א. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שָׁטַח
א [מִשֶּׁהָרַג יַנַּאי הַמֶּלֶךְ אֶת־הַחֲכָמִים]1 הָיָה הָעוֹלָם מִשְׁתּוֹמֵם, עַד שֶׁבָּא שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח וְהֶחֱזִיר אֶת־הַתּוֹרָה לְיָשְׁנָהּ (קיד' סו.).
ב בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח עָלוּ2 שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִים וּבִקְשׁוּ לְהַקְרִיב תְּשַע מֵאוֹת קָרְבָּנוֹת.3 מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מָצָא4 לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח פֶּתַח, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לֹא מָצָא לָהֶם פָּתַח. בָּא אֵצֶל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִים עָלוּ וּמְבַקְּשִׁים לְהַקְרִיב תְּשַע מֵאוֹת קָרְבָּנוֹת וְאֵין לָהֶם, אֶלָּא תֵּן אַתָּה מֶחֱצָה מִשֶּׁלְךָ וַאֲנִי מֶחֱצָה מִשֶּׁלִי וְיֵלְכוּ וְיַקְרִיבוּ. נָתַן יַנַּאי הַמֶּלֶךְ מֶחֱצָה מִשֶּׁלוֹ וְהִקְרִיבוּ. בָּאוּ וְהִלְשִׁינוּ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ עַל ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל־מַה־שֶׁהִקְרִיבוּ מִשֶּׁלְךָ הִקְרִיבוּ, וְשִׁמְעוֹן־בֶּן־שֶׁטַח לֹא נָתַן מִשֶּׁלוֹ כְּלוּם. כָּעַס יַנַּאי הַמֶּלֶךְ. שָׁמַע ר' שִׁמְעוֹן־בֶּן־שֶׁטַח שֶׁכָּעַס עָלָיו הַמֶּלֶךְ, נִתְיָרֵא וּבָרָח.
לְאַחַר יָמִים הָיוּ בְנֵי־אָדָם גְּדוֹלִים שֶׁל מַלְכוּת פָּרַס יוֹשְׁבִים וְסוֹעֲדִים עַל שֻׁלְחַן יַנַּאי הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, זְכוּרִים אָנוּ שֶׁהָיָה כָאן זָקֶן אֶחָד וְהָיָה אוֹמֵר לָנוּ דִּבְרֵי חָכְמָה. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, אֲחוֹתוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן: שִׁלְחִי אַחֲרָיו וַהֲבִיאִיהוּ. אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁבַע שֶׁלֹא תְהֵא מְצַעֲרוֹ וּשְׁלַח לוֹ טַבַּעְתְּךָ וְיָבוֹא. נִשְׁבַּע לָהּ וְשָׁלַח טַבַּעְתּוֹ וָבָא.
– אָמַר לוֹ: לָמָּה בָרָחְתָּ?
– שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עָלַי וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תַהַרְגֵנִי, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי מִקְרָא זֶה: "חֲבִי כִמְעַט־רֶגַע עַד יַעֲבָר־זָעַם"5.
אָמַר לוֹ: לָמָּה שִׂחַקְתָּ בִּי? אָמַר לוֹ ר' שִׁמְעוֹן: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא שִׂחַקְתִּי בְךָ, אֶלָּא אַתָּה מִמָּמוֹנְךָ וַאֲנִיתּוֹרָתִי6, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף"7
– וְלָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לִּי?
– אִלּוּ אָמַרְתִּי לְךָ לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן.
הוֹשִׁיבוֹ יַנַּאי בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּלְכָּה וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, כַּמָּה כָבוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ. אָמַר לוֹ: לֹא אַתָּה מְכַבְּדֵנִי, אֶלָּא הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמְּכַבַּדְתֵּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ וּבֵין נְדִיבִים תּוֹשִׁיבֶךָּ". אָמַר יַנַּאי לַמַּלְכָּה: "רוֹאָה אַתְּ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מָרוּת"8 נָתַן לוֹ כּוֹס לְבָרֵך.9 אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: מָה אֲבָרֵךְ, אֹמַר: "בָּרוּךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵרָיו"? אָמַר יַנַּאי: עַד כָּאן אַתָּה עוֹמֵד בְּקַשְׁיוּתֶךָ, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי "יַנַּאי" בִּבְרָכָה… אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: וּמַה־יֶּשׁ־לִי לֹומַר "נְבָרֵךְ עַל שֶׁאָכַלְנוּ" – וַאֲנִי לֹא אָכָלְתִּי?! הֵבִיאוּ לוֹ וְאָכַל וּבֵרַךְ: "שֶׁאָכַלְנוּ" (ב"ר צא; בר ח.; ירוש' בר פ"ז ה"ב).
ג עַבְדּוֹ שֶׁל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ הָרַג נָפֶשׁ. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח לַחֲכָמִים: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בּוֹ וּנְדוּנֶנּוּ. שָׁלְחוּ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ: עַבְדְּךָ הָרַג נָפֶשׁ. שִׁגְּרָהוּ לָהֶם. שָׁלְחוּ לוֹ: בּוֹא אַף אַתָּה לְכָאן – "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו"10 אָמְרָה תוֹרָה, יָבוֹא בַעַל הַשּׁוֹר11 וְיַעֲמֹד עַל שׁוֹרוֹ. בָּא וְנָתְנוּ לוֹ כִסֵּא אֵצֶל שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח וְיָשָב. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ. אָמַר לוֹ: לֹא כְּשֶׁתֹּאמַר אָתָּה, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ חֲבֵרֶיךָ12. נִפְנָה לִימִינוֹ – כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקָע13, נִפְנָה לִשְׂמֹאלוֹ – כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקָע. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: בַּעֲלֵי־מַחֲשָׁבוֹת אַתֶּם14, יָבֹא בַעַל־מַחֲשָׁבוֹת15 וְיִפָּרַע מִכֶּם. מִיָּד בָּא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָם בַּקַּרְקַע עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם. נִזְדַּעְזַע הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ, וְלֹא לְפָנֵינוּ אַתָּה עוֹמֵד, אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָמְדוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְיָ"16. מִיָּד עָמַד יַנַּאי הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו (סנה' יט; תנה"ק שופטים).

ד מַעֲשֶׂה בְּרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח שֶׁלָּקַח17 חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי. הָלְכוּ תַלְמִידָיו וּמָצְאוּ אֶבֶן טוֹבָה תְּלוּיָה לוֹ בְּצַוָּארוֹ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, "בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַעֲשִׁיר"18. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: חֲמוֹר לָקַחְתִּי, אֶבֶן טוֹבָה לֹא לָקָחְתִּי. הָלַךְ וְהֶחֱזִירָהּ לַיִּשְׁמְעֵאלִי, וְקָרָא עָלָיו אוֹתוֹ יִשְׁמְעֵאלִי: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח! (דב"ר ג).
ה כְּשֶׁנִּתְמַנָּה ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח נָשִׂיא בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ שְׁמֹנִים נָשִׁים מְכַשְּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן. מִיָּד עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח בְּיוֹם סַגְרִיר וְכִנֵּס שְׁמֹנִים בַּחוּרִים בַּעֲלֵי־קוֹמָה וּנְטָלָם עִמּוֹ, וְנָתַן בְּיַד כָּל־אֶחָד כַּד חֲדָשָׁה וְטַלִּית נְקִיָּה מְקֻפֶּלֶת בְּתוֹכָהּ, וְכָפוּ19 אֶת־הַכַּדִּים עַל רֹאשָׁם. אָמַר לָהֶם: אִם אֲצַפְצֵף20 לָכֶם פַּעַם אַחַת – לִבְשׁוּ טַלִּיּוֹתֵיכֶם; וְאִם אֲצַפְצֵף לָכֶם פַּעַם שֵׁנִית – הִכָּנְסוּ כֻלְּכֶם כְּאֶחָד לַמְּעָרָה. וּכְשֶׁתִּכָּנְסוּ – כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יְגַפֵּף21 אַחַת וְיַגְבִּיהֶנָּה מִן הַקַּרְקָע, שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מְכַשֵּׁף: הִגְבַּהְתָּ אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ – אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הָלַךְ וְעָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה. אָמַר לָהֶן אוֹיִים, אוֹיִים22! פִּתְחוּ לִי, מִשֶּׁלָּכֶן אָנִי23. אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ בָּאתָ נָגוּב24 לְכָאן בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל גְשָׁמִים? אָמַר לָהֶן: בֵּין הַטִּפִּין הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. אָמְרוּ לוֹ: וּמַה בָּאתָ לַעֲשׂוֹת כָּאן? אָמַר לָהֶן: לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד25; וְכָל אַחַת מִכֶּן תַּעֲשֶׂה, מַה־שֶּׁהִיא יוֹדָעַת. אָמְרָה אַחַת מַה־שֶׁאָמְרָה – וְהֵבִיאָה פַּת, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה בָשָׂר, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה תַבְשִׁילִין, אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה יָיִן. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מָה אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? אָמַר לָהֶן: יָכֹלְנִי לְצַפְצֵף שְׁתַּיִם וַאֲנִי מֵבִיא לָכֶן שְׁמֹנִים בַּחוּרִים עֲטוּפִים טַלִּיּוֹת נְגוּבוֹת26, הֵם יִהְיוּ שְׂמֵחִים בָּכֶן וּמְשַׂמְּחִים אֶתְכֶן. צִפְצֵף פַּעַם אַחַת – לָבְשׁוּ טַלִּיּוֹתֵיהֶם; צִפְצֵף פַּעַם שְׁנִיָּה – וְנִכְנְסוּ כֻלָּם כְּאֶחָד. אָמָר: כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יִבְרוֹר בַּת־זוּגוֹ. טָעֲנוּ27 אוֹתָן וְיָצְאוּ וּתְלָאוּן.
נִתְקַנְּאוּ קְרוֹבֵיהֶן בְּדָבָר וּבָאוּ שְׁנַיִם מֵהֶם וְהֵעִידוּ עַל בנוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח חִיּוּב מִיתָה28 וְנִגְמַר דִּינוֹ לֵהָרֵג. וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לִסָּקֵל אָמָר: אִם יֶשׁ בִּי עָוֹן זֶה לֹא תְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָתִי; וְאִם אֵינוֹ בִי תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל־עֲוֹנוֹתַי וְקוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים29. שָׁמְעוּ הָעֵדִים וְחָזְרוּ בָהֶם וְאָמָרוּ: עֵדֵי שֶׁקֶר אָנוּ. בִּקֵּש אָבִיו לְהַחֲזִירוֹ30. אָמַר: אַבָּא, אִם בִּקַּשְׁתָּ לָבוֹא תְשוּעָה עַל־יָדֶךָ31 – עֲשֵׂה אוֹתִי כְּאַסְקוּפָה32 (ירוש' חג' פ"ב ה"ב; שם, סנה' פ"ו הד, ה"ו; סנה' מד).