הערות וביאורים · 2521–2580
2521שכרכשת – המעי התחתון הסמוך לפי הטבעת.
2522ישתמטו – מתוך דחיקה יתרה.
2523לידי סכנה – שתנתק הכרכשת ותצא לחוץ.
2524מגביה בגדיו – שלא יקרעו.
2525זה מעלה ארוכה – בשר הגוף.
2528עקרם וכו' – שהם מקלקלים את הגפנים ושבח הגפנים (היין) מרובה
מן הדקלים.
2529חוץ משל העצים – שדמיהם יקרים, כמפורש בסמוך.
2530שגורר – את הלב, כלומר, מרבה תיאבון לאכילה.
2532לא יבצע וכו' – לא יחלק את פתו לאכילה פרוסות קטנות פעמים
הרבה ביום, אלא יצרף ויאכל בבת אחת כדי שביעה.
2533לא יבצע – לא יהא בוצע את הפת בסעודה ופותח בברכה.
2534שאינו עושה בעין יפה – מחמת מיעוט הפת, וברכת הפת טעונה עין
יפה.
2535בכל הכלי – בסל האוכלין.
2536כל צרכי – להספקת כל סעודתי, כדי שאבצע ואברך בעין יפה.
2538מרגלית ביד אחת וכו' – נתכוון ללמדן צניעות, והראה להן דוגמא
שהדבר המכוסה מן העין מעורר תשוקה יתרה.
2539היתה יושבת וכו' – תינוקת היתה וישבה בכנף בגדו של אביה, כלו'
בחיקו.
2540במי מהם את רוצה – להנשא לו; ובדרך שחוק שאל אותה.
2541ואני אחרון – שני לנשואין.
2543בזכות – בזכות מעשיו הטובים של אדם.
2546סלת לכלבים – היו מאכילים את הכלבים פת נקיה.
2547ולא נתבקשה – שהיתה מצויה הרבה.
2548משך – נשם נשימה כבדה, שאף רוח כדרך הנאנח.
2551בן טובים – בן אבות חשובים.
2554דיו לעבד וכו' – כלומר, אף המקדש, בית אלהים, נחרב.
2555לנמנם קצת – ראתה אותו יגע בלמודו.
2556ארוכים וקצרים – ימים שלאחר מיתה, שהם ארוכים לשינה וקצרים
לעסוק בתורה ובמצוות.
2558ושתק – פסק מלימודו מתוך שנבהל.
2559להניח וכו' – לכבודו של המת; כלומר, קיים זה מה שכתוב בזה.
2560שלרבו וכו' – רב הונא רבו של רב חסדא סבר שאין לעשות כך.
2561שלא ישללו את קרעיהם – שלא יחברו על־ידי תפירות גסות את הקרע
שקרעו על המת משום גודל הצער.
2564מצוי לו וכו' – שהיה השליו מצוי לבוא לבית העצים שלו ורב חסדא
היה צד אותו לאכילה.
2566מן האגם – מקום בצה וקנה וסוף שהשליו מצוי שם.
2567תינוק שאמר – פוסק פסוקו בבית הרב.
2569ובשביל הרב – בזכות הרב, הוא רב חסדא.
2571טובה חכמה וגו' – כלומר, טובה חריפות שיש עמה בקיאות במשניות
ובריתות שמתנחלות מרב לתלמיד.
2573לך קריתי – לעצמך ולטובתך, עדה"כ "אם חכמת חכמת לך" (משלי ט',
יב).
2574אנו בשלנו – בלמוד התורה.
2576קשה כברזל – חד וחריף.
2577מרתתות – רועדות; כלומר, שהיה משתומם לגודל בקיאותו של רב
ששת במשניות.
2579השר אחז וכו' – דרך לגלוג על מי שנתקרב במגע כל שהוא לשר
גדול, ומתגאה בכך, כאילו נתבשם מריחו בנגיעה קלה זו.
2580לא משום כך – הלכתי לרב ששת.