ב. חוֹנִי הַמְעַגֵּל וְזַרְעוֹ

ו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר33 וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלְחוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים34, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא יִמֹּקּוּ35. הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה36 וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא. אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ גְשָׁמִים מְנַטְּפִים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת37; כִּמְדֻמִּים אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתֶךָ38. אָמַר: לֹא כָךְ שָאַלְתִּי, אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת, שִׁיחִין39 וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְזַעַף, עַד שֶׁכָּל־טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִי חָבִית; וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין טִפָּה פְּחוּתָה מִלֹּג. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת; כִּמְדֻמִּים אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְאַבֵּד הָעוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו: לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְתִקָּנָם, עַד שֶׁעָלוּ כָל־הָעָם לְהַר־הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. בָּאּו וְאָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי, שֶׁאֵין מִתְפַּלְלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָבִיאוּ לִי פַּר הוֹדָאָה40. הֵבִיאוּ לוֹ פַּר הוֹדָאָה. סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד לֹא בְרֹב טוֹבָה וְלֹא בְרֹב פֻּרְעָנוּת. כָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד; הִשְׁפַּעְתָּ41 עֲלֵיהֶם טוֹבָה – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא רֶוַח בָּעוֹלָם. מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה. יָצְאוּ הָעָם לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָהֶם כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת42.
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שָׁטַח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה43 גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ נִדּוּי44; אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא45 לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ, כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: "אַבָּא, הוֹלִיכֵנִי לְרָחֳצֵנִי בְחַמִּין" – מוֹלִיכוֹ; "שָׁטְפֵנִי בְצוֹנֵן" – מוֹלִיכוֹ; "תֶּן־לִי אֱגוֹזִים, שְׁקֵדִים, אֲפַרְסֵקִים46 וְרִמּוֹנִים" – וְנוֹתֵן לוֹ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: "יִשְׂמַח־אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ"47
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּךְ שָׁלְחוּ לוֹ בְנֵי לִשְׁכַּת־הַגָּזִית48 לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: "וְתִגְזַר־אֹמֶר וְיָקָם לָךְ"49 – אַתָּה גָזַרְתָּ מִלְּמַטָה וְהַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם מַאֲמָרְךָ מִלְמָעְלָה; "וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר"50 – דּוֹר שֶׁהָיָה אָפֵל הֵאַרְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; "כִּי־הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה"51 – דּוֹר שֶׁהָיָה שָׁפָל הִגְבַּהְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; "וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ"52 – דּוֹר שֶׁהָיָה שַׁח בַּעֲוֹנוֹ הוֹשַׁעְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; "יְמַלֵּט אִי־נָקִי"53 – דּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי מִלַּטְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ; "וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ"54 מִלַּטְתּוֹ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ הַבְּרוּרִים (תענ' יט. שם כג.; ע"י).

ז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְיָ אֶת־שִׂיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"55 – אָמָר: וְכִי יֵשׁ מְנַמְנֵם שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם?" – פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא נוֹטֵעַ חָרוּב56. אָמַר לוֹ: זֶה לְכַמָּה שָׁנִים טוֹעֵן פֵּרוֹת? אָמַר לוֹ: לְשִׁבְעִים שָׁנָה. אָמַר לוֹ: כְּלוּם בָּרִי57 לְךָ שֶׁתִּחְיֶה שִׁבְעִים שָׁנָה וְתֹאכַל מִמֶּנּוּ? אָמַר לוֹ: אֲנִי מָצָאתִי אֶת־הָעוֹלָם בַּחֲרוּבִים; כְּשֵׁם שֶׁנָּטְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֶטַּע אֲנִי לְבָנָי. יָשַׁב חוֹנִי לֶאֱכֹל, נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה וְנִתְנַמְנֵם. עָלָה צוּק58 וְהִקִּיף עָלָיו וְנִתְכַּסָּה מִן הָעַיִן וְיָשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה. כְּשֶׁנִּנְעַר59 רָאָהוּ לְאָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מְלַקֵּט מֵאוֹתוֹ חָרוּב. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁנְּטַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ: אֲבִי אַבָּא. אָמָר: וַדַּאי מְנַמְנֵם הָיִיתִי שִׁבְעִים שָׁנָה. רָאָה אֲתוֹנוֹ שֶׁיָּלְדָה לוֹ רַמָּכִים־רַמָּכִים60. הָלַךְ לְבֵיתוֹ, אָמַר לָהֶם: בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הֵיכָן? אָמְרוּ לוֹ: בְּנוֹ אֵינוֹ בָעוֹלָם, אֲבָל יֵשׁ בֶּן־בְּנוֹ. אָמַר לָהֶם: "אֲנִי חוֹנִי הַמְעַגֵּל" – וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ. הָלַךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, שָׁמַע הַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרוּרָה לָנוּ שְׁמוּעָה61 זוֹ עַכְשָׁו כִּבְיָמָיו שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל, שֶׁכְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ – כָּל קֻשִׁיָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם לַחֲכָמִים הָיָה מְיַשְּׁבָהּ62. אָמַר לָהֶם: "אֲנִי חוֹנִי", וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ. וְלֹא נָהֲגוּ בוֹ כָבוֹד כָּרָאוּי לוֹ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ וּבִקֵּש רַחֲמִים – וָמֵת.
אָמַר רָבָא! זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיוֹת: "אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא63" (שם כג.; ע"י)
––––––––

ח אַבָּא־חִלְקִיָּה בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה, וּכְשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ, וּבִקֵּש רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. פַּעַם אַחַת נִצְרַךְ הָעוֹלָם לִגְשָׁמִים. שִׁגְּרוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים. בָּאוּ לְבֵיתוֹ וְלֹא מְצָאוּהוּ. הָלְכוּ אֶצְלוֹ לַשָּׂדֶה וּמְצָאוּהוּ שֶׁהוּא עוֹדֵר. נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְלֹא הִסְבִּיר לָהֶם פָּנָיו64. לָעֶרֶב לִקֵּט עֵצִים וְהָלַךְ [לְבֵיתוֹ]. הָיָה טָעוּן הָעֵצִים וְהַמַּעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ אַחַת וְטַלִּיתוֹ עַל כְּתֵפוֹ שְׁנִיָּה. כָּל־הַדֶּרֶךְ לֹא הָיָה נוֹעֵל מַנְעָלָיו, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמַיִם נָעַל מַנְעָלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵין קוֹצִים וּבַרְקָנִים הִגְבִּיהַּ בְּגָדָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְעִיר יָצְאָה אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְקֻשָּׁטֶת, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנַס הוּא, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנְסוּ הַחֲכָמִים. יָשַב לִסְעוֹד וְלֹא אָמַר לַחֲכָמִים: "בֹּאוּ וּסְעָדוּ". פָּרַס פַּת לְתִינוֹקוֹת. לַגָּדוֹל נָתַן פְּרוּסָה65 אַחַת וְלַקָּטָן – שְׁתָּיִם.
אָמַר אַבָּא־חִלְקִיָּה לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא בָאוּ אֶצְלִי הַחֲכָמִים אֶלָּא בִשְׁבִיל גְּשָׁמִים, נַעֲמֹד וְנַעֲלֶה לַעֲלִיָּה וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים, וְלֹא נַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמֵנוּ. עָלוּ לַעֲלִיָּה. עָמַד הוּא בְּזָוִית זוֹ וְאִשְׁתּוֹ בְּזָוִית זוֹ וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים. קָדַם וְעָלָה עָנָן מִצַּד זָוִית שֶׁל אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁיָּרַד אָמַר לָהֶם: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא־חִלְקִיָּה. אָמְרוּ לוֹ: יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַגְּשָׁמִים בִּזְכוּתְךָ יָרָדוּ, אֶלָּא יְפָרֶשׁ־לָנוּ מָר דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם תְּמוּהִים לָנוּ: מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנָּתַנּוּ לְךָ שָׁלוֹם לֹא הִסְבַּרְתָּ לָנוּ פָּנִים?
אָמַר לָהֶם: שְׂכִיר יוֹם הָיִיתִי וְאָמַרְתִּי: לֹא אֶתְבַּטֵּל.
– מִפְּנֵי מָה הָיִיתָ טָעוּן הָעֵצִים עַל כָּתֵף זוֹ וְהַטַּלִּית עַל כָּתֵף אַחֶרֶת?
– טַלִּית שְׁאוּלָה הָיָתָה, עַל מְנַת כָּךְ הִשְׁאִילוּהָ לִי וְעַל מְנָת כָּךְ לֹא הִשְׁאִילוּהָ לִי.
– מִפְּנֵי מָה כָּל־הַדֶּרֶךְ לֹא נָעַלְתָּ מַנְעָלִים וּכְשֶׁהִגַּעְתָּ לַמַּיִם נָעָלְתָּ?
– כָּל־הַדֶּרֶךְ אֲנִי רוֹאֶה, בַּמַּיִם אֵין אֲנִי רוֹאֶה.
– מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לְקוֹצִים וּבַרְקָנִים הִגְבַּהְתָּ בְגָדֶיךָ?
– זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה וְזֶה אֵין מַעֲלֶה אֲרוּכָה66.
– מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ לָעִיר יָצְאָה אִשְׁתְּךָ מְקֻשָּׁטֶת?
– כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת.
– מִפְּנֵי מָה נִכְנְסָה אִשְׁתְּךָ תְּחִלָּה וְאַתָּה אַחֲרֶיהָ וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ נִכְנָסְנוּ?
– מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם בְּדוּקִים67 לִי.
– כְּשֶׁיָּשַׁבְתָּ לִסְעוֹד מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַרְתָּ לָנוּ: "בּוֹאוּ וּסְעָדוּ"?
– מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה פִתִּי מְרֻבָּה וְאָמָרְתִּי: אַל יַחֲזִיקוּ לִי חֲכָמִים טוֹבָה בְחִנָּם.
– מִפְּנֵי מָה נָתַתָּ לַתִּינוֹק גָּדוֹל פְּרוּסָה אַחַת וְלַקָּטָן – שְׁתָּיִם?
– זֶה יוֹשֵׁב בְּבַיִת וְזֶה – בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ.
– מִפְּנֵי מָה קָדַם וְעָלָה הֶעָנָן מִצַּד זָוִית אִשְׁתְּךָ וְאַחַר־כָּךְ מִצַּד זָוִית שֶׁלָּךְ?
– מִשּׁוּם שֶׁהָאִשָּׁה מְצוּיָה בַבַּיִת וְנוֹתֶנֶת פַּת לְעָנִי וּקְרוֹבָה הֲנָאָתוֹ68; וַאֲנִי נוֹתֵן מָעוֹת לְעָנִי וְאֵין הֲנָאָתוֹ קְרוֹבָה (שם כג).
––––––––
ט חָנָן הַנֶּחְבָּא בֶּן־בִּתּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה. כְּשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וְהָיוּ תוֹפְסִים בְּשׁוּלֵי בְגָדָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: "אַבָּא, אַבָּא, תֶּן־לָנוּ גְשָׁמִים!" אָמַרפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עֲשֵׂה בִשְׁבִיל אֵלּוּ שֶׁאֵין מַכִּירִים בֵּין אַבָּא שֶׁנּוֹתֵן גְּשָׁמִים69 לְאַבָּא שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן גְּשָׁמִים.
וּמִפְּנֵי מָה קָרְאוּ לוֹ "חָנָן הַנֶּחְבָּא"? – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ70 (שם:).