📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#331

מט. רָבָא (בַּר יוֹסֵף בַּר חַמָּא)

תרצב כְּשֶׁמֵַּת רַב יְהוּדָה2804 נוֹלַד רָבָא (קיד' עב:)

תרצג רָבָא וְרָמִי בַר חַמָּא כְּשֶׁהָיוּ עוֹמְדִים2805 מִלִּפְנֵי רַב חָסְדָּא הָיוּ רָצִים בְּיַחַד2806 בִּגְמָרָא וְאַחַר כָּךְ מְעַיְּנִים בִּסְבָרָא2807 (סוכה כט.)

תרצד אָמַר רָבָא: הֲרֵינִי כְבֶן־עַזָּאי2808 בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא (עיר' כט.).

תרצה אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: הֲלָכָה צְרִיכָה דֵעָה צְלוּלָה בְּיוֹם שָׁל אִסְתָּן2809.

אָמַר אַבַּיֵּי: אִם אָמְרָה לִי אֵם2810: הָבֵא כֻתָּח2811 – לא שָׁנִיתִי2812.

אָמַר רָבָא: אִם עֲקָצַתְנִי כִנָּה – לֹא שָׁנִיתִי (עיר: סה.).

תרצו אָמַר רָבָא: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ בִּקַּשְׁתִּי מִשָּׁמָיִם, שְׁנַיִם נָתְנוּ לִי וְאֶחָד לֹא נָתְנוּ לִי: חָכְמָתוֹ שֶׁל רַב הוּנָא וְעָשְׁרוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא – וְנָתְנוּ לִי; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבָּה בַר רַב הוּנָא – וְלֹא נָתְנוּ לִי (מו"ק כח.).

תרצז מִין אֶחָד רָאָה אֶת רָבָא שֶׁמְּעַיֵּן בַּהֲלָכָה וְאֶצְבְּעוֹת יָדוֹ נְתוּנוֹת תַּחַת רַגְלָיו וּמְמַעֲכָן2813 וְהֵן נוֹבְעוֹת דָּם. אָמַר לוֹ: עַם בָּהוּל, שֶׁהִקְדַּמְתֶּם2814 פִּיכֶם לְאָזְנֵיכֶם, עֲדַיִן בְּפַחֲזוּתְכֶם עוֹמְדִים אַתֶּם; בַּתְּחִלָּה הֱיִיתֶם צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ, אִם תּוּכְלוּ2815 תְּקַבְּלוּ, וְאִם לֹא – לֹא תְקַבֵּלוּ. אָמַר לוֹ: אָנוּ שֶׁהוֹלְכִים בְּתֹם2816, נֶאֱמַר בָּנוּ: "תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם"2817; אוֹתָם בְּנֵי־אָדָם2818 הַבָּאִים בַּעֲלִילָה, נֶאֱמַר בָּהֶם: "וְסֶלֶף בֹּגְדִים יְשָׁדֵּם"2819 (שבת פח.)

תרצח רָבָא רָאָה אֶת־רַב הַמְנוּנָא שֶׁהָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָה, אָמַר: מֵנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם2820 וְעוֹסְקִין בְּחַיֵי שָׁעָה2821 (שם י.).

תרצט רָבָא הִפִּיל מֵעָלָיו גְלִימוֹ2822 וּפָכַר2823 יָדָיו וְהִתְפַּלֵל, אָמַר: כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ (שם).

תש רָבָא כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לְדִין אָמַר כָּךְ: בִּרְצוֹן עַצְמוֹ2824 לְמִיתָה יוֹצֵא2825, וּרְצוֹן בֵּיתוֹ2826 אֵינוֹ עוֹשֶׂה, וְרֵיקָם לְבֵיתוֹ הוֹלֵךְ – וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִיאָה כִּיצִיאָה2827.

וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה אַמְבּוּהָא2828 אַחֲרָיו אָמַר: "אִם־יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׁיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ, כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ"2829. (יומא פו, פז).

תשא רַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא הָיָה תוֹקֶף2830 עַבְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בָהֶם מָמוֹן וְעוֹשֶׂה בָהֶם מְלָאכָה2831. אָמַר לוֹ רָבָא בְנוֹ: מִפְּנֵי־מָה2832 עוֹשֶׂה מָר כָּךְ? אָמַר לוֹ: שֶׁאָמַר רַב נַחֲמָן: עֶבֶד אֵינוֹ שְׁוֶה2833 לֶחֶם כְּרֵסוֹ. אָמַר לוֹ: בְּמִי אָמַר רַב נַחֲמָן? כְּגוֹן דָּארוּ עַבְדּוֹ, שֶׁהָיָה מְרַקֵּד2834 בֵּין חָבִיּוֹת הַיָּיִן; בַּעֲבָדִים אַחֵרִים, שֶׁעוֹשִׂים מְלָאכָה, כְּלוּם אָמָר? אָמַר לוֹ: אֲנִי סָבוּר כְּרַב דָּנִיֵּאל, שֶׁאָמַר רַב דָּנִיֵּאל בַּר רַב קְטִינָא אָמַר רַב: הַתּוֹקֵף עַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה בוֹ מְלָאכָה פָּטוּר; הֲרֵי שֶׁנּוֹחַ לוֹ [לְאָדָם] שֶׁלֹא יִסְרַח2835 עַבְדוֹ. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵינוֹ נוֹשֶׁה בָהֶם מָמוֹן; מָר, כֵּוָן שֶׁנּוֹשֶׁה בָהֶם מָמוֹן, נִרְאֶה כְרִבִּית – – – אָמַר לוֹ: חוֹזֵרְנִי בִי (ב"ק צז.; ב"מ סד:).

תשב רַב אַבָּא הָיָה נוֹשֶׁה מָעוֹת בְּרַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא. אָמַר לוֹ לְרַב סָפְרָא: עִם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּבָא לְכָאן הָבֵא [אֶת־הַמָּעוֹת] אֶצְלִי. כְּשֶׁהָלַךְ לְשָׁם אָמַר לוֹ רָבָא בְנו2836ֹ: כְּלוּם כָּתַב לְךָ2837 "הִתְקַבַּלְתִּי"2838? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר לוֹ: אִם כָּךְ, לֵךְ תְּחִלָּה וְיִכְתֹּב לְךָ "הִתְקַבַּלְתִּי". לְסוֹף אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ כָתַב לְךְ "הִתְקַבַּלְתִּי" לָאו כְּלוּם הוּא; שֶׁמָּא עַד שֶׁתָּבוֹא2839 יָמוּת רַב אַבָּא2840 וְיִפְּלוּ הַמָּעוֹת לִפְנֵי הַיְתוֹמִים, ו"הִתְקַבַּלְתִּי" שֶׁל רַב אַבָּא לָאו כְּלוּם הוּא2841. אָמַר לוֹ: אֶלָּא מַהִי הַתַּקָּנָה? אָמַר לוֹ: לֵךְ וְיַקְנֵן2842 לְךָ אַגַּב קַרְקָע2843, וּבוֹא אַתָּה וּכְתֹב לָנוּ "הִתְקַבַּלְתִּי" (ב"ק קד:).

תשג בַּר מַר שְׁמוּאֵל צִוָּה שֶׁיִּתְּנוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף זוּז לְרָבָא [מִנְכָסִיו]. [שָׁלַח רָבָא לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה לִפְנֵי רַב יוֹסֵף בְּדָבָר זֶה וְהֵשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה. לֹא קִבֵּל עָלָיו תְּשׁוּבָתוֹ]. הִקְפִּיד רַב יוֹסֵף, אָמַר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָנוּ, מִפְּנֵי־מָה שָׁלַח אֵלֵינוּ? שָׁמַע רָבָא, וּכְשֶׁהִגִּיעַ עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים אָמַר: אֵלֵךְ וַאֲפַיְּסֶנּוּ. הָלַךְ וּמָצָא אֶת־שַׁמָּשׁוֹ מוֹזֵג לוֹ כּוֹס יָיִן. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי וַאֲנִי אֶמְזֹג לוֹ. נָתַן לוֹ וּמָזַג לוֹ. כְּשֶׁטְּעָמוֹ [רַב יוֹסֵף] אָמָר: דּוֹמֶה מֶזֶג זֶה לְמִזְגּוֹ שֶׁל רָבָא2844 בְּנוֹ שֶׁל רַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא (עיר' נד, נדר' נה.).

תשד רָבָא נִזְדַּמֵּן לְהַגְרוֹנְיָא, גָזַר תַּעֲנִית וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: לִינוּ כֻלְּכֶם בְּתַעֲנִיתְכֶם. לָמָחָר אָמַר לָהֶם: אִם יֵשׁ מִי שֶׁרָאָה חֲלוֹם יֹאמַר. אָמַר לָהֶם רַ' אֶלְעָזָר מֵהַגְרוֹנְיָא: הִקְרַאוּנִי בַחֲלוֹמִי: שָׁלוֹם טוֹב לְרַב טוֹב מֵרִבּוֹן טוֹב2845, שֶׁמִּטּוּבוֹ מֵיטִיב לְעַמּוֹ". אָמַר [רָבָא]: מַשְׁמָע, עֵת רָצוֹן הִיא לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים; בִּקְשׁוּ רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (תענ' כד:).

תשה רָבָא כְּשֶׁבָּא לְחִדֶּקֶל2846 אָמַר לוֹ לְבַר אָבִין2847: עֲמֹד וֶאֶמֹר דָּבָר2848, עָמַד וְאָמָר:

"בָּאוּ רֹב שְׁלִישִׁית2849 בַּמָּיִם, זְכֹר וְרַחֵם

תָּעִינוּ מֵאַחֲרֵיךְ כְּאִשָׁה מִבַּעְלָהּ;

אַל תַּזְנִיחֵנוּ, כְּאוֹת מֵי מָרָה2850" (מו"ק כה:).

תשו רָבָא נִגְנְבוּ מִמֶּנּוּ זְכָרִים2851 בְּמַחְתֶָּרֶת, הֶחֱזִירוּם לוֹ [הַגַּנָּבִים] וְלֹא קִבְּלָם. אָמַר: הוֹאִיל וְיָצָא מִפִּיו שֶׁל רַב: הַבָּא בְמַחְתֶּרֶת וְנָטַל כֵּלִים וְיָצָא פָטוּר. מַה־טָּעַם? בְּדָמִים2852 קָנָם (סנה" עב.).

תשז רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא הֵבִיא גְרוֹגָרוֹת2853 בִּסְפִינָה. אָמַר לוֹ רֹאשׁ־הַגּוֹלָה לְרָבָא: צֵא וּרְאֵה, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, תְּפוֹס לוֹ הַשּׁוּק2854. אָמַר לוֹ רָבָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: צֵא וּתְהֵה בְּקַנְקַנּוֹ2855. יָצָא וְהָלַךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: פִּיל שֶׁבָּלַע כְּפִיפָה מִצְרִית2856 וְהֵקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי2857 – מַהוּ2858? וְלֹא הָיָה בְּיָדו2859ֹ. אָמַר לוֹ [רַב דִּימִי לְרַב אַדָּא]: מָר הוּא רָבָא? טָפַח2860 לוֹ בְּסַנְדָּלוֹ. אָמַר לו: בֵּינִי וּבֵין רָבָא יֵשׁ הַרְבֵּה2861. מִכָּל־מָקוֹם עַל־כָּרְחֵךָ אֲנִי רַבָּךְ וְרָבָא רַבּוֹ שֶׁל רַבָּךְ. לֹא תָפְסוּ לוֹ אֶת־הַשׁוּק וְהִפְסִיד אֶת־כָּל־גְּרוֹגְרוֹתָיו. בָּא רַב דִּימִי לִפְנֵי רַב יוֹסֵף, אָמַר לוֹ: רְאֵה מֶה עָשָׂה לִי. אָמַר לוֹ: מִי שֶׁלֹּא הִשְׁהָה2862 אוֹנָאָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֶדוֹם לא יַשְׁהֶה אוֹנָאָתְֶךָ – וּמֵת רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה.

רַב יוֹסֵף אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ2863, שֶׁאֲנִי קִלַּלְתִּיו.

רַב דִּימִי מִנִּהַרְדְּעָא אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ, שֶׁהִפְסִיד גְרוֹגְרוֹתָי.

אַבַּיֵּי אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ, שֶׁאָמַר לָהֶם לַתַּלְמִידִים: עַד שֶׁאַתֶּם מְגָרְמִים עֲצָמוֹת2864 אֵצֶל אַבַּיֵּי, בּוֹאוּ אִכְלוּ בָשָׂר שָׁמֵן אֵצֶל רָבָא.

רָבָא אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ, שֶׁכְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית־הַטַבָּח לִטּוֹל בָּשָׂר, אָמַר לָהֶם לַטַבָּחִים: אֲנִי אֶטֹל בָּשָׂר לִפְנֵי שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁאֲנִי גָדוֹל מִמֶּנּוּ.

רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עָלַי נֶעֶנָשׁ; שֶׁרַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק ראשׁ כַּלָה2865 הָיָה, בְּכָל־יוֹם קֹדֶם שֶׁנִכְנַס לַכַּלָה הָיָה רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה מַשְׁגִּיר עָלָיו2866 אֶת־שְׁמוּעָתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס לַכַּלָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם עִכְּבוּהוּ2867 רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בֶּן רַב יְהוֹשֻׁעַ – – – בֵּינָתַיִם נִשְׁתָּהָה2868 רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק. בָּאוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: עֲמֹד, שֶׁחָשַׁךְ הַיּוֹם, לָמָּה יוֹשֵׁב מָר? אָמַר לָהֶם: אֲנִי יוֹשֵׁב וּמְצַפֶה2869 לְמִטָּתוֹ שֶׁל רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה, בְּתוֹךְ כָּךְ יָצָא הַקוֹל: מֵת רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה (ב"ב כב.).

תשח רָבָא וְרַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר עֲלֵיהֶם רַב נַחֲמָן בַּר יַעֲקֹב יוֹשֵׁב בְּשִׁדָּה2870 שֶׁל זָהָב וְסַרְבָּל שֶׁל כָּרָתֵי2871 פָּרוּס עָלָיו. רָבָא הָלַךְ אֶצְלוֹ, רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק לא הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמַר: שֶׁמָּא מִבְּנֵי בֵית רֹאשׁ הַגּוֹלָה הֵם; רָבָא צָרִיךְ לָהֶם, אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לָהֶם (גיט' לא:).

תשט אָמַר רָבָא: תַּעֲמֹד לִי [זְכוּתִי], שֶׁאִם בָּא תַלְמִיד־חָכָם לְפָנַי לְדִין לֹא הָיִיתִי מַנִיחַ רֹאשִׁי עַל הַכֶּסֶת2872 עַד שֶׁלֹא הָיִיתִי מְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ2873 (שבת קג.).

איור מלווה לסיפור: [עני] אחד בא לפני רבא, אמר לו: במה אתה סועד? אמר לו: בתרנגלת
איור מלווה · [עני] אחד בא לפני רבא, אמר לו: במה אתה סועד? אמר לו: בתרנגלת

תשי [עָנִי] אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא, אָמַר לוֹ: בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד? אָמַר לוֹ: בְּתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְדֹחַק הַצִּבּוּר2874? אָמַר לוֹ; וְכִי מִשֶׁלָּהֶם אֲנִי אוֹכֵל? מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲנִי אוֹכֵל, שֶׁשָּׁנִינוּ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ"2875 – "בְּעִתָּם" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "בְּעִתּוֹ", מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן [לוֹ] הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פַּרְנָסָתוֹ בְּעִתּוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁלֹא רָאַתְהוּ שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהֵבִיאָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר [רָבָא]: מַה לְפָנָי2876? אָמַר לוֹ2877: נַעֲנִֵיתִי לָךְ2878. קוּם אֱכֹל (כת" סז:).

תשיא אָמַר רָבָא: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּנֵי מְחוֹזָא הַלָּלוּ כֻּלָּם אוֹהֲבִים אוֹתִי; כֵּוָן שֶׁנַעֲשִֵׂיתִי דַיָּן אָמַרְתִּי: מֵהֶם שׂוֹנְאִים אוֹתִי2879 וּמֵהֶם אוֹהֲבִים אוֹתִי2880; כֵּוָן שֶׁרָאִיתִי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב הַיּוֹם זוֹכֶה לְמָחָר, אָמַרְתִּי: אִם אוֹהֲבִים – כֻּלָּם אוֹהֲבִים אוֹתִי, וְאִם שׂוֹנְאִים – כֻּלָּם שׂוֹנְאִים אוֹתִי (שם קה:)

תשיב אָדָם אֶחָד נִתְחַיֵב מַלְקוּת בְּבֵית־דִינוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁעָבַר עֲבָרָה. הִלְקָהוּ רָבָא וָמֵת. נִשְׁמַע הַדָּבָר בֵּית־ שָׁבוֹר־מַלְכָּא וּבִקֵּשׁ לְצַעֵר אֶת רָבָא2881. אָמְרָה לוֹ אִיפְרָה־הוֹרְמִיז אִמּוֹ: אַל יְהֵא לְךָ עֶסֶק בַּיְּהוּדִים הַלָּלוּ, שֶׁכָּל־מַה־שֶּׁהֵם שׁוֹאֲלִים מֵרִבּוֹנָם הוּא נוֹתֵן לָהֶם. אָמַר לָהּ: מָהוּ? – מְבַקְשִׁים רַחֲמִים וְיוֹרְדִים גְשָׁמִים. אָמַר לָהּ: זֶה מְשׁוּם שֶׁזְמַן גְשָׁמִים הוּא, אֶלָּא יְבַקֵשׁ רַחֲמִים עַכְשָׁו בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלְחוּ לְרָבָא: כַּוֵּן דַּעְתְּךָ וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיִּרְדוּ גְשָׁמִים. בִּקֵּש רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סְפְּרוּ־ לָנוּ, פֹּעַל־פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם"2882 – וְאָנוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ. יָרְדוּ גְשָׁמִים עַד שֶׁשָּׁפְכוּ מַרְזְבֵי2883 מְחוֹזָא לְחִדָּקֶל. בָּא אָבִיו וְנִרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ וְאָמַר לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ מַטְרִיחַ כְּלַפִּי שָׁמַיִם כָּל־כָּךְ? אָמַר לוֹ: שַׁנֵּה מְקוֹמֶךָ2884. שִׁנָּה מְקוֹמוֹ. לְמָחָר מָצָא אֶת־מִטָתוֹ רְשׁוּמָה בְסַכִּינִים2885 (תענ' כד:).

תשיג אִיפְרָה־הוֹרְמִיז אִמּוֹ שֶׁל שָׁבוֹר מַלְכָּא שָׁלְחָה אַרְבַּע מֵאוֹת דִינָרִים לְרַ' אַמִּי וְלֹא קִבְּלָם2886; שְׁלָחָתַם לְרָבָא וְקִבְּלָם, מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת – וּנְתָנָם לַעֲנִיֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם (ב"ב:; ע"י).

תשיד רָבָא הֵבִיא תִקְרֹבֶת2887 לְבַר־שֵׁשַׁךְ2888 בְּיוֹם אֵידָם2889. אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד2890 עֲבוֹדָה־זָרָה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב עַד צַוָּארוֹ בִּוְרָדִים וְזוֹנוֹת עֲרֻמּוֹת עוֹמְדוֹת לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לָכֶם כְּגוֹן זֶה לָעוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּנוּ2891 גָּדוֹל מִשֶּׁלָּכֶם. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ גָּדוֹל מִזֶּה? אָמַר לוֹ: אַתֶּם יֵשׁ עֲלֵיכֶם אֵימַת מַלְכוּת, אָנוּ לֹא תְהֵא2892 אֵימַת מַלְכוּת עָלֵינוּ. אָמַר לוֹ: וַאֲנִי מָה אֵימַת מַלְכוּת יֵשׁ עָלָי? עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּא שָׁלִיחַ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ: עֲמֹד, שֶׁאַתָּה מִתְבַּקֵּשׁ לַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁיָּצָא וְהָלַךְ אָמַר: מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִרְאוֹת בְּרָעַתְכֶם תִּפְקַע עֵינוֹ. אָמַר לוֹ רָבָא: אָמֵן. פָּקְעָה עֵינוֹ שֶׁל בַּר־ שֵׁשַׁךְ.

אָמַר רַב פַּפִּי: צָרִיךְ הָיָה לוֹמַר לוֹ מִמִּקְרָא זֶה: „בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִּימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר"2893, אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: צָרִיךְ הָיָה לוֹמַר לוֹ מִכָּאן: „עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ"2894 (ע"ז סה.)

––––––––

תשטו בַּר־הֲדָיָא2895 פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה. מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְטוֹבָה, וּמִי שֶׁלֹא נָתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְרָעָה. אַבַּיֵּי וְרָבָא רָאוּ חֲלֹוֹם, אַבַּיֵּי נָתַן לוֹ זוּז, רָבָא לֹא נָתַן לוֹ. אָמְרוּ לֹו: הִקְרִיאוּנוּ בַחֲלוֹם "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תאכַל מִמֶּנּוּ"2896. לְרָבָא אָמַר: תַּפְסִיד סְחוֹרָתְךָ וְלֹא תוּכַל לֶאֱכֹל מֵעֹצֶב לִבֶּךָ; לְאַבַּיֵּי אָמַר: תַּרְוִיחַ סְחוֹרָתְךָ וְלֹא תוּכַל לֶאֱכֹל מִשִׂמְחַת לִבֶּךָ.

– הִקְרִיאוּנוּ: „בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא־יִהְיוּ לָךְ, כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי"2897, לְרָבָא אָמַר כְּרָעָתוֹ2898; לְאַבַּיֵּי אָמַר: בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ מְרֻבִּים, בְּנוֹתֶיךָ יִנָּשְׂאוּ לַחוּץ וְדוֹמוֹת עָלֶיךָ כְּהוֹלְכוֹת בַּשִּׁבְיָה.

– הִקְרִיאוּנוּ: "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִּים לְעַם אַחֵר"2899, לְאַבַּיֵּי אָמַר: בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֵיךְ מְרֻבִּים, אַתָּה אוֹמֵר לִקְרוֹבֶיךָ2900, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִקְרוֹבֶיהָ, וְתִכְפֶּה אוֹתְךָ וְתִתְּנֵן לִקְרוֹבֶיהָ, שֶׁהֵם כְּעַם אַחֵר; לְרָבָא אָמַר: אִשְׁתְּךָ תָּמוּת וְיָבֹאוּ בָנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ לִידֵי אִשָּׁה אַחֶרֶת2901.

– הִקְרִיאוּנוּ: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ"2902, לְאַבַּיֵּי אָמַר: תַּרְוִיחַ סְחוֹרָתְךָ וְתֹאכַל וְתִשְׁתֶּה וְתִקְרָא מִקְרָא מִשִּׂמְחַת לִבֶּךָ; וּלְרָבָא אָמַר: תַּפְסִיד סְחוֹרָתְךָ וְתֹאכַל וְתִשְׁתֶּה וְתִקְרָא לְפַכֵּחַ צַעְרֶךָ.

– הִקְרִיאוּנוּ: "זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף"2903 לְאַבַּיֵּי אָמַר מֵרֹאשׁוֹ2904, וּלְרָבָא אָמַר מִסּוֹפוֹ.

– הִקְרִיאוּנוּ: "זֵיתִים יִהְיוּ לְךְ בְּכָל־גְבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לא תָסוּךְ"2905, לְאַבַּיֵּי אָמַר מֵרֹאשׁוֹ, וּלְרָבָא אָמַר מִסּוֹפוֹ.

– הִקְרִיאוּנוּ: "וְרָאוּ כָּל עַמִֵּי־הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ"2906, לְאַבַּיֵּי אָמַר: יֵצֵא לְךְ שֵׁם וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה תִהְיֶה וְאֵימָתְךָ תִפֹּל בָּעוֹלָם; לְרָבָא אָמַר: אוֹצַר הַמֶּלֶךְ יִשָּׁבֵר וְתִתָּפֵס כְּגַנָּב, וְהַכֹּל יִלְמְדוּ מִמְּךָ קַל־וָחֹמֶר2907. לְמָחָר נִשְׁבַּר אוֹצָר הַמֶּלֶךְ וְתָפְסוּ אֶת רָבָא.

– רָאִינוּ חֲזֶרֶת עַל פִּי חָבִית, לְאַבַּיֵּי אָמַר: תִּכָּפֵל2908 סְחוֹרָתְךָ כַּחֲזֶרֶת; לְרָבָא אָמַר: תֵּמַר סְחוֹרָתְךָ כַּחֲזֶרֶת.

– רָאִינוּ בָשָׂר עַל פִּי חָבִית, לְאַבַּיֵּי אָמַר: יִמְתַּק יֵינְךָ וְיָבוֹאוּ הַכֹּל לִקַּח בָּשָׂר וְיַיִן מִמֶּךָּ; לְרָבָא אָמַר: יֶחֱמַץ יֵינְךָ וְיָבוֹאוּ הַכֹּל לִקַּח בָּשָׂר לֶאֱכֹל בּוֹ2909.

– רָאִינוּ חָבִית תְּלוּיָה בְדֶקֶל. לְאַבַּיֵּי אָמַר: תִּגְבַּהּ2910 סְחוֹרָתְךָ כְּדֶקֶל; לְרָבָא אָמַר: תִּמְתֵַּק סְחוֹרָתְךָ2911 כִּתְמָרִים.

– רָאִינוּ רִמוֹן שֶׁגָּדַל עַל פִּי הֶחָבִית, לְאַבַּיֵּי אָמַר: יְקָרָה סְחוֹרָתְךָ כְּרִמוֹן; לְרָבָא אָמַר: קֵהָה2912 סְחוֹרָתְךָ כְּרִמוֹן.

– רָאִינוּ חָבִית שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר, לְאַבַּיֵּי אָמַר: סְחוֹרָתְךָ מִתְבַּקָּשֶׁת; לְרָבָא אָמַר: סְחוֹרָתְךָ נִפְסֶדֶת וִיטִילוּהָ לְבוֹר

– רָאִינוּ בֶן־חֲמוֹר שֶׁעוֹמֵד עַל סַדָּן וְנוֹעֵר, לְאַבַּיֵּי אָמַר: רֹאשׁ יְשִׁיבָה תִּהְיֶה וְיַעֲמֹד אָמוֹרָא2913 עָלֶיךָ; לְרָבָא אָמַר: פֶּטֶר חֲמוֹר2914 מָחוּק מִתְּפִלֶּיךָ, אָמַר לוֹ: אֲנִי רְאִיתִיו וְיֶשְׁנוֹ. אָמַר לוֹ: ו' שֶׁל פֶּטֶר חֲמוֹר2915 וַדַּאי מָחוּק.

לְסוֹף הָלַךְ רָבָא אֶצְלוֹ לְבַדּוֹ. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי דֶלֶת חִיצוֹנָה2916 שֶׁנָּפָלָה. אָמַר לוֹ: אִשְׁתְּךָ מֵתָה2917.

– רָאִיתִי כְָּכַי2918 וְשִׁנַּי שֶׁנָּפָלוּ. אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ יָמוּתוּ.

– רָאִיתִי שְׁתֵּי יוֹנִים שֶׁפָּרָחוּ. אָמַר לוֹ: שְׁתֵּי נָשִׁים2919 תְּגָרֵשׁ.

– רָאִיתִי שְׁנֵי רָאשֵׁי לְפָתוֹת. אָמַר לוֹ: שְׁתֵּי אַלּוֹת2920 תִּסְפּג. הָלַךְ רָבָא וְיָשַׁב כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. מָצָא שְׁנֵי סוֹמִים מְרִיבִים. הָלַךְ רָבָא לְפָרְקָם2921, וְהִכּוּהוּ לְרָבָא שְׁתָּיִם. הִגְבִּיהוּ לְהַכּוֹתוֹ שׁוּב. אָמַר רָבָא: דַי, שְׁתַּיִם רָאִיתִי.

לְסוֹף בָּא רָבָא וְנָתַן לוֹ שָׂכָר. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי כֹתֶל שֶׁנָּפָל. אָמַר לוֹ: נְכָסִים בְּלֹא מְצָרִים2922 תִּקְנֶה.

– רָאִיתִי אַפַּדְנוֹ2923 שֶׁל הַבַּיִת שֶׁנָּפַל וְכִסַּנִי אֲבָקָוֹ. אָמַר לוֹ: אַבַּיֵּי מֵת וִישִׁיבָתוֹ2924 תָּבוֹא אֶצְלֶךָ.

– רָאִיתִי אַפַּדְנִי שֶׁלִּי נָפַל וְהַכֹּל בָּאִים וְנוֹטְלִים לְבֵנָה לְבֵנָה. אָמַר לוֹ: שְׁמוּעוֹתֶיךָ יִתְפַּשְּׁטוּ בָעוֹלָם.

– רָאִיתִי שֶׁנִּבְקַע רֹאשִׁי וְנָשַׁר מֹחִי, אָמַר לוֹ: הַמּוֹךְ יְהֵא מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא מִן הַכָּר.

– הִקְרִיאוּנִי הַלֵּל הַמִּצְרִי2925 בַּחֲלוֹמִי, אָמַר לוֹ: נִסִּים יֵעָשׂוּ לָךְ.

הָיָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ בִּסְפִינָה. אָמַר: אָדָם שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ נֵס2926 מַה־לִי עִמּוֹ2927? וְעַד שֶׁהוּא עוֹלֶה [מִן הַסְפִינָה] נָפַל סֶפֶר מִמֶּנּוּ, מְצָאוֹ רָבָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ: כָּל־הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה2928. אָמַר: רָשָׁע, בְּךָ הַדָּבָר תָּלוּי וְצִעַרְתַּנִי כָל־כָּךְ! הַכֹּל אֲנִי מוֹחֵל לָךְ, חוּץ מִבִּתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא2929 (בר' נו).

תשטז אָמַר לָהּ רָבָא לְבַת רַב חִסְדָּא: חֲכָמִים מְרַנְנִים אַחֲרָיִךְ2930. אָמְרָה לֹוֹ: אֲנִי דַעְתִּי עָלֶיךָ הָיָתָה2931 (יבמ' לד:).

תשיז חוּמָה2932 אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי בָּאָה2933 לִפְנֵי רָבָא. אָמְרָה לוֹ: פְּסוֹק לִי2934 מְזוֹנוֹת. פָּסַק לָהּ. פְסוֹק לִי יָיִן. אָמַר לָהּ: יוֹדֵעַ אֲנִי בְּנַחֲמָנִי שֶׁלֹא הָיָה שׁוֹתֶה יָיִן2935. אָמְרָה לוֹ: חַיֶּיךָ, רַבִּי, שֶׁהָיָה מַשְׁקֵנִי בְּשׁוֹפְרָזִין2936 כָּזֶה2937. עִם שֶׁהִיא מַרְאָה לוֹ גִּלְּתָה אֶת־זְרוֹעָהּ וְנָפַל אוֹר בַּבָּיִת. עָמַד רָבָא וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ. [הִכִּירָה בּוֹ בַּת רַב חִסְדָּא שֶׁפָּנָיו מְשֻׁנִּים]. אָמְרָה לוֹ: מִי הָיָה הַיּוֹם בְּבֵית־דִּין? אָמַר לָהּ: אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי. יָצְאָה אַחֲרֶיהָ וְהִכְּתָה אוֹתָהּ2938 בְּקוּלְפִי שֶׁל שִׁדָּה2939 עַד שֶׁהוֹצִיאַתָּה מִכָּל מְחוֹזָא. אָמְרָה לָהּ: הָרַגְתְּ שְׁלֹשָׁה2940, וּבָאת לַהֲרֹג עוֹד! (כת: סה.)

תשיח אָמַר לָהֶם רָבָא לְבָנָיו: כְּשֶׁאַתֶּם חוֹתְכִים בָּשָׂר אַל תַּחְתְּכוּ עַל גַּב הַיָּד (יֵשׁ אוֹמְרִים: מִשּׁוּם סַכָּנָה2941; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשׁוּם קִלְקוּל סְעֻדָּה2942), וְאַל תֵּשְׁבוּ עַל מִטַּת אֲרַמִּית2943, וְאַל תַּעַבְרוּ אֲחוֹרֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת2944 בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין.

"וְאַל תֵּשְׁבוּ עַל מִטַּת אֲרַמִּית " – יֵשׁ אוֹמְרִים: לא תִישְׁנוּ בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע2945, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁלֹא תִשְׂאוּ גִיּוֹרֶת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֲרַמִּית מַמָּשׁ, וּמְשׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁל רַב פַּפָּא; שֶׁרַב פַּפָּא הָלַךְ אֵצֶל אֲרַמִּית, הוֹצִיאָה לוֹ מִטָּה, אָמְרָה לוֹ, שֵׁב, אָמַר לָהּ: אֵינִי יוֹשֵׁב עַד שֶׁתַּגְבִּיהִי אֶת־הַמִּטָּה. הָגְבִּיהָה אֶת־הַמִּטָּה וּמְצְאוּ שָׁם תִּינוק שֶׁמֵּת2946 (בר' ח:).

––––––––

תשיט רַב שְׂעוֹרִים, אָחִיו של רָבָא, הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רָבָא. רָאָהוּ שֶׁהוּא מְנַמְנֵם2947. אָמַר לוֹ [רָבָא]: יֹאמַר לוֹ מָר [לְמַלְאַךְ־ הַמָּוֶת] שֶׁלֹּא יְצַעֲרֵנוּ. אָמַר לוֹ: וּמָר לֹא שׁוֹשְׁבִינוֹ2948 הוּא? אָמַר לוֹ: כֵּוָן שֶׁנִּמְסַר מַזָּלִי2949 לֹא יַשְׁגִּיחַ בִּי. אָמַר לוֹ: יֵרָאֶה לִי מָר2950 [בַּחֲלוֹמִי], נִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הָיָה לוֹ לְמָר צָעַר2951? אָמַר לוֹ: כְּרֶבֶד שֶׁל כּוֹסֶלֶת2952 (מו"ק כח.).

תשכ כְּשָׁמֵּתוּ אַבַּיֵּי וְרָבָא2953 נָשְׁקוּ2954 כִפִּי חִדֶּקֶל זוֹ אֶת־זוֹ (שם כה:).