הערות וביאורים · 2581–2640
2582מסברא – מתוך הכרעת דעתו.
2583משנה ומשנה היא – שתי משניות חולקות זו על זו ויש לי לסמוך על
אחת מהן.
2585אמו – של רב אחדבוי שהיתה מיניקתו של רב ששת.
2586מאור עינים – עוור, והיא לשון נקיה, ע"ד "סגי־נהור" בארמית.
2587חצבים לנהר וכו' – משל הבריות הוא: הכדים יורדים לנהר, לשאוב
מים, אבל הכגנים (כגן = כנון, והוא כלי גחלים לחמם ולהאיר הבית, ופעמים
משמשים לכך שברי כלי חרס) למה הולכים הם לנהר? והנמשל: הפקחים יוצאים
לקבל פני המלך שהם רואים, אבל רב ששת העור למה הוא יוצא?
2588בא המלך – התכוון לרמותו.
2589מלכים א' י"ט, יא, יב.
2591על אבר מן החי – שמאכילים לבעליהם אבר מבהמה חיה.
2592רגל אחת של הבהמה – העשויה לסעודה.
2593מן החוץ – שחתכו רגל מן החי.
2594לפני שמשו – ויראה שהיא נעשית בהיתר.
2595חנקא חמתא – עצם קטנה בכף הירך, כדי שרב ששת העור לא ירגיש
ויחנק בה.
2596של מצרעת – של בהמה מצורעת.
2598נחר לו וכו' – להזהירו מלנוח על המחצלת.
2600מכתף ונכנס וכו' – כלומר, נושא בכתפו וטורח בצרכי שבת לכבוד
היום.
2601לפניהם – כלו' לכבודם.
2602משגר סריסים – רב נחמן חתן הנשיא היה ואב בית־דין, ומשום כבוד
התורה והנשיאות היה מקיים מצות הידור בזקנים על־ידי סריסיו ומשרתיו
העומדים לפניו.
2603אם לאו תורה וכו' – כלומר, שומר אני על כבוד תורה, שאלמלא היא
הייתי ככל אדם מן השוק.
2604אין מסיחין – אין מדברין.
2605שמא יקדים וכו' – שמא יכנס המאכל לקנה של הגרגרת ולא לושט
ויחנק.
2609לילתא – לאשתו של רב נחמן.
2610אין פרי בטנה וכו' – כלו' עיקר הברכה באיש, ואין לשלוח לאשה
כוס של ברכה.
2612שמעה ילתא – שלא ישגר לה כוס של ברכה.
2614ממהדורי מלי וכו' – כלו' המחזרים בערים מרבים דברים של מה בכך
והנפש תקוץ בהם.
2615מנמנם – כנוי לגסיסת צדיקים.
2616לא אדם חשוב הוא? – כלומר, אמור לו אתה בעצמך.
2618רקוע – מתוקן; כלומר, מי חשוב ומתוקן לשאול דבר ולהענות בעולם
ההוא.
2619כשולה – כמוציא; כלו' קלה היתה יציאת הנשמה.
2620שאימתו – של מלאך המות.
2621שלחו לו וכו' – רבה בפומבדיתא (בבבל) היה והיו לו אחים
בארץ־ישראל ושלחו לו דברים אלו באגרת כדי שיעלה לא"י.
2622חיים – לעתיד לבוא (שנחלקו חכמים בדבר, אם מתים שבחו"ל חיים
אם לא).
2623הטריח את בניו – להעלות את עצמותיו ממצרים לא"י? אלא ודאי אין
תחיה למתים אלא בא"י.
2624צער מחילות – כלו' הלכה כמי שאמר מתים צדיקים שבחו"ל חיים ע"י
גלגול ממקום קבורתם דרך מחילות מתחת לארץ לא"י ושם הם עומדים בתחית
המתים, ויעקב לא קבל עליו צער גלגול ולפיכך הטריח את בניו.
2625מוסיף בה דברים – כלומר, ששלחו לו באותה האגרת גם דברים
שלהלן.
2627שהיה מצטער וכו' – שנתן עיניו באשה אחת שהיא בחוץ־לארץ.
2629כזאת – שאין מתים שבחו"ל חיים.
2630גלגל בעצמו – התענה בצערו בא"י ולא ירד לחו"ל.
2631אין לך רב – גם כאן בא"י.
2634השעה צריכה להם – כלומר, היה צורך השעה למנות ראש ישיבה.
2636קודם – במעלה לענין מנוי.
2637לבעל החטים – למי שקבץ תבואה למכור; כלומר, למי שקבץ שמועות
(וכבר נמשלה ההלכה לדגן שהכל צריכין לה).
2638כלדיים – חוזים בכוכבים.
2639אומן – רופא, מקיז דם.
2640לא קרא – רב יוסף לביתו. יש מפרשים, מחמת ענותנותו, שלא רצה
להראות סימני שררה בימי רבה, וכשהוזקק לרופא היה הולך אליו; וי"מ:
שאפילו לא חלה כל אותו הזמן, מאחר שנדחתה הגזירה ולא נצרך לרופא כלל.