📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#325

מג. רַב חִסְדָּא

תרז רַב חִסְדָּא נָטַל בְּיָדוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת2497 שֶׁל שׁוֹר, וְאָמַר: כָּל־מִי שֶׁיָּבוֹא וְיאֹמַר לִי שְׁמוּעָה חֲדָשָׁה בְּשֵׁם רַב אֲנִי נוֹתְנָן לוֹ2498 (שבת י:).

תרח אָמַר רַב חִסְדָּא: מִפְּנֵי־מָה טוֹב אֲנִי מַחֲבֵרַי2499, מִשּׁוּם שֶׁנָּשָׂאתִי2500 בֶּן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה, וְאִלוּ נָשָׂאתִי בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אוֹמַר לַשָׂטָן2501: חֵץ בְּעֵינֶיךְ2502! (קיד' כט:).

תרט רַב חִסְדָּא הָיָה רָגִיל לִהְיוֹת עוֹבֵר וְשׁוֹנֶה2503 עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית־אָבִיו שֶׁל רַב שִֵׁזְבִי, רָאָה שֶׁהוּא רָגִיל בְּנֵרוֹת הַרְבֵּה [לִכְבוֹד שַׁבָּת], אָמַר: אָדָם גָּדוֹל2504 יַצֵא מִכָּאן. יָצָא מֵהֶם רַב שִֵזְבִי (שבת כג:).

תרי רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר עֲלֵיהֶם גְּנִיבָא. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁבַּעַל־תּוֹרָה הוּא. אָמַר לוֹ זֶה: מִפְּנֵי פַלְגַּאי2505 נַעֲמֹד?! (גיט' לא:).

תריא אָמַר לָהֶם רַב חִסְדָּא לְתַלְמִידָיו: רְצוֹנִי לוֹמַר לָכֶם דָּבָר, וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תַנִּיחוּנִי וְתֵלֵכוּ – כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד אֵינוֹ רוֹאָה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם. הִנִּיחוּהוּ וְהָלְכוּ אֵצֶל רַבָּה. אָמַר לָהֶם: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים – סְבָרָא2506, אֲבָל גְמָרָא2507 מֵרַב אֶחָד עָדִיף, שֶׁלֹא יִתְחַלְּקוּ הַלְּשׁוֹנוֹת2508 (ע"ז יט.).

תריב אָמַר רֹאש־הַגּוֹלָה לְרַב הוּנָא: עֲטֶרֶת חֲתָנִים2509 מִנַּיִן שֶׁאֲסוּרָה2510? אָמַר לוֹ: מִדִּבְרֵי חֲכָמִים2511. בְּתוֹךְ כָּךְ עָמַד רַב הוּנָא לְהִפָּנוֹת2512, אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא: נֶאֱמַר בַּמִּקְרָא "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה"2513 – וְכִי מַה עִנְיַן מִצְנֶפֶת אֵצֶל עֲטָרָה? אֶלָא לוֹמַר לָךְ: בִּזְמַן שֶׁמִּצְנֶפֶת בְּרֹאשׁ כֹּהֵן־גָּדוֹל, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל־אָדָם; נִסְתַּלְּקָה מִצְנֶפֶת מֵרֹאשׁ כֹּהֵן־גָדוֹל, נִסְתַּלְּקָה עֲטָרָה מֵרֹאשׁ כָּל־אָדָם. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רַב הוּנָא2514, מְצָאָם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים. אָמַר לוֹ: הָאֱלֹהִים2515, מִדִּבְרֵי חֲכָמִים2516, אֶלָּא שִׁמְךָ חִסְדָּא וַחֲסוּדִים דְּבָרֶיךָ (גיט' ז.).

תריג אָמַר לוֹ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְנוֹ: מִפְּנֵי־מָה אֵין אַתָּה מָצוּי לִפְנֵי רָב חִסְדָּא, שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת2517? אָמַר לוֹ: מָה אֵלֵךְ אֶצְלוֹ? כְּשֶׁאֲנִי בָא אֶצְלוֹ הוּא מוֹשִׁיבֵנִי2518 בִּדְבָרִים בָּעוֹלָם; אוֹמֵר לי: מִי שֶׁנִכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא לֹא יֵשֵּב בְּהֶדְיָא2519 וְלא יִטְחַר2520 הַרְבֵּה, שֶׁכַּרְכֶּשֶׁת2521 זוֹ יוֹשֶׁבֶת עַל שָׁלשׁ שִׁנַּיִם, שֶׁמָּא יִשְׁתַּמְּטוּ2522 שִׁנֵּי הַכַּרְכֶּשֶׁת וְיָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה2523. אָמַר לוֹ: הוּא עוֹסֵק בְּחַיֵּי הַבְּרִיּוֹת וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִּדְבָרִים בָּעוֹלָם! כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁתֵּלֵךְ אֶצְלוֹ (שבת פב.).

תריד רַב חִסְדָּא כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בֵּין קוֹצִים וּבַרְקָנִים הָיָה מַגְבִּיהַּ בְּגָדָיו2524, אָמָר: זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה2525 וְזֶה2526 אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה (ב"ק צא:).

תרטו רַב חִסְדָּא רָאָה דְקָלִים2527 בְּכַרְמוֹ, אָמַר לַאֲרִיסוֹ: עָקְרֵם2528 – גְּפָנִים קוֹנוֹת דְּקָלִים, דְּקָלִים אֵינָם קוֹנִים גְפָנִים (ב"ק צב.).

תרטז רַב חִסְדָּא הָיָה מוֹסֵר לְשַׁמָּשׁוֹ אֶת־כָּל־הַמַּפְתְּחוֹת, חוּץ מִשֶּׁל הָעֵצִים2529, שֶׁאָמַר רַב חִסְדָּא: אוֹצָר שֶׁל חִטִּים צָרִיך לְשִׁשִּׁים אוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים (גיט' נו.).

תריז אָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי יָרָק לֹא בַעֲנִיּּוּתִי וְלֹא בַעֲשִׁירוּתִי; בַּעֲנִיּוּתִי – מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרֵר2530, בַּעֲשִׁירוּתִי – שֶׁאָמַרְתִּי: בִּמְקוֹם שֶׁנִּכְנָס יָרָק יִכָּנְסוּ בָּשָׂר וְדָגִים.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: בֶּן־בֵּית־רַב2531 שֶׁאֵין פִּתּוֹ מְרֻבָּה לֹא יִבְצַע2532 בִּצּוּעִים־בִּצּוּעִים.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: בֶּן־בֵּית־רַב שֶׁאֵין פִּתּוֹ מְרֻבָּה לא יִבְצָע2533: מַה־טָּעַם? שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בְּעַיִן יָפָה2534.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנִי מִלְכַתְּחִלָּה לֹא הָיִיתִי בּוֹצֵעַ עַד שֶׁהָיִיתִי מֵטִיל יָדִי בְּכָל־הַכְּלִי2535 וּמָצָאתִי בוֹ כָּל־צָרְכִּי2536.

אָמַר רַב חִסְדָּא לִבְנוֹתָיו: הֱיוּ צְנוּעוֹת בִּפְנֵי בַעֲלֵיכֶן. – – – וְאִם קוֹרֵא אָדָם עַל הַפָּתַח אַל תֹּאמְרוּ: מִי הוּא2537? אֶלָּא: מִי הִיא? נָטַל [רַב חִסְדָּא] מַרְגָּלִית בְּיָד אַחַת2538 וְגַרְגֵּר זֶרַע בְּיָד שְׁנִיָה, אֶת־הַמַּרְגָּלִית הֶרְאָה לָהֶן וְאֶת־הַגַּרְגֵּר לא הֶרְאָה לָהֶן, עַד שֶׁנִּצְטַעֲרוּ – חָזַר וְהֶרְאָה לָהֶן (שבת קמ:).

תריח בִּתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת2539 בִּכְנָפוֹ שֶׁל אָבִיהָ. הָיוּ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו רָבָא וְרָמִי בַר חַמָּא, אָמַר לָהּ: בְּמִי מֵהֶם אַתְּ רוֹצָה2540? אָמְרָה לוֹ: בִּשְׁנֵיהֶם. אָמַר רָבָא: וַאֲנִי אַחֲרוֹן2541 – [וְכֵן הָיָה] (ב"ב יב:).

תריט אָמַר רָבָא: חַיִּים2542, בָּנִים וּמְזוֹנוֹת אֵינָם תְּלוּיִם בִּזְכוּת2543 אֶלָּא בְּמַזָּל, שֶׁהֲרֵי רַבָּה וְרַב חִסְדָּא שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים וְצַדִּיקִים הָיוּ, זֶה הִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְזֶה הִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים – רַב חִסְדָּא חָיָה תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, רַבָּה חָיָה אַרְבָּעִים; בְּבֵית רַב חָסְדָּא שִׁשִּׁים שְׁמָחוֹת2544 וּבְבֵית רַבָּה שִׁשִּׁים שִׁכּוּלִים2545; בְּבֵית רַב חִסְדָּא סֹלֶת לַכְּלָבִים2546 וְלֹא נִתְבַּקְשָׁה2547, בְּבֵית רַבָּה – פַּת שְׂעוֹרִים לִבְנֵי־אָדָם וְלֹא נִמְצָאָה (מו"ק כח.).

תרכ עֻלָּא וְרַב חִסְדָּא הָיוּ מְהַלְכִים בַּדֶּרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפִתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַב חָנָא בַּר חֲנִילַאי, מָשַׁךְ2548 רַב חִסְדָּא וְנֶאֱנָח. אָמַר לוֹ עֻלָּא: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה נֶאֱנָח? וַהֲרֵי אָמַר רַב: אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם" וגו'2549. וְרַ' יוֹחָנָן אָמַר: אַף כָּל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל־מָה אַתָּה נֶאְנָח… וְנָמֵס כָּל־לֵב" וגו'2550. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ לֹא אֵאָנֵחַ? בַּיִת שֶׁהָיוּ בוֹ שִׁשִּׁים אוֹפוֹת בַּיוֹם וְשִׁשִּׁים אוֹפוֹת בַּלָּיְלָה, וְאָפוּ לְכָל־מִי שֶׁצָּרִיךְ, וְלֹא הוֹצִיא [רַב חָנָא] יָדוֹ מִן הַכִּיס, שֶׁאָמַר: שֶׁמָּא יָבוֹא עָנִי בֶן־טוֹבִים2551, וְעַד שֶׁיַּגִּיעַ לַכִּיס יִתְבַּיֵּשׁ; וְעוֹד, שֶׁהָיוּ אַרְבָּעָה שְׁעָרִים פְּתוּחִים לוֹ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְכָל־מִי שֶׁנִּכְנַס רָעֵב יָצָא שָׂבֵעַ, וְחִטִּים וּשְׂעוֹרִים הָיוּ מוּטָלוֹת לוֹ בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת מִבַּחוּץ, שֶׁכָּל־מִי שֶׁמִּתְבַּיֵּש לִטוֹל בַּיּוֹם יָבוֹא וְיִטּוֹל בַּלָּיְלָה, – עַכְשָׁו נֶהְפַּךְ תֵּל שְׁמָמָה – וְלֹא אֵאָנֵחַ? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִגְזְרָה גְזֵרָה עַל בָּתֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁיֶּחֱרָבוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּאָזְנָי יְיָ צְבָאוֹת, אִם־לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ, גְּדֹלִים וְטוֹבִים מֵאֵין יוֹשֵׁב"2552; וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירָם לְיִשּׁוּבָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַבֹּטְחִים בַּיְיָ כְּהַר־צִיּוֹן לא־יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵב"2553 – מַה הַר צִיּוֹן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירוֹ, אַף בָּתֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירָם לְיִשּׁוּבָם. רָאָהוּ שֶׁלֹּא נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ, אָמַר לוֹ: דַּיוֹ לְעֶבֶד2554 שֶׁיְהֵא כְרַבּוֹ (בר' נח:; ע"י).

––––––––

תרכא אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְנַמְנֵם קְצָת2555? אָמַר לָהּ: עַכְשָׁו יָבוֹאוּ יָמִים אַרֻכִּים וּקְצָרִים2556 וְנִישַׁן הַרְבֵּה (עיר' סה.).

תרכב רַב חִסְדָּא הָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הָיָה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת יָכוֹל לִקְרֹב אֶצְלוֹ, שֶׁלֹא הָיָה פִיו פּוֹסֵק מִתַּלְמוּדוֹ, הָלַךְ וְיָשַׁב עַל הָאֶרֶז שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, פָּקַע2557 הָאֶרֶז וְשָׁתַק2558 [רַב חִסְדָּא] – וְשָׁלַט בּוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת (מכ' י.).

תרכג כְּשֶׁמֵּת רַב חִסְדָא אָמְרוּ לְהַנִּיחַ2559 סֵפֶר־תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ, אָמַר לָהֶם רַב יִצְחָק [בַּר אַמִּי]: דָּבָר שֶׁלְּרַבּוֹ2560 לֹא סָבוּר לוֹ, אָנוּ נַעֲמֹד וְנַעֲשֶׂה לוֹ? אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלְלוּ אֶת־קִרְעֵיהֶם2561, אָמַר לָהֶם רַב יִצְחָק בַּר אַמִּי: חָכָם2562, כֵּוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ2563 פְנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה שׁוֹלְלִין (מו"ק כה.).

תרכד רַב חִסְדָּא [הָיָה הַשְּׂלָיו] מָצוּי לוֹ2564 בְּבֵית הָעֵצִים. רָבָא הָיָה אֲרִיסוֹ מֵבִיא לוֹ2565 בְּכָל־יוֹם מִן הָאֲגָם2566. יוֹם אֶחָד לֹא הֵבִיא. אָמַר: זֶה מַהוּ? עָלָה לַגָּג, שָׁמַע תִּינוֹק שֶׁאָמַר2567: "שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי"2568; אָמַר: מַשְׁמָע, שֶׁמֵּת רַב חִסְדָּא, וּבְשְׁבִיל הָרַב2569 אָכַל הַתַּלְמִיד (יומא עה:)