הערות וביאורים · 4441–4500
4443חלוקים – מלבושים כעין כתנות.
4446בעל החלום – מלאך החלומות.
4448ומקפלים וכו' – כלומר, נוטלים לעצמם.
4449שפסקו – שקצבו לה מדמי היורשים כשמת בעלה.
4450לבו ביום – לצורך יום אחד.
4451כך תפסקו וכו' – שהיתה הקצבה מעטה בעיניה והתרעמה.
4452לציקי קדרה – לתבל את התבשילים.
4453ששומרת יבם – שמת בעלה בלא בנים, והיה היבם קטן, והמתינה עד
שיגדל.
4454אראה בנחמה – לשון שבועה.
4458מלח ממון חסר – הממון חסר מלח, כלו' אין מלח לממון שיקימנו,
כשם שהמלח מקים את הבשר. פ"א: מלח וממון הולכים וחסרים ומתמסמסים
מאליהם.
4459חסד – המלח המקים את הממון הוא החסד ןהצדקה שעושים בו.
4461הפנסים – מנורות למאור, עששיות.
4464מבזע פורפורא – קורע אדרת הארגמן, לבוש מלכות שלו.
4465איכה ב', יז. בצע אמרתו – דרש "בצע" מל' בזיעה וקריעה
ו"אמרה" שפת בגד וחלוק בארמית.
4470לבדים – צמר מכובש (פילץ).
4471מה אכפת לי – כלו' אינני דואג לכך.
4473פרושים – נזירי בשר ויין.
4474נטפל – עמד עליהם להשיבם מדעתם.
4475בפירות אחרים – שאין מביאים מהם בכורים.
4476דבר מועט – לסמן אבלות וזכר ולחורבן.
4479לשבוע הבן – לברית מלה.
4480לישוע הבן – לפדיון הבן.
4487לא הגיע – שהיהודי ממהר ממנו ללכת.
4488למודת שכול וכו' – מי שהיא למודה במיתת בנים אינה מתיראת
עוד; והנמשל, המתרגל בצערו אינו חושש לו עוד.
4489בראשית ב', ה.; וכל שיח וגו' – דרש "שיח" לשון שיחה ותפלה.
4490על ביהמ"ק – שנאמר בו "ציון שדה תחרש" (ירמיה כ"ו, יח).
4492נסתלקה עטרה וכו' – שגזרו על עטרות חתנים לסימן אבלות על
חרבן הבית.
4493חורין – תלמידי חכמים.
4494ונדלדלו – נתמעטו וכלו.
4495אנשי מעשה – עסקני צבור ובעלי מעשים טובים.
4497סופרים… וחזנים – מלמדי תינוקות ומשמשיהם.