📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#327

מה. רַב נַחֲמָן (בַּר יַעֲקֹב)

תרלה מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת־חֵטְא.

אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן לַתַּנָא: לֹא תִשְׁנֶה יִרְאַת־חֵטְא, שֶׁיֵּשׁ אָנִי (סוטה מט:).

תרלו רַב נַחֲמָן הָיָה מְכַתֵּף וְנִכְנָס2600 מְכַתֵּף וְיוֹצֵא [בְּעֶרֶב־שַׁבָּת], אָמָר: אִלְמָלֵי נִזְדַּמְּנוּ לִי רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי, כְּלוּם לֹא הָיִיתִי מְכַתֵּף לִפְנֵיהֶם?2601 (שבת קיט.).

תרלז רַב נַחֲמָן הָיָה מְשַׁגֵּר סָרִיסִים2602 [לִזְקֵנִים], אָמַר: אִם לָאו תּוֹרָה2603 – כַּמָּה נַחֲמָן יֵשׁ בַּשּׁוּק (קיד' לג.).

תרלח רַב נַחֲמָן וְרַב יִצְחָק הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּסְעֻדָּה. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן לְרַב יִצְחָק: יֹאמַר מָר דָּבָר. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר ר' יוֹחָנָן: אֵין מְסִיחִין2604 בִּסְעֻדָּה, שֶׁמָּא יַקְדִים2605 קָנֶה לְוֵשֶׁט וְיָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. לְאַחַר שֶׁסָּעַד אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. אָמַר לוֹ [רַב נַחֲמָן]: וְכִי לְחִנָּם סָפְדוּ סַפְדָּנִים וְחָנְטוּ חַנְטָנִים וְקָבְרוּ קַבְרָנִים? אָמַר לוֹ: מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב… כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם"2606 – מַקִישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מַה זַרְעוֹ בַּחַיִּים – אַף הוּא בַּחַיִּים.

כְּשֶׁנִּפְטַר רַב נַחֲמָן מֵרַב יִצְחָק, אָמַר לוֹ: יְבָרְכֵנִי מָר. אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה – לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְהָיָה רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא, וּמָצָא אִילָן שֶׁפֵּרוֹתָיו מְתוּקִים וְצִלּוֹ נָאֶה וְאַמַּת הַמַּיִם2607 עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו. אָכַל מִפֵּרוֹתָיו וְשָׁתָה מִמֵּימָיו וְיָשַׁב בְּצִלּוֹ. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ, אָמָר: אִילָן, אִילָן! בַּמָּה אֲבָרְכֶךָּ? אִם אֹמַר לָךְ שֶׁיְהוּ פֵרוֹתֶיךָ מְתוּקִים – הֲרֵי פֵרוֹתֶיךָ מְתוּקִים; שֶׁיְהֵא צִלְּךָ נָאֶה – הֲרֵי צִלְּךָ נָאֶה; שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ – הֲרֵי אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ; אֶלָּא יְהִי רָצוֹן, שֶׁכָּל־נְטִיעוֹת שֶׁנּוֹטְעִין מִמְּךָ יְהוּ כְמוֹתֶךָ. אַף אַתָּה בַּמָּה אֲבָרְכֶךָּ? אִם בַּתּוֹרָה – הֲרֵי יֶשׁ לְךְ תּוֹרָה; אִם בִּגְדֻלָּה – הֲרֵי יֵשׁ לְךְ גְּדֻלָּה; אִם בְּכָבוֹד – הֲרֵי יֶשׁ לְךָ כָּבוֹד; אִם בְּעשֶׁר – הֲרֵי יֶשׁ לְךָ עשֶׁר; וְאִם בְּבָנִים – הֲרֵי יֶשׁ לְךָ בָּנִים; אֶלָּא יְהִי רָצוֹן, שֶׁיְהוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ2608 כְּמוֹתָךָ (תענ' ה, ו; ע"י).

תרלט עֻלָּא נִזְדַּמֵּן לְבֵית רַב נַחֲמָן, אָכַל פַּת וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. נָתַן לוֹ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְרַב נַחֲמָן. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יְשַׁגֵּר מָר כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְיַלְתָּא2609. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין פְּרִי בִטְנָהּ2610 שֶׁל אִשָּׁה מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא מִפְּרִי בִטְנוֹ שֶׁל אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבֵרַךְ פְּרִי־בִטְנְךָ"2611 – "פְּרִי בִטְנָהּ" לֹא נֶאֶמַר אֶלָּא "פְּרִי־בִטְנְךָ". בְּתוֹךְ כָּךְ שָׁמְעָה יַלְתָּא2612, עָמְדָה בְכַעַס וְנִכְנְסָה לְבֵית־הַיַּיִן וְשָׁבְרָה אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת שֶׁל יָיִן. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יְשַׁגֶּר־לָהּ מָר כּוֹס אַחֵר. שָׁלַח לָהּ: כָּל־אוֹתוֹ נַבְגָּא2613 שֶׁל בְּרָכָה הִיא. שָׁלְחָה לוֹ: מִמְּהַדּוּרֵי מִלֵּי2614 וּמִסְּמַרְטוּטֵי כַּלְמֵי (מִן הָרוֹכְלִים שִׂיחָה וּמִן סְמַרְטוּטִים כִּנִּים) (בר' נא:).

תרמ רָבָא הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַב נַחֲמָן, רָאָהוּ שֶׁהוּא מְנַמְנֵם2615. אָמַר לוֹ: יֹאמַר לוֹ מָר [לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת] שֶׁלֹא יְצַעֲרֵנִי. אָמַר לוֹ: וּמָר לֹא אָדָם חָשׁוּב הוּא2616? אָמַר לוֹ: מִי חָשׁוּב, מִי סָפוּן2617, מִי רָקוּעַ2618? אָמַר לוֹ: יֵרָאֶה לִי מָר [בַּחֲלוֹמִי]. נִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הָיָה לוֹ לְמָר צָעַר? אָמַר לוֹ: כְּשׁוֹלֶה2619 שַׁעֲרָה מֵחָלָב. וְאִלוּ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֵךְ לָעוֹלָם הַהוּא, כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתָ – לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה, שֶׁאֵימָתוֹ2620 מְרֻבָּה (מו"ק כח.).