📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#286

ג. הִלֵּל הַזָּקֵן

י אָמַר רַ' לֵוִי: מְגִלַּת יְחָסִין מָצְאוּ בִירוּשָׁלָיִם וְכָתוּב בָּהּ: הִלֵּל מִשֶּׁל דָּוִד (ירוש' תענ' פ"ד ה"ב).

יא הִלֵּל וְשֶׁבְנָא אָחִים הָיוּ, הִלֵּל עָסַק בַּתּוֹרָה, שֶׁבְנָא עָסַק בִּסְחוֹרָה. לְסוֹף אָמַר שֶׁבְנָא לְהִלֵּל: בּוֹא נִשְׁתַּתֵּף וְנַחֲלֹק. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: "אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה71 בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ72 (סוטה פא.).

איור מלווה לסיפור: אמרו עליו על הלל הזקן, שבכל־יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק. חציו היה
איור מלווה · אמרו עליו על הלל הזקן, שבכל־יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק. חציו היה

יב אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹשֶׂה73 וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפָּעִיק74. חֶצְיוֹ הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית־הַמִּדְרָשׁ75 וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לִכָּנֵס; עָלָה וְנִתְלָה76 וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרֻבָּה77, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמָרוּ: אוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת78 הָיְתָה, וְיָרַד שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם [וְכִסָּהוּ]. כְּשֶׁעָלָה עַמוּד־הַשַּׁחַר אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן: אַבְטַלְיוֹן אָחִי, בְּכָל־יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל, שֶׁמָּא יוֹם מְעֻנָּן הוּא? הֵצִיצוּ79 עֵינֵיהֶם וְרָאוּ דְמוּת אָדָם בָּאֲרֻבָּה. עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שְׁלֹשׁ אַמּוֹת שָׁלֶג. פְּרָקוּהוּ80 וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמָרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת (יומא לה:; ע"י).

יג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָל81 אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְשָׁכְחוּ בְנֵי בְתֵירָא וְלֹא יָדְעוּ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמָרוּ: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת 82 אִם לָאו? אָמְרוּ לָהֶם: אָדָם אֶחָד יֵשׁ שֶׁעָלָה מִבָּבֶל וְהִלֵּל הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וְיוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, אִם לָאו. שָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אַתָּה יוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו? אָמַר לָהֶם: וְכִי פֶסַח אֶחָד יֶשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה, שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָת? וַהֲלֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם פְּסָחִים83 יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחִים אֶת־הַשַּׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר "בְּמוֹעֲדוֹ"84 בַּפֶּסַח, וְנֶאֱמַר "בְּמוֹעֲדוֹ"85 בַּתָּמִיד; מַה "מוֹעֲדוֹ" הָאָמוּר בַּתָּמִיד דּוֹחֶה שַׁבָּת, אַף "מוֹעֲדוֹ" הָאָמוּר בַּפֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת. וְעוֹד קַל־וָחֹמֶר: וּמָה תָּמִיד, שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת86, דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, פֶּסַח שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת? מִיָּד הוֹשִׁיבוּהוּ בְרֹאשׁ וּמִנּוּהוּ נָשִׂיא עֲלֵיהֶם, וְהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵש כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּהִלְכוֹת פָּסַח. הִתְחִיל מְקַנְטְרָם87 בִּדְבָרִים. אָמַר לָהֶם: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁאֶעֱלֶה מִבָּבֶל וְאֶהְיֶה נָשִׂיא עֲלֵיכֶם? – עַצְלוּת שֶׁהָיְתָה בָכֶם, שֶׁלֹא שִׁמַּשְׁתֶּם שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים אֶצְלְכֶם. כֵּוָן שֶׁקִּנְטְרָם בִּדְבָרִים נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא88 סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת – מַהוּ? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכָחְתִּי, אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵם, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם89. לְמָחָר מִי שֶׁפִּסְחוֹ טָלֶה תּוֹחֲבָהּ90 בְּצַמְרוֹ; מִי שֶׁפִּסְחוֹ גְדִי קוֹשְׁרָהּ בֵּין קַרְנָיו. רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה, וְאָמָר: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן (פס' סו.; ע"י; ירוש', פס' פ"ו ה"א).

––––––––

איור מלווה לסיפור: שנו רבותינו: מעשה בשני בני־אדם, שהמרו זה את־זה. אמרו: כל־מי שילך ויקניט את־הלל
איור מלווה · שנו רבותינו: מעשה בשני בני־אדם, שהמרו זה את־זה. אמרו: כל־מי שילך ויקניט את־הלל

יד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, שֶׁהִמְרוּ91 זֶה אֶת־זֶה. אָמְרוּ: כָּל־מִי שֶׁיֵּלֵךְ וְיַקְנִיט92 אֶת־הִלֵּל יִטּוֹל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: אֲנִי אַקְנִיטֶנּוּ. אוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהִלֵּל חָפַף93 אֶת־רֹאשׁוֹ. הָלַךְ [אוֹתוֹ הָאִישׁ] וְעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמָר: מִי כָאן הִלֵּל?94 מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלִּים?95

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת96.

הָלַךְ וְהִמְתִּין שָׁעָה אֶחָת, חָזַר וְאָמָר: מִי כָאן הִלֵּל? מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוֹדִיִּים97 תְּרוּטוֹת?98

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁדָּרִים בֵּין הַחוֹלוֹת99.

הָלַךְ וְהִמְתִּין שָׁעָה אֶחָת, חָזַר וְאָמָר: מִי כָאן הִלֵּל? מִי כָאן הִלֵּל? נִתְעַטֵּף וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה יֵשׁ־לִי לִשְׁאֹל. אָמַר לוֹ: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל.

– מִפְּנֵי מָה רַגְלֵיהֶם שֶׁל אַפְרִיקִיִּים100 רְחָבוֹת?

אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָאָלְתָּ – מִפְּנֵי שֶׁדָּרִים בֵּין בִּצְעֵי הַמָּיִם101.

אָמַר לוֹ: שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה יֶשׁ־לִי לִשְׁאֹל וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִכְעָס. נִתְעַטֵּף וְיָשַׁב לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: כָּל־שְׁאֵלוֹת שֶׁיֶּשׁ־לְךָ לִשְׁאֹל שְׁאָל. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא הִלֵּל, שֶׁקּוֹרִין אוֹתְךָ נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה הוּא, לֹא יִרְבּוּ כְמוֹתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִפְּנֵי מָה? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאִבַּדְתִּי עַל יָדְךָ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. – אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּרוּחֶךָ, כְּדַאי הוּא הִלֵּל, שֶׁתְּאַבֵּד עַל יָדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז102 – וְהִלֵּל לֹא יַקְפִּיד103. (שבת ל, לא).

איור מלווה לסיפור: שנו רבותינו: מעשה בנכרי אחד, שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש
איור מלווה · שנו רבותינו: מעשה בנכרי אחד, שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש

טו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמָּאי, אָמַר לוֹ: כַּמָּה תוֹרוֹת יֵשׁ לָכֶם? אָמַר לוֹ: שְׁתַּיִם, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. אָמַר לוֹ: שֶׁבִּכְתָב אֲנִי מַאֲמִינְךָ וְשֶׁבְּעַל־פֶּה אֵינִי מַאֲמִינֶךָ; גַּיְּרֵנִי עַל־מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִנְזִיפָה104. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיְּרוֹ. אָמַר לוֹ: א"ב, ג"ד. לְמָחָר הָפַךְ לוֹ105. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי אֶתְמוֹל לֹא אָמַרְתָּ לִי כָּךְ! אָמַר לוֹ: לֹא עָלַי אַתָּה סוֹמֵךְ? אַף בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה עָלַי סְמֹךְ.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמָאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנַת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אֶחָת. דְּחָפוֹ בְאַמַּת־הַבִּנְיָן106 שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיּרוֹ. אָמַר לוֹ: "מַה שֶׁשָּׂנאוּי עָלֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה לְחֲבֵרֶךָ" – זוֹהִי כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא – לֵךְ לְמָד.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת וְשָׁמַע קוֹל סוֹפֵר107, שֶׁהָיָה אוֹמֵר:"וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד"108. אָמָר: הַלָּלוּ לְמִי? – אָמְרוּ לוֹ: לְכֹהֵן־גָּדוֹל, אָמַר אוֹתוֹ הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁיְשִׂימוּנִי כֹּהֵן־גָּדוֹל. בָּא לִפְנֵי שַׁמָאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנַת שֶׁתְּשִׂימֵנִי כֹּהֵן־גָּדוֹל. דְּחָפוֹ בְאַמַּת־הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיּרוֹ. אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַכְסִיסֵי מַלְכוּת109, לֵךְ לְמַד טַכְסִיסֵי מַלְכוּת 110. הָלַךְ וְקָרָא, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ"וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"111 אָמַר לוֹ: מִקְרָא זֶה עַל מִי נֶאֱמָר? אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אוֹתוֹ גֵר קַל־וָחֹמֶר112 בְּעַצְמוֹ: וּמָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם וּמִתּוֹךְ אַהֲבָה שֶׁאֲהֵבָם קָרָא לָהֶם:"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל"113, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם " וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" – גֵּר הַקַּל, שֶׁבָּא בְמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָה! בָּא לִפְנֵי שַׁמָּאי, אָמַר לוֹ: כְּלוּם רָאוּי אֲנִי לִהְיוֹת כֹּהֵן־גָּדוֹל, וַהֲלֹא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"? בָּא לִפְנֵי הִלֵּל, אָמַר לוֹ: עַנְוָתָן הִלֵּל! יָנוּחוּ לְךָ בְּרָכוֹת עַל רֹאשֶׁךָ, שֶׁהִקְרַבְתַּנִי תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

לְיָמִים נִזְדַּוְּגוּ114 שְׁלָשְׁתָּם לְמָקוֹם אֶחָד, אָמָרוּ: קַפְדָּנוּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי בִּקְּשָׁה לְטָרְדֵנוּ115 מִן הָעוֹלָם; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הִלֵּל קֵרְבַתְנוּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

[מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים]: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוָתָן כְּהִלֵּל וְאַל יְהֵא קַפְדָּן כְּשַׁמָּאי (שבת לא.)

––––––––

טז "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד"116 – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו117 הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ118 עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לִרְחוֹץ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא? אָמַר לָהֶם: הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין119 שֶׁל מְלָכִים, שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּבָתֵּי־תֵיאַטְרָיוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת120, מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם121 הוּא מוֹרְקָם וְשׁוֹטְפָם וְהֵם מַעֲלִים לוֹ122 מְזוֹנוֹת, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת,– אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְצֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר:"כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"123 – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה124.

דָּבָר אַחֵר: "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִיש חָסֶד" – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לִגְמוֹל חֶסֶד125 עִם אַכְסְנָיָא126 זוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתִי. אָמְרוּ לוֹ: כָּל־יוֹם יֶשׁ־לְךָ אַכְסְנָיָא? אָמַר לָהֶם: וְכִי נֶפֶשׁ עֲלוּבָה זוֹ לֹא אַכְסְנָיָא הִיא בְתוֹךְ הַגּוּף? הַיּוֹם הִיא כָאן, לְמָחָר אֵינָהּ כָּאן (ויק"ר לד).

יז אָמְרוּ עָלָיו, עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶן־טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָה מִילִין (כתו' סז:).

איור מלווה לסיפור: מעשה בהלל הזקן שעשה סעדה לאדם אחד, ובא עני ועמד על פתחו ואמר:
איור מלווה · מעשה בהלל הזקן שעשה סעדה לאדם אחד, ובא עני ועמד על פתחו ואמר:

יח מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְאָדָם אֶחָד, וּבָא עָנִי וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ וְאָמָר: אִשָּׁה אֲנִי צָרִיךְ לְהַכְנִיס127 הַיּוֹם וְאֵין לִי פַרְנָסָה כְּלוּם. נָטְלָה אִשְׁתּוֹ כָּל־הַסְּעֻדָּה וְנָתְנָה לוֹ, וְאַחַר־כָּךְ לָשָׁה עִסָּה אַחֶרֶת וּבִשְׁלָה אִלְפָּס128 אַחֵר וּבָאָה וְהִנִּיחָה לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהּ [הִלֵּל]: בִּתִּי, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבֵאת לָנוּ מִיָּד? סָחָה לוֹ כָּל־הַמַּעֲשִׂים. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַנְתִי אוֹתָךְ לְכַף־חוֹבָה אֶלָּא לְכַף־זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂית לֹא עָשִׂית אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמָיִם. (ד"א פ' ו).

יט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה בָא בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, אָמָר: מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֵין זֶה בְתוֹךְ בֵּיתִי. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ"129 (בר' ס.)

־־־־־־־־

כ כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְּׁתַּכָּחָה – עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וִיסָדָהּ.

הִלֵּל עָלָה מִבָּבֶל בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשִׁמֵּש חֲכָמִים אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּפִרְנֵס אֶת־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה.

אָמְרוּ עָלָיו, עַל הִלֵּל, שֶׁלֹּא עָזַב דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לְמָדָם, אֲפִלּוּ כָל־הַלְּשׁוֹנוֹת, אֲפִלּוּ שִׂיחַת הָרִים וּגְבָעוֹת וּבְקָעוֹת, שִׂיחַת עֵצִים וַעֲשָׂבִים, שִׂיחַת חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, שִׂיחַת שֵׁדִים וּמִשְׁלוֹת [כּוֹבְסִים וְשׁוּעָלִים]130 (סוכה כ; ספרי וזה"ב; סופרים טז).

כא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁמֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן. שְׁלֹשִים מֵהֶם רְאוּיִם שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה כְּמֹשֶה רַבֵּנוּ, וּשְׁלֹשִים מֵהֶם רְאוּיִם שֶׁתַּעֲמֹד לָהֶם חַמָּה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, וְעֶשְׂרִים מֵהֶם – בֵּינוֹנִים. גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם – יוֹנָתָן בֶּן־עֻזִּיאֵל, וְקָטָן שֶׁבְּכֻלָּם – רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי (סוכה כח.; ע"י).

כב פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ כֻלָּם לְבַקְּרוֹ, עָמַד לוֹ131 רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי בֶּחָצֵר. אָמַר לָהֶם: הֵיכָן הוּא הַקָּטָן שֶׁבָּכֶם, שֶׁהוּא אָב לְחָכְמָה וְאָב לְדוֹרוֹת? – אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר הַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא בֶחָצֵר. אָמַר לָהֶם: יִכָּנֵס. כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס אָמַר לָהֶם: "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא"132 (ירוש' נדר' פ"ה ה"ו).

––––––––

כג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים, חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת־קוֹל. פַּעַם אַחַת הָיּו מְסֻבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית־גּוֹרְיָא בִּירִיחוֹ וְנִתְּנָה עֲלֵיהֶם בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם: "יֶשׁ כָּאן אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ זַכַּאי לְכָךְ". נָתְנוּ חֲכָמִים אֶת־עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן. וּכְשֶׁמֵּת אָמְרוּ עָלָיו: הִי חָסִיד, הִי עָנָו, תַּלְמִידוֹ שֶׁל עֶזְרָא (סנה' יא).