ח. מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ
כט מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין שְׂחוֹק לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְלֹא נִרְאָה רָקִיעַ בְּטָהֳרָתוֹ.
אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִפְסְקָה חוֹמַת־בַּרְזֶל בֵּין יִשְרָאֵל וּבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם.
רַ' פִּינְחָס בֶּן־יָאִיר אוֹמֵר: מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בּוֹשׁוּ חֲכָמִים וּבְנֵי חוֹרִין4493 וְחָפוּ רֹאשָׁם וְנִדַּלְדְּלוּ4494 אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה,4495 וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן, וְאֵין דּוֹרֵשׁ4496 וְאֵין מְבַקֵּשׁ וְאֵין שׁוֹאֵל, עַל מִי יֶשׁ לָנוְּ לְהִשָּׁעֵן? עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.
רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־חֶמְדָּתֵנוּ הִתְחִילוּ חֲכָמִים לִהְיוֹת כְּסוֹפְרִים, וְסוֹפְרִים כְּחַזָּנִים, וְחַזָּנִים4497 כְּתַלְמִידִים, וְתַלְמִידִים כְּעַמֵּי־הָאָרֶץ, וְעַמֵּי־הָאָרֶץ הוֹלְכִים וּמִדַּלְדְּלִים, אֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, עַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן? עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה.
אָמַר רָבָא: וְכָל־יוֹם וָיוֹם מְרֻבָּה קִלְלָתוֹ מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ. (בר' לב, מט; ע"ז לג; סוטה מו, מח,
ל אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן־אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ דַּיּוֹ לָעוֹלָם שֶׁיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ"4498