📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#292

ט. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן

איור מלווה לסיפור: מעשה ברבן גמליאל שאמר: השכימו לי שבעה לעליה. השכים ומצא שמנה. אמר: מי
איור מלווה · מעשה ברבן גמליאל שאמר: השכימו לי שבעה לעליה. השכים ומצא שמנה. אמר: מי

לז מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמָר: הַשְׁכִּימוּ לִי שִׁבְעָה לַעֲלִיָּה. הִשְׁכִּים וּמָצָא שְׁמֹנָה. אָמַר: מִי הוּא שֶׁעָלָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת – יֵרֵד. עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְאָמָר: אֲנִי הוּא שֶׁעָלִיתִי שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, וְלֹא לְעַבֵּר הַשָּׁנָה עָלִיתִי, אֶלָּא לִלְמוֹד הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הֻצְרַכְתִּי. אָמַר לוֹ: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב! רְאוּיוֹת כָּל־הַשָּׁנִים כֻּלָּן לְהִתְעַבֵּר עַל־יָדֶךָ, אֶלָּא אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְעַבְּרִין אֶת־הַשָּׁנָה אֶלָּא בִמְזֻמָּנִים לָהּ.

וְלֹא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן הָיָה, אֶלָּא אָדָם אַחֵר, וּמֵחֲמַת בִּיּוּשׁ עָשָׂה כָךְ (סנה' יא.).

לח שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה187. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר188 הוּא. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לוֹ וְאַל אֶשְׁמַע קוֹלוֹ.

וְשׁוּב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. וְאָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיִּתְמַקְמֵק189 וְיִצְטַעֵר וְאַחַר־כָּךְ תְּנוּ לוֹ.

וְלִשְׁמוּאֵל הַקָּטָן שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר כֵּיצַד? אָמַר: "מַשִּׁיב הָרוּחַ" – וְנָשְׁבָה רוּחַ, אָמַר: "מוֹרִיד הַגָּשֶׁם" – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. (תענ' כה:).

לט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁמְעוֹן הַפָּקוּלִי190 הִסְדִּיר שְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת לִפְנֵי רַבָּן־גַּמְלִיאֵל עַל הַסֵּדֶר בְּיַבְנֶה, אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לְתַקֵּן בִּרְכַּת הַמִּינִים191? עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְתִקְּנָהּ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת שְׁכָחָה, וְהִשְׁקִיף192 בָּהּ שְׁתַּיִם וְשָלֹש שָׁעוֹת וְלֹא הֶעֱלוּהּו193 (בר' כח – כט).

מ פַּעַם אַחַת הָיוּ מְסֻבִּיןּ בַּעֲלִיָּה בְּיַבְנֶה וְנִתְּנָה עֲלֵיהֶם בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם: יֶשׁ־כָּאן אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ זַכַּאי לְכָךְ. נָתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן, וּכְשֶׁמֵּת אָמְרוּ עָלָיו: הִי חָסִיד, הִי עָנָו תַּלְמִידוֹ שֶׁל הִלֵּל!

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קָטָן? לְפִי שֶׁהוּא מַקְטִין עַצְמוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמְּעַט הָיָה קָטָן מִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי (סנה' יא.; ירוש' סוטה פ"ט הי"ג).

מא כְּשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל הַקָּטָן תָּלוּ מַפְתְּחוֹ וּפִנְקָסוֹ בַּאֲרוֹנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵן. וְהָיוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן וְרַ' אֱלִיעֶזֶר מַסְפִּידִין עָלָיו וְאוֹמְרִים: עַל זֶה נָאֶה לִבְכוֹת! עַל זֶה נָאֶה לְהִתְאַבֵּל: מְלָכִים מֵתִים וּמַנִּיחִים כִּתְרֵיהֶם לִבְנֵיהֶם, עֲשִׁירִים מֵתִים וּמַנִּיחִים עֹשֶר לִבְנֵיהֶם – שְׁמוּאֵל הַקָּטָן נָטַל כָּל־הַחֲמוּדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ [וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "יִהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ"]194.

וְכָךְ אָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: שִׁמְעוֹן195 וְיִשְמָעֵאל לְחַרְבָּא וְחַבְרוהִי לִקְטָלָא, וּשְׁאָר כָּל־עַמָּא לְבִזָא, וְעָקָן סַגִּיאָן עֲתִידָן לְמֵיתֵי עַל עָלְמָא (שִׁמְעוֹן וְיִשְׁמָעֵאל לַחֶרֶב, וְחַבְרֵיהֶם196 לַהֶרֶג197, וּשְׁאָר כָּל־הָעָם לְבִזָּה, וְצָרוֹת רַבּוֹת עֲתִידוֹת לָבוֹא עַל הָעוֹלָם). וּבְלָשׁוֹן אֲרָמִית אֲמָרָם198 (סנה' יא; שמח' ח).