📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#330

מח. אַבַּיֵּי (בַּר כַּיְלִיל?)

תרסט אַבַּיֵּי כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ – מֵתָה אִמּוֹ.

– וַהֲרֵי אָמַר אַבַּיֵּי2721: אָמְרָה לִי אֵם!

– זוֹ אוֹמַנְתּוֹ הָיָתָה (קיד' לא:)

תרע אַבַּיֵּי הָיְתָה [אוֹמַנְתּוֹ] מְגַדֶּלֶת לוֹ שֶׂה, שֶׁיִּכָּנֵס עִמּוֹ2722 לְבֵית־הַכִּסֵּא (ברי סב.).

תרעא קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין2723 מְזַמְּנִין עָלָיו2724.

אַבַּיֵּי וְרָבָא הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבָּה. אָמַר לָהֶם רַבָּה: לְמִי מְבָרְכִין? אָמְרוּ לוֹ: לֵאלֹהִים.

– וֵאלֹהִים הֵיכָן יוֹשֵׁב?

רָבָא הֶרְאָה לִשְׁמֵי קוֹרָה2725, וְאַבַּיֵּי יָצָא לְחוּץ וְהֶרְאָה כְּלַפֵּי שָׁמָיִם. אָמַר לָהֶם רַבָּה: שְׁנֵיכֶם חֲכָמִים תִּהְיוּ.

זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בּוֹצִין בּוֹצִין2726 מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ (קִשּׁוּא וְקִשּׁוּא מֵאִבּוֹ נִכָּר). (שם מח.).

תרעב אַבַּיֵּי וְרָבָא וְרַ' זֵירָא וְרַבָּה בַר מַתְּנָה הָיוּ יוֹשְׁבִים, וְהָיוּ צְרִיכִים לְרֹאשׁ2727. אָמַר [רַבָּה]: כָּל־שֶׁיֹּאמַר דָּבָר וְלֹא יָשִׁיבוּ עָלָיו2728 יֵעָשֶׂה רֹאשׁ. עַל כֻּלָּם הֵשִׁיבוּ, עַל אַבַּיֵּי לֹא הֵשִׁיבוּ. רָאָהוּ2729 רַבָּה לְאַבַּיֵּי שֶׁגָּבַה רֹאשׁוֹ. אָמַר לֹו: נַחֲמָנִי2730, פְּתַח וֶאֱמֹר (הור' יד).

תרעג אָמַר אַבַּיֵּי: הֲרֵינִי כְבֶן־עַזַּאי2731 בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא (קיד' כ.).

תרעד כְּשֶׁהָיוּ הַתַּלְמִידִים נִפְטָרִים מִבֵּית אַבַּיֵּי נִשְׁתַּיְּרוּ2732 מָאתַיִם תַּלְמִידִים, וְקָרְאוּ לְעַצְמָם יְתוֹמֵי־יְתוֹמִים (כת' קו).

תרעה אָמַר אַבַּיֵּי: תַּעֲמֹד לִי [זְכוּתִי], שֶׁאִם רָאִיתִי תַלְמִיד־חָכָם שֶׁסִּיֵּם מַסֶּכֶת, עָשִׂיתִי יוֹם־טוֹב2733 לַחֲכָמִים (שבת קיח, קיט).

תרעו רַבָּה וְאַבַּיֵּי יָצְאוּ מִבֵּית עֵלִי2734, רַבָּה שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה חָיָה אַרְבָּעִים שָׁנָה, אַבַּיֵּי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים חָיָה שִׁשִּׁים שָנָה (ר"ה יח.)

איור מלווה לסיפור: סוד החסד המוצנע של אבא אומנא
איור מלווה · סוד החסד המוצנע של אבא אומנא

תרעז אַבָּא־אֻמָּנָא2735 הָיָה בָא לוֹ שָׁלוֹם מִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה בְּכָל־יוֹם, וּלְאַבַּיֵּי כָּל־יוֹם עֶרֶב־שַׁבָּת, וּלְרָבָא כָּל־עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי מִשּׁוּם אַבָּא־אֻמָּנָא, אָמְרוּ לוֹ: אִי־אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא־אֻמָּנָא.

וּמֶה הָיוּ מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא־אֻמָּנָא? כְּשֶׁהָיָה מַקִּיז דָּם הָיָה מַקִּיז לַאֲנָשִׁים לְבַד וּלְנָשִׁים לְבָד, וְהָיְתָה לוֹ כְסוּת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קֶרֶן2736, שֶׁהָיְתהָ קְרוּעָה כְּכוֹסֶלֶת, וּכְשֶׁהָיְתָה אִשָּׁה בָּאָה לְפָנָיו הָיָה מַלְבִּישָׁהּ אֶת־הַכְּסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בָּהּ. וְהָיָה לוֹ מָקוֹם צָנוּעַ מִבַּחוּץ לְהָטִיל בּוֹ פְּשִׁיטִין שֶׁקִּבֵּל2737; מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵטִיל בּוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לֹו בָּא וְיוֹשֵׁב וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. וּכְשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ תַּלְמִיד־חָכָם לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שָׂכָר; וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה אָדָם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ, הָיָה נוֹתֵן לוֹ פְּשִׁיטִין לְאַחַר שֶׁעָמַד2738 וְאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ הַבְרֵא עַצְמֶךָ2739.

יוֹם אֶחָד שָׁלַח לוֹ אַבַּיֵּי שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים לְבָדְקוֹ. הוֹשִׁיבָם וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְהִצִּיעַ לָהֶם מַצָּעוֹת בַּלָּיְלָה. בַּבֹּקֶר כְּרָכוּם2740 וּנְטָלוּם וְעָמְדוּ וְיָצְאוּ לָהֶם לַשּׁוּק. וּמְצָאָם [אַבָּא־אֻמָּנָא]. אָמְרוּ לוֹ: יְשׁוּמֵם2741 מָר, כַּמָּה הֵם שָׁוִים. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ. אָמְרוּ לוֹ: וְשֶׁמָּא שָׁוִים הֵם יוֹתֵר? אָמַר לָהֶם: בְּכָךְ לְקַחְתִּים2742. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלְּךָ הֵם וּמִמְּךָ נְטַלְנוּם.

אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנוּ? אָמַר לָהֶם: אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם נִזְדַּמֵּן לָהֶם לַחֲכָמִים וְנִתְבַּיְּשׁוּ לוֹמַר לִי. אָמְרוּ לוֹ: עַכְשָׁו יִטֹּל מָר אֶת־שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם: מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִסַּחְתִּים מִדַּעְתִּי לִצְדָקָה.

חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רָבָא מִשּׁוּם אַבַּיֵּי2743. נִרְאָה לוֹ בַחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: דַּיְּךָ שֶׁאַתָּה מֵגֵן עַל כָּל־הָעִיר (תענ' כא, כב).

תרעח אַבַּיֵּי הָיָה מְשַׂחֵק לִפְנֵי רַבָּה בִּשְׁמֹנֶה בֵיצִים, וְזוֹרֵק אַחַת וְנוֹטֵל אַחַת וְאֵין נוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ (סוכה נג:).

תרעט אַבַּיֵּי הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבָּה. רָאָהוּ [רַבָּה] שֶׁהוּא שׂוֹחֵק הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ: "וְגִילוּ בִּרְעָדָה"2744 2745 נֶאֱמָר: אָמַר לוֹ: אֲנִי מַנִּיחַ תְּפִלִּין2746 (בר ל.).

תרפ אַבַּיֵּי הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת נְהַר סַגִּיא, יָשְׁבוּ רַב מְשָׁרְשְׁיָא וַחֲכָמִים בַּצַּד הַשֵׁנִי2747 וְלֹא עָמְדוּ מִפָּנָיו. אָמַר לָהֶם: וְלֹא רַב מֻבְהָק2748 אָנִי? אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיְתָה2749 דַעְתֵּנוּ לְכָךְ (קיד' לג.).

תרפא רָבִין וְאַבַּיֵּי הָיוּ מְהַלְכִים בַּדָּרֶךְ. קָדַם חֲמוֹרוֹ שֶׁל רָבִין לְשֶׁל אַבַּיֵּי וְלֹא אָמַר לו2750ֹ: יֵלֵךְ מָר. אָמַר: מִשֶׁעָלָה זֶה מִן הַמַּעֲרָב2751 גָּסָה עָלָיו דַּעְתּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח בֵּית־הַכְּנֶסֶת, אָמַר לוֹ: יִכַּנֵס מָר. אָמַר לוֹ: וְעַד עַכְשָׁו לֹא מָר אָנִי? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָא בְּפֶתַח שֶיֶּשׁ־בּוֹ מְזוּזָה. (בר' מז.).

תרפב אַבַּיֵּי אָבַד לוֹ חֲמוֹר בִּמְקוֹמָם שֶׁל כּוּתִים. שָׁלַח לָהֶם: שַׁגְּרוּהוּ לִי. שָׁלְחוּ לוֹ: שְׁלַח סִמָּן. שָׁלַח לָהֶם: כְּרֵסוֹ לְבָנָה. שָׁלְחוּ לוֹ: אִלְמָלֵא נַחֲמָנִי2752 אַתָּה לֹא הָיִינוּ מְשַׁגְּרִים אוֹתוֹ אֶצְלֶךָ, וְכִי כָל־הַחֲמוֹרִים אֵין כְּרֵסוֹתֵיהֶם לְבָנוֹת? (גיט' מה.).

תרפג רַב שִׁימִי בַר אָשֵׁי בָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי, אָמַר לוֹ: יוֹשִׁיבֵנִי2753 מָר בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד. אָמַר לוֹ: הַשָּׁעָה הִיא לִי לְעַצְמִי2754. – וְיוֹשִׁיבֵנִי מָר בַּלָּיְלָה. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי לְהַשְׁקוֹת [אֶת הַשָּׁדֶה] מָיִם. אָמַר לוֹ: אֲנִי אַשְׁקֶה לוֹ לְמָר [אֶת־הַשָּׂדֶה] מַיִם בַּיּוֹם וְיוֹשִׁיבֵנִי מָר בַּלָּיְלָה. אָמַר לוֹ: לֶחָי2755. הָלַךְ [רַב שִׁימִי] לָעֶלְיוֹנִים2756, אָמַר לָהֶם: הַתַּחְתּוֹנִים שׁוֹתִים מַיִם תְּחִלָּה. הָלַךְ לַתַּחְתּוֹנִים וְאָמַר לָהֶם: הָעֶלְיוֹנִים שׁוֹתִים מַיִם תְּחִלָּה. בְּתוֹךְ כָּךְ סָכַר אֶת־הַנָּהָר וְהִשְׁקָה2757. כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי הִקְפִּיד עָלָיו2758, וְלֹא טָעַם אַבַּיֵּי אֶת־הַפֵּרוֹת שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה (גיט' ס:).

תרפד אַבַּיֵּי הָיָה מְסַיֵּר2759 נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם, יוֹם אֶחָד פָּגַע בַּאֲרִיסוֹ טָעוּן חֲבִילָה שָׁל זְמוֹרוֹת. אָמַר לוֹ: הַלָּלוּ לְהֵיכָן? אָמַר לוֹ: לְבֵית מָר. אָמַר לוֹ: כְּבָר קְדָמוּךָ חֲכָמִים2760 (חול' קה.).

תרפה אָמַר אַבַּיֵּי: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְאוֹת חַתְמוּת יָדוֹ2761 בְּבֵית דִין לא יַרְאֶה בְּסוֹף הַמְּגִלָּה2762, שֶׁבָּא יִמְצָאֶנָּה אַחֵר וְיִכְתֹּב2763 שֶׁהוּא נוֹשֶׁה בוֹ מָמוֹן.

מוֹכֵס אֶחָד בָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי וְאָמַר לוֹ: יַרְאֶה לִי מָר חַתְמוּת יָדוֹ, וּכְשֶׁיָּבֹאוּ חֲכָמִים וְיַרְאוּ לִי2764 אַעֲבִירֵם בְּלֹא מֶכֶס. הֶרְאָהוּ בְּרֹאשׁ הַמְּגִלָּה. הָיָה מוֹשֵׁךְ בָּהּ2765. אָמַר לוֹ: כְּבָר קְדָמוּךָ חֲכָמִים2766 (ב"ב קסז).

תרפו מַעֲשֶׂה בְּאַמְגוּשִׁי2767 אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַטֵּט מֵתִים2768, כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעָרָתוֹ שֶׁל רַ' טוֹבֵי בַר מַתְּנָה תְּפָסוֹ2769 בִזְקָנוֹ, בָּא אַבַּיֵּי2770, אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַנִּיחֵהוּ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת חָזָר וּבָא. תְּפָסוֹ בִּזְקָנוֹ. בָּא אַבַּיֵּי – וְלֹא הִנִּיחוֹ, עַד שֶׁהֵבִיאוּ מִסְפְּרַיִם וְסִפְּרוּ2771 אֶת זְקְנוֹ (שם נח.).

תרפז אַבַּיֵּי הָיָה נוֹתֵן יָדוֹ2772 לִזְקֵנִים אֲרַמִּיים2773 (קיד' לג.).

תרפח רַבָּה שָׁלַח לְמָרִי בַר מָר בְּיַד אַבַּיֵּי מְלוֹא טַסְקָא2774 תְּמָרִים וּמְלוֹא הַכּוֹס קֶמַח שֶׁל אַבְשׁוּנָא2775. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: עַכְשָׁו יאמַר מָרִי: אִי חַקְלָאָה2776 מַלְכָּא לֶהֱוֵי דִקּוּלָא מִצַוְּארֵיהּ לָא נָחֵת (אִם בֶּן־כְּפָר יֵעָשֶׂה מֶלֶךְ הַסַּל מִצַּוָּארוֹ לֹא יֵרֵד). אַחַר כָּךְ שָׁלַח לוֹ הוּא2777 מְלוֹא טַסְקָא זַנְגְבִיל2778 וּמְלוֹא הַכּוֹס פִּלְפֵּל אָרֹךְ. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: עַכְשָׁו יֹאמַר רַבִּי: אֲנִי שָׁלַחְתִּי לוֹ מְתוּקוֹת וְהוּא שָׁלַח לַי חֲרִיפוֹת.

אָמַר אַבַּיֵּי: כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית רַבִּי2779 הָיִיתִי שָׂבֵעַ, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁם2780 הִקְרִיבוּ לִי שִׁשִּׁים קְעָרוֹת שֶׁל שִׁשִּׁים מִינֵי קְדֵרָה, וְאָכַלְתִּי בָהֶם שִׁשִּׁים מָנוֹת2781, וְהַתַּבְשִׁיל הָאַחֲרוֹן צְלִי־קָדֵר2782 שְׁמוֹ, וּבְקַשְׁתִּי לָכֹס2783 אֶת הַקְעָרָה אַחֲרָיו2784.

אָמַר אַבַּיֵּי: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיוֹת: כְּפִין2785 עַנְיָא וְלָא יָדַע (רָעֵב הֶעָנִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ); אוֹ: רָוְחָא2786 לִבְסִימָא שְׁכִיחַ (רֶוַח מָצוּי לְמַעֲדנִים). (מג' ז:).

תרפט אָמַר אַבַּיֵּי: בַּתְּחִלָּה הָיִיתִי חוֹטֵף2787 מַתָּנוֹת2788, אָמַרְתִּי: מְחַבֵּב מִצְוָה אָנִי; כֵּוָן שֶׁשָׁמַעְתִּי זוֹ: "וְנָתַן"2789 – וְלֹא שֶׁיִּטֹּל מֵעַצְמוֹ, לֹא חָטָפְתִּי, [אֶלָּא] הָיִיתִי אוֹמֵר: תְּנוּ לִי; וְכֵוָן שְשָׁמַעְתִּי זוֹ שֶׁשָׁנִינוּ: „וַיְטּוּ אַחֲרֵי הַבְָּצַע"2790 ר' מֵאִיר אוֹמֵר: "בְּנֵי שְׁמוּאֵל חֶלְקָם שָׁאֲלוּ בְּפִיהֶם" – שׁוּב לֹא הָיִיתִי אוֹמֵר, [אֶלָּא] אִם נָתְנוּ לִי נָטָלְתִּי; כֵּוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי "הַצְנוּעִים2791 מוֹשְׁכִים אֶת־ יְדֵיהֶם2792 וְהַגַּרְגְרָגִים2793 חוֹלְקִים" – שׁוּב אֵין אֲנִי נוֹטֵל, חוּץ מֵעַרְבֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, לְהַחֲזִיק עַצְמִי כֹּהֵן2794 (חול' קלג.).

תרצ אַבַּיֵּי חָשׁ בְּהִדְרוֹקָן2795. אָמַר רָבָא: יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ בְּנַחֲמָנִי2796 זֶה שֶׁמַּרְעִיב עַצְמוֹ2797 (שבת לג.).

תרצא אַבַּיֵּי שָׁמַע אָדָם אֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשָׁה; נַשְׁכִּים וְנֵלֵךְ בַּדָּרֶךְ. אָמָר: אֵלֵךְ וְאַפְרִישֵׁם מֵאִסוּר2798. הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בַּאֲגָם2799. כְּשֶׁנִּפְטְרוּ זֶה מִזֶּה, שָׁמַע שֶׁאָמְרוּ: "דַּרְכֵּנוּ רְחוֹקָה וְחֶבְרָתֵנוּ עֲרֵבָה" – אָמַר אַבַּיֵּי: אִלּוּ שׂוֹנְאִי2800 הָיָה [בִּמְקוֹמָם] לא הָיָה יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ2801. הָלַךְ וְנִתְלָה2802 בִּבְרִיחַ הַדֶּלֶת וְנִצְטַעֵר2803. בָּא זָקֵן אֶחָד וְשָׁנָה לֹו: כָּל־הַגָּדוֹל מַחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָדוֹל הֵימֶנּוּ (סוכה נב.).