📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2461–2520

2461

עד ארבעים שנה – שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה.

↩ חזרה לטקסט
2462

בשדה – מין כסא שנושאין בו אנשים חשובים בשוק.

↩ חזרה לטקסט
2463

סתרו – הרסו.

↩ חזרה לטקסט
2464

לגנאים – בעלי גינות מוכרי ירקות בשוק.

↩ חזרה לטקסט
2465

פעמים שיסמכו – העניים יסמכו על השיור שינתן להם במתנה ולא יבואו לקנות לצרכי שבת.

↩ חזרה לטקסט
2466

מכשילם לעתיד לבא – שיהיו הגננים נמנעים מלהביא לשוק למכור לצרכי שבת.

↩ חזרה לטקסט
2467

גרבי – חביות.

↩ חזרה לטקסט
2468

יפשפש – יבדוק ויחפש שמא ימצא דבר עבירה בידו.

↩ חזרה לטקסט
2469

דין בלא דין – עונש בלא משפט.

↩ חזרה לטקסט
2470

בזמורות לאריסך – האריס עובד בכרם ובשדה בשכר חלק מן הפירות; ורב הונא לא נתן לאריסו חלק בזמורות הנחתכות מן הגפנים שעולות להסקה.

↩ חזרה לטקסט
2471

גנוב מן הגנב וכו' – כלומר, אף הגונב מן הגנב טועם טעם גניבה.

↩ חזרה לטקסט
2472

לפנותו – לפנות את הבית ולהוציא משם את היין.

↩ חזרה לטקסט
2473

מנכין לו מזכויותיו – מפחיתין שכרו בעולם־הבא.

↩ חזרה לטקסט
2474

שאינו פורס סודר – אינו מכסה ראשו בסודר (במטפחת).

↩ חזרה לטקסט
2475

שאיני נשוי – ואין דרכם של רווקים להקפיד בכך.

↩ חזרה לטקסט
2476

לא תראה פני וכו' – שהשרוי בלא אשה אין דעת חכמים נוחה הימנו.

↩ חזרה לטקסט
2477

דואגים עליו – שמיתה חטופה לא יפה לצדיקים.

↩ חזרה לטקסט
2478

לגבורות – לשמונים שנה.

↩ חזרה לטקסט
2479

מיתת נשיקה – מיתה קלה ומהירה.

↩ חזרה לטקסט
2480

להניח ספר תורה – שכך היו נוהגים בצדיקים שמתו; כלומר, קיים זה מה שכתוב בזה.

↩ חזרה לטקסט
2481

לשלשלה – להורידה.

↩ חזרה לטקסט
2482

דרך פתחים – להוציאו דרך הפתח.

↩ חזרה לטקסט
2483

ממטה למטה – לקטנה מזו, כדי שתצא.

↩ חזרה לטקסט
2484

פתח עליו – בהספד.

↩ חזרה לטקסט
2485

שבבל גרמה – שאין השכינה שורה בחוץ־לארץ.

↩ חזרה לטקסט
2486

יחזקאל א' ג.

↩ חזרה לטקסט
2487

טפח ־ הכה.

↩ חזרה לטקסט
2488

שהיה כבר ־ לשעבר ולא עכשו.

↩ חזרה לטקסט
2489

לשם – לארץ־ישראל.

↩ חזרה לטקסט
2490

כשהיינו שם – בבבל.

↩ חזרה לטקסט
2491

לזקוף ראשנו – מפני חשיבותו.

↩ חזרה לטקסט
2492

לכאן – לארץ־ישראל.

↩ חזרה לטקסט
2493

ארונו בא – הביאוהו מת.

↩ חזרה לטקסט
2494

רבץ תורה – למד לאחרים בישיבה.

↩ חזרה לטקסט
2495

יהודה וחזקיה – שני בניו של ר' חיא.

↩ חזרה לטקסט
2496

זקף את הארון – ולא הושיבו כדרכו.

↩ חזרה לטקסט
2497

שתי מתנות וכו' – זוג מתנות של שור, זרוע, לחיים וקיבה, שניתנות לכהן (ור"ח כהן היה) ומותר להאכילן לישראל.

↩ חזרה לטקסט
2498

אני נותנן לו – משום חבתו לתורת רב.

↩ חזרה לטקסט
2499

טוב אני מחברי – ביראת חטא.

↩ חזרה לטקסט
2500

שנשאתי – אשה.

↩ חזרה לטקסט
2501

לשטן – ליצר הרע.

↩ חזרה לטקסט
2502

חץ בעיניך – הייתי מתגרה בו ולא הייתי ירא שיחטיאני.

↩ חזרה לטקסט
2503

עובר ושונה – כל' עובר תמיד.

↩ חזרה לטקסט
2504

אדם גדול וכו' – שנא' "נר מצוה ותורה אור", ע"י נר מצוה של השבת בא אור של תורה.

↩ חזרה לטקסט
2505

פלגאי – בעל מחלוקת וקנתרן.

↩ חזרה לטקסט
2506

סברא – דברי פלפול וחדוד טוב ללמוד מפי מורים שונים.

↩ חזרה לטקסט
2507

גמרא – גירסת התלמוד.

↩ חזרה לטקסט
2508

שלא יתחלקו הלשונות – שכל רב שונה את שמועותיו בלשון אחרת קצת, ולא יתבלבלו התלמידים.

↩ חזרה לטקסט
2509

עטרת חתנים – שמעטרין אותם לפי המנהג ביום חתונתם.

↩ חזרה לטקסט
2510

שאסורה – בימינו מחמת אבלות על החורבן.

↩ חזרה לטקסט
2511

מדברי חכמים – כלו' אין ראיה מן הכתוב אלא חכמים אסרוה.

↩ חזרה לטקסט
2512

להפנות – לצרכיו.

↩ חזרה לטקסט
2513

שם כ"א, לא.

↩ חזרה לטקסט
2514

בא רב הונא – חזר למקומו.

↩ חזרה לטקסט
2515

האלהים – לשון שבועה.

↩ חזרה לטקסט
2516

מדברי חכמים וכו' – כלומר, באמת אין האיסור אלא מדברי חכמים, ואתה בחכמתך מצאת לכך סמך במקרא, ששמך חסדא ותורת חסד על לשונך.

↩ חזרה לטקסט
2517

מחודדות – חריפות.

↩ חזרה לטקסט
2518

מושיבני וכו' – כלומר, מעכבני אצלו בדברים שאינם של תורה.

↩ חזרה לטקסט
2519

בהדיא – במהרה ובחוזק.

↩ חזרה לטקסט
2520

ולא יטחר – לא ידחק עצמו ביותר.

↩ חזרה לטקסט