מד. רַב שֵׁשֶׁת
תרכה קָרָא רַב חַמָּא עַל רַב שֵׁשֶׁת: "טוֹבָה חָכְמָה עִם־נַחֲלָה"2570.2571 (בכור' נב:).
תרכו רַב שֵׁשֶׁת כָּל־שְׁלשִׁים יוֹם הָיָה חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ, וְהָיָה תוֹלֶה עַצְמוֹ2572 וְעוֹמֵד עַל בְּרִיחַ הַדֶּלֶת וְאוֹמֵר: שִׁישִׂי, נַפְשִׁי! שִׂישִׂי נַפְשִׁי! לָךְ קָרִיתִי2573, לָךְ שָׁנִיתִי! (פס' סח:)
תרכז רַב שֵׁשֶׁת [בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה] הָיָה הוֹפֵךְ פָּנָיו וְלוֹמֵד, אָמַר: אָנוּ בְשֶׁלָּנוּ2574 וְהֵם בְּשֶׁלָּהֶם2575 (בר' ח.).
תרכח אָמַר רַבָּה: הִקְשָׁה אָדָם קָשֶׁה שֶׁהוּא קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל2576. וּמִי הוּא? רַב שֵׁשֶׁת (מנח' צה:).
תרכט רַב חִסְדָּא וְרַב שֵׁשֶׁת כְּשֶׁפָּגְעוּ זֶה בָזֶה הָיוּ שִׂפְתוֹתָיו שֶׁל רַב חִסְדָּא מְרַתְּתוֹת2577 מִמִּשְׁנְיוֹתָיו שֶׁל רַב שֵׁשֶׁת, וְרַב שֵׁשֶׁת כָּל־גוּפוֹ מְרַתֵּת מִפִּלְפּוּלוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא (עיר' סז.).
תרל רַב יִצְחָק בַּר יְהוּדָה הָיָה מָצוּי2578 לִפְנֵי רָמִי בַר חַמָּא, הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ לְרַב שֵׁשֶׁת. יוֹם אֶחָד פָּגַע בּוֹ [רָמִי בַּר חַמָּא], אָמַר לוֹ: אַלְקַפְתָּא נַקְטַן – רֵיחָא אָתֵי לַהּ לְיָד (הַשָׂר אָחַז בָּנוּ וְרֵיחוֹ בָּא לְיָד2579), מִשּׁוּם שֶׁהָלַכְתָּ לְךָ לִפְנֵי רַב שֵׁשֶׁת תְּהֵא כְּרַב שֵׁשֶׁת? אָמַר לוֹ: לֹא מִשּׁוּם כָּךְ2580, מָר כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ דָּבָר הוּא פוֹשֵׁט2581 לִי מִסְּבָרָא2582, וּכְשֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִשְׁנָה הִיא סוֹתַרְתּוֹ, וְרַב שֵׁשֶׁת כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ דָבָר הוּא פוֹשֵׁט לִי מִן הַמִּשְׁנָה, וּכְשֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִשְׁנָה סוֹתַרְתּוֹ – מִשְׁנָה וּמִשְׁנָה הִיא2583 (זבח' צו:).
תרלא רַב שֵׁשֶׁת וְרַב אֲחַדְבּוֹי בַּר אַמִּי [נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ זֶה עִם זֶה בִּדְבַר הֲלָכָה], הֱשִׁיבוֹ רַב אֲחַדְבּוֹי בִּשְׂחוֹק, חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַב שֵׁשֶׁת, נִשְׁתַּתֵּק2584 רַב אֲחַדְבּוֹי וְשָׁכַח תַּלְמוּדוֹ. בָּאָה אִמּוֹ2585, בּוֹכָה לִפְנֵי [רַב שֵׁשֶׁת], וְצָוְחָה וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ. אָמְרָה לוֹ: רְאֵה, הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ שֶׁיָּנַקְתָּ מֵהֶם! בִּקֵּשׁ [רַב שֵׁשֶׁת] רַחֲמִים עָלָיו וְנִתְרַפָּא (ב"ב ט:)
––––––––
תרלב רַב שֵׁשֶׁת מְאוֹר־עֵינַיִם2586 הָיָה. הָיוּ הַכֹּל הוֹלְכִים לְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. עָמַד וְהָלַךְ עִמָּם רַב שֵׁשֶׁת. מְצָאוֹ מִין אֶחָד. אָמַר לוֹ: חֲצָבִים לַנָּהָר2587 – כַּגָּנִים לְאָן? אָמַר לוֹ: בֹּא וּרְאֵה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּךָּ.
עָבַר לִגְיוֹן רִאשׁוֹן בְּרָעַשׁ, אָמַר לוֹ הַמִּין: בָּא הַמֶּלֶךְ2588. אָמַר לוֹ: לֹא בָא. עָבַר לִגְיוֹן שֵׁנִי בְּרָעַשׁ, אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו בָּא הַמֶּלֶךְ. – לֹא בָא. עָבַר שְׁלִישִׁי בַּחֲשָׁאי. אָמַר לוֹ רַב שֵׁשֶׁת: עַכְשָׁו וַדַּאי בָּא הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַמִּין: זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: מַלְכוּת הָאָרֶץ כְּעֵין מַלְכוּת שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לא בָרַעַשׁ יְיָ, וְאַחַר הָרַעַשׁ… קוֹל דְּמָמָה דַקָּה"2589.
כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ פָּתַח רַב שֵׁשֶׁת וּבֵרְכוֹ. אָמַר לוֹ הַמִּין: אַתָּה מְבָרֵךְ אֶת־מִי שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֵהוּ! נָתַן רַב שֵׁשֶׁת אֶת־עֵינָיו בּוֹ וְיָצְאוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ וְכִבּוּ אֶת־עֵינָיו (בר' נח.).
תרלג אָמַר לוֹ רֹאשׁ־הַגוֹלָה2590 לְרַב שֵׁשֶׁת: מִפְּנֵי־מָה אֵין מָר סוֹעֵד אֶצְלֵנוּ? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהָעֲבָדִים אֵינָם מְהֻגָּנִים, וַחֲשׁוּדִים הֵם עַל אֵבֶר מִן הֶחָי2591. אָמַר לוֹ: מִי יֹאמַר? אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אַרְאֵהוּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּשׁוֹ: לֵךְ גְּנוֹב וְהָבֵא לִי רֶגֶל אַחַת שֶׁל הַבְּהֵמָה2592. [הָלַךְ] וְהֵבִיא לוֹ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָעֲבָדִים: סַדְּרוּ לְפָנַי נְתָחֶיהָ שֶׁל הַבְּהֵמָה. הֵבִיאוּ שָׁלשׁ רַגְלַיִם וְהִנִּיחוּ לְפָנָיו. אָמַר לָהֶם: בְּהֵמָה זוֹ שֶׁל שָׁלשׁ רַגְלַיִם הָיְתָה? הֵבִיאוּ עוֹד רֶגֶל אַחַת מִן הַחוּץ2593 וְהִנִּיחוּ לְפָנָיו. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּשׁוֹ: הַנַּח אַף אַתָּה שֶׁלָּךְ. הִנִיחַ. אָמַר לָהֶם: בְּהֵמָה זוֹ שֶׁל חָמֵשׁ רַגְלַיִם הָיָתָה?
אָמַר לוֹ [רֹאשׁ־הַגּוֹלָה לְרַב שֵׁשֶׁת]: אִם כֵּן, יָכִינוּ אֶת־הַסְּעֻדָּה לִפְנֵי שַׁמָּשׁוֹ2594 וְיֹאכַל. אָמַר לוֹ: טוֹב! הִקְרִיבוּ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן וְהֶעֱלוּ עָלָיו בָּשָׂר, וְהִנִּיחוּ לְפָנָיו מָנָה שֶׁל חַנְקָא חֲמָתָא2595. מִשְׁמְשָׁהּ וּנְטָלָהּ וּכְרָכָהּ בְּסוּדָרוֹ. לְאַחַר שֶׁאָכַל אָמְרוּ הָעֲבָדִים: נִגְנַב לָנוּ כּוֹס שֶׁל כָּסֶף. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ אֶת־הַמָּנָה כְּרוּכָה בְסוּדָרוֹ. אָמְרוּ לְרֹאשׁ־הַגּוֹלָה: רוֹאֶה מָר, שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הוּא רוֹצֶה, אֶלָּא לְצַעֲרֵנוּ. אָמַר לָהֶם רַב שֵׁשֶׁת: אֲנִי אָכַלְתִּי וְטָעַמְתִּי בַבָּשָׂר טָעַם שֶׁל מְצֹרָעַת2596. אָמְרוּ לוֹ: לא שָׁחַטְנוּ בְּהֵמָה מְצֹרַעַת הַיּוֹם. אָמַר לָהֶם: בִּדְקוּ בִּמְקוֹמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ עָצֶם. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כִדְבָרָיו.
כְּשֶׁיָּצָא רַב שֵׁשֶׁת חָפְרוּ לוֹ הָעֲבָדִים בּוֹר וְנָתְנוּ עָלָיו מַחְצֶלֶת2597, וְאָמְרוּ לוֹ: יָבוֹא מָר לָנוּחַ כָּאן. נָחַר לוֹ2598 רַב חִסְדָּא מֵאֲחוֹרָיו. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶךָ. אָמַר לוֹ: "נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל־שְׂמֹאלֶךָ"2599. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּשׁוֹ: מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לוֹ: מַחְצֶלֶת מוּטֶלֶת לְפָנֵינוּ. אָמַר לוֹ: חֲזֹר מִמֶּנָּה. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא: מִנַּיִן יָדַע מָר? אָמַר לוֹ רַב שֵׁשֶׁת: אַחַת, שֶׁנָּחַר לִי מָר; וְעוֹד, שֶׁפָּסַק לִי הַתִּינוֹק פְּסוּקוֹ; וְעוֹד, שֶׁחֲשׁוּדִים הָעֲבָדִים, שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. (גיט' סז, סח).
תרלד רַב שֵׁשֶׁת נִרְאָה לוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] בַּשׁוּק, אָמַר לוֹ: בַּשּׁוּק כִּבְהֵמָה! בּוֹא לְבֵיתִי (מו"ק כח.).