📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 4381–4440

4381

רבו – בעליו.

↩ חזרה לטקסט
4382

ושוליא – תלמידו של אומן.

↩ חזרה לטקסט
4383

נגר – חרש עץ.

↩ חזרה לטקסט
4384

שגר – שלח.

↩ חזרה לטקסט
4385

פטרתיה לאלתר – שלחתיה תיכף.

↩ חזרה לטקסט
4386

כתובתה – כתב התחיבות שאדם נותן לאשתו בשעת נשואים.

↩ חזרה לטקסט
4387

נחתם גזר דין – על בית־המקדש שיחרב.

↩ חזרה לטקסט
4388

הלא אתה אלהים וגו' – כלומר, אין לנו צורך בעזרתך.

↩ חזרה לטקסט
4389

תהלים ס', יב.

↩ חזרה לטקסט
4390

דרקון – נחש.

↩ חזרה לטקסט
4391

כרכשתו – המעי התחתון שלו.

↩ חזרה לטקסט
4392

מצד זה – של העיר.

↩ חזרה לטקסט
4393

ולא ידעו וכו' – מפני גודל מדת העיר ורחוק־המקום.

↩ חזרה לטקסט
4394

איכה ב', ב.

↩ חזרה לטקסט
4395

ירמיה ג', יט.

↩ חזרה לטקסט
4396

אין עורו וכו' – לאחר הפשטה עור הצבי מצטמק ומתכוץ.

↩ חזרה לטקסט
4397

רוחה – רחבה.

↩ חזרה לטקסט
4398

גמודה – צמוקה ומכווצת.

↩ חזרה לטקסט
4399

טרינוס – מלך רומי לפני אדרינוס.

↩ חזרה לטקסט
4400

לולינוס ופפוס – שני גבורי ישראל היו.

↩ חזרה לטקסט
4401

דיופלי – זוג שליחים.

↩ חזרה לטקסט
4402

בגזירים – של עץ.

↩ חזרה לטקסט
4403

שחיק עצמות – לשון קללה היא לרשע עריץ שמת: תשחקנה עצמותיו.

↩ חזרה לטקסט
4404

ברברים – עמים נכרים.

↩ חזרה לטקסט
4405

דברים כ"ח, מט.

↩ חזרה לטקסט
4406

איכה א', טז.

↩ חזרה לטקסט
4407

נטעו – אבות הילד.

↩ חזרה לטקסט
4408

בן כוזיבא – הוא בר כוכבא, וקראו לו בן־כוזיבא, מלשון כזב, על שם סופו, וי"מ, שנקרא כך על שם עיר מולדתו "כוזיבא", וכנוהו לשבח "בר־כוכבא" על שם "דרך כוכב מיעקב".

↩ חזרה לטקסט
4409

מקוטעי אצבע – גבורים שהיה מנסה את כחם על־ידי זה שקטע את בהונותיהם.

↩ חזרה לטקסט
4410

יבדקו – אם בעלי גבורה הם.

↩ חזרה לטקסט
4411

שאינו רוכב וכו' – כלומר, מי שאינו עוקר ארז בשעת רכיבה.

↩ חזרה לטקסט
4412

באסטרטיא – בחיל הצבא במחנה.

↩ חזרה לטקסט
4413

לא יסעד וכו' – אל יעזור (אלהים) ואל יסַגף ויצַעַר;, כלומר, אל יתערב כלל במלחמתנו ותושיע לנו ידנו.

↩ חזרה לטקסט
4414

תהלים ס', יב.

↩ חזרה לטקסט
4415

אבני בליסטרא – אבני קלע.

↩ חזרה לטקסט
4416

במדבר כ"ד, יז.

↩ חזרה לטקסט
4417

תרנגולת זו – הכונה לר' אלעזר.

↩ חזרה לטקסט
4418

מתגעגעת – מתגלגלת ומקרקרת; כלו' מתפלש הוא באפר ומתפלל.

↩ חזרה לטקסט
4419

מסתורין – סודות.

↩ חזרה לטקסט
4420

זכריה י"א, יז.

↩ חזרה לטקסט
4421

זכריה י"א, יז.

↩ חזרה לטקסט
4422

קרני מלחמה – ראשי גייסות תוקעי קרן ומתאספים אליהם אנשי הצבא.

↩ חזרה לטקסט
4423

בבקעת ידים – שם מקום.

↩ חזרה לטקסט
4424

מושך אילך – שוטף לצד זה.

↩ חזרה לטקסט
4425

ואחד דם – מהרוגי ביתר.

↩ חזרה לטקסט
4426

זבל – דומן שמדשנים בו השדה.

↩ חזרה לטקסט
4427

במכתובים – במקלות דקים שמראים בהם לתינוקות בספרים.

↩ חזרה לטקסט
4428

והתיזו – וחתכו בחרב.

↩ חזרה לטקסט
4429

סנקליטון – שרי המועצה.

↩ חזרה לטקסט
4430

איכה ג', נט–ס.

↩ חזרה לטקסט
4431

שהבינו – שהבינו כונתו של אדרינוס לגנוב דעתם של היהודים, שיצאו ויהרגם.

↩ חזרה לטקסט
4432

הושע ז', יא.

↩ חזרה לטקסט
4433

קרן גלוסקא – קצה העוגה, פרוסה קטנה.

↩ חזרה לטקסט
4434

לאותו האיש – כלו' אוי לי.

↩ חזרה לטקסט
4435

איכה ב', כ.

↩ חזרה לטקסט
4436

אם יהרג וגו' – כלו' עונש הוא לכם על דמו של זכריה שנהרג במקדש.

↩ חזרה לטקסט
4437

איכה ב', כ.

↩ חזרה לטקסט
4438

לקלון – לזנות.

↩ חזרה לטקסט
4439

תהלים ס"ח, כג.

↩ חזרה לטקסט
4440

שדרכן לכך – להוציאן לקלון.

↩ חזרה לטקסט