📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 181–240

181

וכתב נכסיו – הניח רכושו.

↩ חזרה לטקסט
182

בא עליו שמאי וכו' – להוכיחו על שעבר על דברי המת והחזיר שליש נכסיו לבניו.

↩ חזרה לטקסט
183

הטיח עלי בן־עזיאל – השיבני בלשון עזה ונצחני.

↩ חזרה לטקסט
184

הדירו וכו' – אסר עליו בנדר שלא יהנה מנכסיו.

↩ חזרה לטקסט
185

עמד – אביו של יונתן.

↩ חזרה לטקסט
186

ויערער – יטען כנגד מעשה זה.

↩ חזרה לטקסט
187

הנץ החמה – זריחת החמה.

↩ חזרה לטקסט
188

שבחו של צבור – שעדין לא קראו ונענו.

↩ חזרה לטקסט
189

שיתמקמק – שיתמוגג.

↩ חזרה לטקסט
190

הפקולי – סורק גבעולי פשתן.

↩ חזרה לטקסט
191

ברכת המינים – "ולמלשינים אל תהי תקוה" וכו'.

↩ חזרה לטקסט
192

והשקיף – התבונן לזכור אותה.

↩ חזרה לטקסט
193

ולא העלוהו – מלפני התיבה.

↩ חזרה לטקסט
194

משלי ה' יז.

↩ חזרה לטקסט
195

שמעון וכו' – רשב"ג הנשיא ור' ישמעאל בן־אלישע כהן גדול יהרגו בחרב.

↩ חזרה לטקסט
196

וחבריהם – כגון ר"ע ור' חנינא בן תרדיו.ן

↩ חזרה לטקסט
197

להרג – לשאר מיתות.

↩ חזרה לטקסט
198

ובלשון ארמית אמרם – לשון העם בימים ההם.

↩ חזרה לטקסט
199

בפרקמטיא – בסחורה.

↩ חזרה לטקסט
200

ולא הניח אדם וכו' – שיצא אחרון.

↩ חזרה לטקסט
201

ולא הרהר – בדברי תורה.

↩ חזרה לטקסט
202

חוץ מערבי פסחים וכו' – מפני הכנת יו"ט.

↩ חזרה לטקסט
203

תקופות וגימטריאות – חשבון דברים וסוד העבור.

↩ חזרה לטקסט
204

מעשה מרכבה – חכמה עליונה בעניני אלהות.

↩ חזרה לטקסט
205

הויות דאביי ורבא – דוגמא היא, שמביאה הגמרא לשם פרוש, כלומר, פלפולים וסברות חריפות כעין אלו של אביי ורבא.

↩ חזרה לטקסט
206

שם ח' כא.

↩ חזרה לטקסט
207

מחמר – מנהיג החמור.

↩ חזרה לטקסט
208

תרשני – תתן לי רשות.

↩ חזרה לטקסט
209

סכסכה – נאחזה ולחכה.

↩ חזרה לטקסט
210

תהלים קמ"ח, ז ט יד.

↩ חזרה לטקסט
211

בור סוד – מסויד, ואין הכתלים בולעים כלום מן המים; וכן ר' אליעזר בן־הורקנוס שאינו שוכח כלום ממשנתו.

↩ חזרה לטקסט
212

מעין המתגבר – בחכמה.

↩ חזרה לטקסט
213

לזרז וכו' – שיהו זהירים בהוראה ויחזרו על תלמודם.

↩ חזרה לטקסט
214

וקרא עליו וכו' – כלומר, רינו יודע בין טוב לרע, בין זכאי לחייב ובין טהור לטמא.

↩ חזרה לטקסט
215

שיר השירים א' ח.

↩ חזרה לטקסט
216

הערב – עיר על יד צפורי.

↩ חזרה לטקסט
217

סופך לעשות במסיקין – סוף שתהיה טרוד בגזלנים, שרבו בגליל בימיו.

↩ חזרה לטקסט
218

ריבה – נערה.

↩ חזרה לטקסט
219

מלקטת ­שעורים – מחמת הרעב.

↩ חזרה לטקסט
220

שיר השירים א' ח.

↩ חזרה לטקסט
221

בקע לגלגלת – מחצית השקל (שמות ל"ח, כו).

↩ חזרה לטקסט
222

במלכות אויביכם – מסים.

↩ חזרה לטקסט
223

את הבורגסין ואת הבורגנין – מיני סכות ומגדלים בדרך.

↩ חזרה לטקסט
224

דברים כ"ח, מז־מח.

↩ חזרה לטקסט
225

בראשית ד', כה.

↩ חזרה לטקסט
226

איוב א' כא.

↩ חזרה לטקסט
227

ויקרא י' ג.

↩ חזרה לטקסט
228

שמואל ב' יב, כד.

↩ חזרה לטקסט
229

כלי – תשמישי מרחץ.

↩ חזרה לטקסט
230

ולך אחרי וכו' – כלומר, אלך מזה, לפי שלא אוכל לעמוד בו. ואולי צ"ל "אחריו", כלו' אחרי ר' אלעזר, כלו' מעתה תשמש אותי, לפי שהוא גדול ממני.

↩ חזרה לטקסט
231

עמוד הימני – שבית ישראל נשען עליו, ע"ש העמוד הימני "יכין" שבמקדש שלמה.

↩ חזרה לטקסט
232

פטיש החזק – בחריפות.

↩ חזרה לטקסט
233

עד כאן – ולא יותר.

↩ חזרה לטקסט
234

שבא – ללוותני.

↩ חזרה לטקסט
235

לדימסית – שם מקום מרחץ, הוא חמת.

↩ חזרה לטקסט
236

חמת – נאד, כד.

↩ חזרה לטקסט
237

קב – אחד מששה בסאה.

↩ חזרה לטקסט
238

משום בושה – שהשכנות יהו סבורות שהיא אופה ומבשלת לשבת.

↩ חזרה לטקסט
239

נתבישה – אשתו של רחב"ד.

↩ חזרה לטקסט
240

ככרות – לחם.

↩ חזרה לטקסט