – מין צמח בושם (אינגבר).

↩ חזרה לטקסט
2779

מבית רבי – רבה בר נחמני**. **

↩ חזרה לטקסט
2780

לשם – לבית מרי.

↩ חזרה לטקסט
2781

ששים מנות – מרוב תיאבון ומתיקות המאכלים.

↩ חזרה לטקסט
2782

צלי קדר – שמבשלים אותו בקדרה בלא שום משקה אלא במים הנפלטים משמנו.

↩ חזרה לטקסט
2783

לכוס – לטחון בשנים ולאכול; אכילת דברים קשים נקראת כסיסה.

↩ חזרה לטקסט
2784

אחריו – אחרי הצלי.

↩ חזרה לטקסט
2785

כפין וכו' – אביי עני היה.

↩ חזרה לטקסט
2786

רוחא וכו' – דבר מתוק מצוי לו ריוח במעים ואפשר לאכלי הרבה.

↩ חזרה לטקסט
2787

חוטף וכו' – אבי כהן היה.

↩ חזרה לטקסט
2788

מתנות – הזרוע והלחיים והקיבה, שהן ממתנות כהונה, ונהגו גם לאחר החרבן לשלחן לכהנים ע"י תינוקות.

↩ חזרה לטקסט
2789

דברים י"ח, ג.

↩ חזרה לטקסט
2790

שמואל א' ה' ג.

↩ חזרה לטקסט
2791

הצנועים – כהנים צנועים.

↩ חזרה לטקסט
2792

מושכין את ידיהם – בחלוקת לחם הפנים נאמר, ומשמת שמעון הצדיק נשתלחה מארה בלחם הפנים ולא היה בו כדי חלוקה.

↩ חזרה לטקסט
2793

הגרגרנים – הרעבתנים

↩ חזרה לטקסט
2794

להחזיק עצמי כהן – שלא ישתכח שם כהן מעלי.

↩ חזרה לטקסט
2795

בהדרוקן – חולי מעים קשה

↩ חזרה לטקסט
2796

בנחמני – כנוי לאביי

↩ חזרה לטקסט
2797

שמרעיב עצמו – ומתוך כך חלה.

↩ חזרה לטקסט
2798

ואפרישם מאיסור – חשדם במחשבת עבירה.

↩ חזרה לטקסט
2799

באגם – בחורשה של קנים, מקום נוח להסתר מעין רואים, שאין עוברים ושבים מצויים שם.

↩ חזרה לטקסט
2800

שונאי היה וכו' – כלו' אני בעצמי.

↩ חזרה לטקסט
2801

להעמיד עצמו – להתאפק מלחטוא.

↩ חזרה לטקסט
2802

ונתלה – נשען.

↩ חזרה לטקסט
2803

ונצטער – על זה שלא מצא בעצמו כח לכבוש את יצרו כאותו איש.

↩ חזרה לטקסט
2804

רב יהודה – עי' למעלה סעיף תקסז.

↩ חזרה לטקסט
2805

עומדים וכו' – בגמר למודם.

↩ חזרה לטקסט
2806

רצים ביחד – עוברים במרוצה בשטף לשון בלי עיון ודקדוק, כדי להשגיר על פיהם את הסוגיא.

↩ חזרה לטקסט
2807

מעינים בסברא – מתבוננים בה דרך עיון שכלי.

↩ חזרה לטקסט
2808

כבן עזאי – עי' למעלה סעיף תרעג.

↩ חזרה לטקסט
2809

ביום של אסתן – ביום שמנשבת בו רוח צפונית, שהיא נוחה ונעימה ומיישבת את הלב.

↩ חזרה לטקסט
2810

אם – אומנתו.

↩ חזרה לטקסט
2811

כותח – מין מאכל של מחמצת חלב בפרורי לחם ומלח.

↩ חזרה לטקסט
2812

לא שניתי – כלו' אפילו טרחה קלה הטרידה דעתי מלמודי.

↩ חזרה לטקסט
2813

וממעכן וכו' – מתוך שהיה שקוע בעיונו לא הרגיש.

↩ חזרה לטקסט
2814

שהקדמתם וכו' – שהקדמתם לומר "נעשה" קודם ל"נשמע".

↩ חזרה לטקסט
2815

אם תוכלו – אם היא לפי כחכם, ולפי שראה המין עד כמה למוד התורה בא בצער ויסורים אמר לו כך.

↩ חזרה לטקסט
2816

שהולכים בתום – ואין אנו מתחכמים הרבה.

↩ חזרה לטקסט
2817

משלי י"א, ג.

↩ חזרה לטקסט
2818

אלו בני אדם – שכמותכם המינים.

↩ חזרה לטקסט
2819

משלי י"א, ג.

↩ חזרה לטקסט