י. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי
מב כָּל־שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אַרְבָּעִים שָׁנָה עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא199, אַרְבָּעִים שָׁנָה לָמַד, אַרְבָּעִים לִמֵּד (ר"ה לא:).
מג אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: מִיָּמָיו לֹא שָׂח שִׂיחַת חֻלִּין, לֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה וּבְלִי תְפִלִּין, וְלֹא קְדָמוֹ אָדָם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא יָשֵׁן בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרָאי, וְלֹא הִנִּיחַ אָדָם200 בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְיָצָא, וְלֹא הִרְהֵר201 בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת, וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה, וְלֹא פָתַח אָדָם דֶּלֶת לְתַלְמִידָיו אֶלָּא הוּא בְעַצְמוֹ, וְלֹא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ לְעוֹלָם, וְלֹא אָמַר: "הִגִּיעָה עֵת לַעֲמֹד מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ", חוּץ מֵעַרְבֵי פְסָחִים202 וְעַרְבֵי יוֹם־הַכִּפּוּרִים. וְכֵן הָיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ נוֹהֵג אַחֲרָיו (סוכה כח.; ע"י).
מד אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם, וַאֲפִילוּ נָכְרִי בַשּׁוּק (בר' יז.).
מה אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, גְּמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָדוֹת, דִּקְדּוּקֵי תוֹרָה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת203, שִׂיחַת מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים, מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִים, מִשְׁלֹות שׁוּעָלִים, דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל (דָּבָר גָּדוֹל – מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה204, וְדָבָר קָטָן – הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵי וְרָבָא205), לְקַיֵּם מַה־שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא"206.
וְכֵן אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁאָמָר: אִם יִהְיוּ כָל־הַשָּׁמַיִם יְרִיעוֹת, וְכָל־הָאִילָנוֹת קֻלְמוֹסִין, וְכָל־הַיַּמִּים דְּיוֹ, אֵין כְּדֵי לִכְתּוֹב אֶת־חָכְמָתִי שֶׁלָּמַדְתִּי מֵרַבּוֹתָי, וְלֹא אָצַלְתִּי מֵחָכְמָתָם אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁזְּבוּב הַזּוֹ טוֹבֶלֶת בַּיָּם הַגָּדוֹל וּמַשֶּׁהוּ מְחַסַּרְתּוֹ (סוכה כח; סופ' פט"ז, ה"ח).
מו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָרֶךְּ, וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְחַמֵּר207 אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: "וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ"? אָמַר לוֹ: רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי208 לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתָּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמֹר.
מִיָּד יָרַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי מֵעַל הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב עַל הָאֶבֶן תַּחַת הַזָּיִת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה יָרַדְתָּ מֵעַל הַחֲמוֹר? אָמַר: אֶפְשָׁר אַתָּה דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וּשְׁכִינָה עִמָּנוּ, וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת מְלַוִּים אוֹתָנוּ, וַאֲנִי אֶרְכַּב עַל הַחֲמוֹר!
מִיָּד פָּתַח רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ וְדָרַשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְסִכְסְכָה209 כָל־הָאִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה. פָּתְחוּ כָל־הָאִילָנוֹת וְאָמְרוּ שִׁירָה. מַה־שִּׁירָה אָמָרוּ? – "הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת…עֵץ פְּרִי וְכָל־אֲרָזִים… הַלְלוּיָהּ210! וְאַף מַלְאָךְ נַעֲנָה מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְאָמַר: וַדַּאי, הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה!
עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמָר: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בֵּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלַחְקֹר וְלִדְרֹש בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם – וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ; אַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. אַשְׁרֶיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ! (חג' יד:; ע"י).
––––––––
מז חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְאֵלּוּ הֵם: רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס, רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא, רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־נְתַנְאֵל וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ.
הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָם: אֱלִיעֶזֶר בֶּן־הוּרְקָנוֹס – בּוֹר סוּד211 שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָא – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ; יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד; שִׁמְעוֹן בֶּן־נְתַנְאֵל –רֵא־חֵטְא; אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ – מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר212.
אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה; רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב; רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב;, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת־הַנּוֹלָד; רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת־דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם (אבות ב).
מח שָאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי שְאֵלָה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה אֲמַרְתֶּם. מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ יָדַי וְרָאוּ עֵינַי – וְשָׁכָחְתִּי; כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְלֹא שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵע, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְזָרֵז213 אֶת־הַתַּלְמִידִים (תוס' אהלות).
מט שִׁמְעוֹן סִכְנָא אִישׁ עִיצָה הָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת בִּירוּשָׁלָיִם. אָמַר לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: אֲנִי גָדוֹל כָּמוֹךָ. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים כָּמוֹךָ. אָמַר: אִם אָדָם בָּא לְיָדְךָ בְּדִין אוֹ לִשְׁאֵלָה, אַתָּה אוֹמֵר לוֹ: שְׁתֵה מִן הַבּוֹר הַזֶּה, שֶׁמֵּימָיו זַכִּים וְצוֹנִין? אוֹ אִם שָאֲלָה לְךָ אִשָּׁה עַל נִדּוּתָהּ – אַתָּה אוֹמֵר לָהּ: טִבְלִי בַּבּוֹר הַזֶּה שֶׁמֵּימָיו מְטַהֲרִין? וְקָרָא עָלָיו214 פָּסוּק זֶה: "וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע"215 (קה"ר ד).
נ רַ' עֻלָּא אָמַר: שְמֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשָׂה [רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי] בַעֲרָב216, וְלֹא בָאוּ לְפָנָיו אֶלָּא שְׁנֵי מַעֲשִׂים. אָמָר: גָּלִיל, גָּלִיל, שָׂנֵאתָ אֶת־הַתּוֹרָה, סוֹפְךָ לַעֲשׂוֹת בְּמַסִּיקִין217 (ירוש', שבת פט"ז, ה"ח).
נא כְּבָר הָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי עוֹלֶה לִמְעוֹן יְהוּדָה. רָאָה רִיבָה218 אַחַת מְלַקֶּטֶת שְׂעֹרִים219 מִתַּחַת גֶּלְלֵי הַסּוּס. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי [לְתַלְמִידָיו]: רְאִיתֶם רִיבָה זוֹ מַה הִיא? אָמְרוּ לוֹ: עִבְרִית. – סוּס זֶה שֶׁל מִי הוּא? אָמְרוּ לוֹ: [שֶׁל] פָּרָשׁ עֲרָבִי אֶחָד. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: כָּל־יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל הַפָּסוּק הַזֶּה וְהָיִיתִי קוֹרֵא אוֹתוֹ וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה הוּא: "אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי־לָךְ בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן"220 – לֹא רְצִיתֶם לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַשָּׁמַיִם, הֲרֵי אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לִפְנֵי גוֹיִים; לֹא רְצִיתֶם לִשְׁקוֹל לַשָׁמַיִם בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת221, הֲרֵי אַתֶּם שׁוֹקְלִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר שְׁקָלִים בְּמַלְכוּת אוֹיְבֵיכֶם222; לֹא רְצִיתֶם לְתַקֵּן הַדְּרָכִים וְהָרְחוֹבוֹת לְעוֹלֵי רְגָלִים, הֲרֵי אַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת־הַבֻּרְגָּסִין וְאֶת־הַבֻּרְגָּנִין223 לְעוֹלֵי לְכַרְמֵי מְלָכִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ" בְּאַהֲבָה, "וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ" בְּשִׂנְאָה; "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ" בְּשׂבַע, "וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ וגו' בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל"224 (מכיל' יתרו).
––––––––
כְּשֶׁמֵּת בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. נִכְנַס רַ' אֱלִיעֶזֶר וְיָשַׁב לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה לוֹ בֵן וּמֵת וְקִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. – וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵדַע אָדָם… כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל"225 – אַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי לִי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתָּ לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.
נִכְנַס רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אִיּוֹב הָיוּ לוֹ בָנִים וּבָנוֹת וּמֵתוּ כֻלָּם בְּיוֹם אֶחָד וְקִבֵּל עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִין, אַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל אִיּוֹב תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ נָתַן וַייָ לָקָח יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ"226. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתָּ לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אִיּוֹב.
נִכְנַס רַ' יוֹסֵי וְיָשַׁב לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: אַהֲרוֹן הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים גְּדוֹלִים וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם בְּיוֹם אֶחָד וְקִבֵּל עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"227 – אֵין שְׁתִיקָה אֶלָּא תַּנְחוּמִין, וְאַף אַתָּה קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתַּנִי לִי צַעֲרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.
נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֹמַר דָּבָר אֶחָד לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֱמֹר. אָמַר לוֹ: דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה לוֹ בֵן וּמֵת וְקִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין – וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל דָּוִד תַּנְחוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְנַחֵם דָּוִד אֶת בַּת־שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ…וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה"228 אַף אַתָּה, רַבִּי, קַבֵּל תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶׁהִזְכַּרְתַּנִי צַעֲרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶך!
נִכְנַס רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ, כֵּוָן שֶׁרָאָהוּ אָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ: טוֹל כֵּלַי229 וְלֵךְ אַחֲרַי230 לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, לְפִי שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. נִכְנַס וְיָשַׁב לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ הַמֶּלֶך פִּקָדוֹן. בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה בוֹכֶה וְצוֹעֵק וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, אֵימָתַי אֵצֵא מִן הַפִּקָּדוֹן הַזֶה בְּשָׁלוֹם. אַף אַתָּה, רַבִּי, הָיָה לְךָ בֵן, קָרָא תוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, מִשְׁנָה הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא – וְיֶשׁ לְךָ לְקַבֵּל עָלֶיךָ תַּנְחוּמִין כְּשֶׁהֶחֱזַרְתָּ פִקְדוֹנְךָ שָׁלֵם. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן: אֶלְעָזָר בְּנִי, נִחַמְתָּנִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מְנַחֲמִין (אדר"נ יד).
נב וּכְשֶׁחָלָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הִתְחִיל לִבְכּוֹת. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, נֵר יִשְרָאֵל, עַמּוּד הַיְמָנִי231, פַּטִּישׁ הֶחָזָק232, מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לָהֶם: אִלּוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם הָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתִי, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקָּבֶר, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי אֵין כַּעְסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי – אֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי – אֵין מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וַאֲנִי יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים וּלְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן – אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיִיתִי בוֹכֶה; וְעַכְשָׁו שֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתִי לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי – כַּעְסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי – מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים וּלְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְפָנַי שְׁתֵּי דְרָכִים, אַחַת שֶׁל גַּן־עֵדֶן וְאַחַת שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מוֹלִיכִים אוֹתִי – וְלֹא אֶבְכֶּה?
אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, בָּרְכֵנוּ. אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָשָר־וָדָם. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן233? אָמַר לָהֶם: וּלְוָאי! תֵּדְעוּ, כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אוֹמֵר: "שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם"…
בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ כֵלִים מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה וְהָכִינוּ כִסֵּא לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁבָּא234 (בר' כח:; ע"י).
נג מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי בָּטֵל זִיו הַחָכְמָה (סוטה מט.).
נד כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי קַיָּם הָיוּ חֲמִשָּׁה תַלְמִידָיו לְיַבְנֶה, וְאֶלְעָזָר בֶּן־עֲרָךְ הָלַךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְדֵימְסִית235, מְקוֹם מַיִם יָפִים וְנָוֶה יָפֶה. הִמְתִּין לָהֶם שֶׁיָּבֹאוּ אֶצְלוֹ. כֵּוָן שֶׁלֹּא בָאוּ בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ אֶצְלָם וְלֹא הִנִּיחַתּוּ אִשְׁתּוֹ. אָמְרָה: מִי צָרִיךְ לְמִי? אָמַר לָהּ: הֵם צְרִיכִים לִי. אָמְרָה לוֹ: חֵמֶת236 וְעַכְבָּרִים – מִי דַרְכּוֹ לֵילֵךְ אֵצֶל מִי – הָעַכְבָּרִים אֵצֶל הַחֵמֶת, אוֹ הַחֵמֶת אֵצֶל הָעַכְבָּרִים? שָׁמַע לָהּ וְיָשַׁב לוֹ עַד שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ.
לְאַחַר זְמַן בָּאוּ אֶצְלוֹ, שָאֲלוּ אוֹתוֹ בַּתּוֹרָה וְלֹא יָדַע לְהֲשִׁיבָם. (קה"ר ז; אדר"נ יד).