📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 61–120

61

שמועה – הלכה מקובלת.

↩ חזרה לטקסט
62

מישבה – מתרצה.

↩ חזרה לטקסט
63

או חברותא או מיתותא – או חברת בני אדם או מיתה.

↩ חזרה לטקסט
64

לא הסביר להם פנים – לא נשא להם פנים לדבר עמם.

↩ חזרה לטקסט
65

פרוסה – פת לחם.

↩ חזרה לטקסט
66

זה מעלה ארוכה וכו' – הבשר כשישרט; והבגד שנקרע אין לו תקנה.

↩ חזרה לטקסט
67

בדוקים – ניכרים וידועים.

↩ חזרה לטקסט
68

וקרובה הנאתו – העני נהנה מיד.

↩ חזרה לטקסט
69

בין אבא שנותן גשמים – הקדוש־ברוך־הוא.

↩ חזרה לטקסט
70

מחביא עצמו – שהיה ענו וצנוע ביותר.

↩ חזרה לטקסט
71

באהבה – של תורה.

↩ חזרה לטקסט
72

שיר השירים ח' ז.

↩ חזרה לטקסט
73

היה עושה – במלאכה.

↩ חזרה לטקסט
74

בטרפעיק – מטבע של חצי דינר.

↩ חזרה לטקסט
75

לשומר בית המדרש – שכר כניסה

↩ חזרה לטקסט
76

ונתלה – נאחז.

↩ חזרה לטקסט
77

על פי הארובה – שעל הגג.

↩ חזרה לטקסט
78

ותקופת טבת – ימי קור ושלגים.

↩ חזרה לטקסט
79

הציצו – הביטו.

↩ חזרה לטקסט
80

פרקוהו – הסירו מעליו את השלג.

↩ חזרה לטקסט
81

חל – בא.

↩ חזרה לטקסט
82

אם פסח דוחה וכו' – אם מותר לעשות קרבן פסח בשבת.

↩ חזרה לטקסט
83

יותר ממאתים פסחים – קרבנות תמיד ומוספים שקרבים אף בשבת.

↩ חזרה לטקסט
84

במדבר ט', ב.

↩ חזרה לטקסט
85

שם כ"ח, ב.

↩ חזרה לטקסט
86

שאין ענוש כרת – אם לא יקריבוהו.

↩ חזרה לטקסט
87

מקנטרם – מוכיחם.

↩ חזרה לטקסט
88

שכח ולא הביא…מהו – אם מותר לטלטל את הסכין בשבת כדי לשחוט את הפסח.

↩ חזרה לטקסט
89

בני נביאים הם – ובודאי ידעו היאך להתנהג.

↩ חזרה לטקסט
90

תוחבה – תוקע את הסכין.

↩ חזרה לטקסט
91

שהמרו – שהתערבו.

↩ חזרה לטקסט
92

ויקניט – יכעיס.

↩ חזרה לטקסט
93

חפף – רחץ.

↩ חזרה לטקסט
94

מי כאן הלל – דרך גנאי לנשיא.

↩ חזרה לטקסט
95

סגלגלים – עגולים.

↩ חזרה לטקסט
96

חיות פקחות – מילדות חמות ומומחות.

↩ חזרה לטקסט
97

תרמודיים – יושבי תדמור במדבר.

↩ חזרה לטקסט
98

תרוטות – רכות וחולניות.

↩ חזרה לטקסט
99

בין החולות – והחול נכנס בעיניהם ומחליאן.

↩ חזרה לטקסט
100

אפריקיים – יושבי אפריקי.

↩ חזרה לטקסט
101

בצעי המים – אגמים.

↩ חזרה לטקסט
102

ארבע מאות זוז וארבע וכו' – כלומר, כהנה וכהנה.

↩ חזרה לטקסט
103

יקפיד – יכעס.

↩ חזרה לטקסט
104

בנזיפה – בגערה של כעס.

↩ חזרה לטקסט
105

הפך לו – את שמות האותיות וסדרן.

↩ חזרה לטקסט
106

באמת הבנין – בקנה המדה.

↩ חזרה לטקסט
107

סופר – מלמד תינוקות.

↩ חזרה לטקסט
108

שמות כ"ח ד.

↩ חזרה לטקסט
109

טכסיסי מלכות – סדרי המלוכה.

↩ חזרה לטקסט
110

לך ולמד טכסיסי וכו' – כלומר, דיני כהונה בתורת כהנים.

↩ חזרה לטקסט
111

במדבר א' נא.

↩ חזרה לטקסט
112

נשא…קל וחמר – דן קל־וחמר.

↩ חזרה לטקסט
113

שמות ד', כב.

↩ חזרה לטקסט
114

נזדוגו – נזדמנו יחד.

↩ חזרה לטקסט
115

לטרדנו – לגרשנו, לאבדנו.

↩ חזרה לטקסט
116

משלי י"א, יז.

↩ חזרה לטקסט
117

נפטר מתלמידיו – כשעמד ממשנתו והלך לו.

↩ חזרה לטקסט
118

מהלך והולך – הוסיף ללכת, כמו "אוכל והולך".

↩ חזרה לטקסט
119

איקונין – צורה.

↩ חזרה לטקסט
120

תאטריות וקרקסאות – בתי־משחק ומועד של צבור, ומעמידין שם צורת המלכים.

↩ חזרה לטקסט