ג. רִשְׁעַת אַדְרְיָנוֹס
ט יְהוּדִי אֶחָד עָבַר לִפְנֵי אַדְרְיָנוֹס וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ. אָמַר לוֹ: מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: יְהוּדִי. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ יְהוּדִי עוֹבֵר לִפְנֵי אַדְרְיָנוֹס וְשׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ? אָמַר: לְכוּ וְהַתִּיזוּ4428 אֶת־רֹאשׁוֹ! עָבַר יְהוּדִי אַחֵר, רָאָה מַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה בָרִאשׁוֹן וְלֹא שָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ. אָמַר לוֹ אַדְרְיָנוֹס: מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: יְהוּדִי. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ יְהוּדִי עוֹבֵר לִפְנֵי אַדְרְיָנוֹס וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ? אָמָר: לְכוּ וְהָתֵזּוּ אֶת־רֹאשׁוֹ! אָמְרוּ לוֹ סִנְקְלֵיטוֹן4429 שֶׁלּוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מָה אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה: מִי שֶׁשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ – נֶהֱרָג; מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ – נֶהֱרָג! אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם רוֹצִים לְיָעֲצֵנִי הֵיאַךְ אֲנִי צָרִיךְ לַהֲרֹג בְּשׂוֹנְאָי?!
וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ צֹוַחַת וְאוֹמָרֶת: "רָאִיתָה יְיָ עַוָּתָתִי… כָּל־נִקְמָתָם כָּל־מַחְשְׁבֹתָם לִי"4430 (איכ"ר ג).
י אַדְרְיָנוֹס שְׁחִיק־עֲצָמוֹת הוֹשִׁיב שָׁלשׁ מִשְׁמוֹרוֹת: אַחַת בְּחַמַּת וְאַחַת בִּכְפַר לְקַטְיָא וְאַחַת בְּבֵית־לֶחֶם־יְהוּדָה. אָמָר: מִי שֶיִּבְרַח מִכָּאן יְהֵא נִצּוֹד כָּאן וּמִי שֶׁיִּבְרַח מִכָּאן יְהֵא נִצּוֹד כָּאן. הוֹצִיא כָרוֹזִים וְהָיוּ מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: כָּל־מָקוֹם שֶׁיְּהוּדִי טָמוּן שָׁם יֵצֵא וְהַמֶּלֶךְ יַעֲשֶׂה לּוֹ טוֹבָה. אֵלּוּ שֶהֵבִינוּ4431 לֹא יָצָאוּ וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא הֵבִינוּ הָיוּ יוֹצְאִים וְנִצּוֹדִים. זֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר: "וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב, מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ".4432 נִתְכַּנְּסוּ כֻלָּם לְבִקְעַת בֵּית־רִמּוֹן. אָמַר אַדְרְיָנוֹס לְשַׂר־צָבָא שֶׁלּוֹ: עַד שֶאֲנִי אוֹכֵל קֶרֶן גְּלֻסְקָא4433 זוֹ וְיֶרֶךְ תַּרְנְגֹלֶת זוֹ אֲבַקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְלֹא אֶמְצָא. מִיָּד הִקִּיפוּם לִגְיוֹנוֹתָיו וַהֲרָגוּם. וְהָיָה הַדָּם בּוֹקֵעַ וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְקִּפְּרִיס הַנָּהָר.
אֵלוּ שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ טְמוּנִים [בַּמְּעָרוֹת] הָיוּ יוֹצְאִים בַּלָּיְלָה וְהוֹלְכִים לְרֵיחַ מֵתֵיהֶם וּמְבִיאִים מהֶם וְאוֹכְלִים. בְּכָל־יוֹם הָיָה יוֹצֵא אֶחָד מֵהֶם וּמֵבִיא. פַּעַם אַחַת יָצָא בָחוּר אֶחָד מֵהֶם וּמָצָא אֶת־אָבִיו הָרוּג. נְטָלוֹ וּטְמָנוֹ וְנָתַן עָלָיו סִמָּן. נִכְנַס וְאָמַר לָהֶם: לֹא מָצָאתִי כְלוּם. אָמָרוּ: יֵלֵךְ אַחֵר. יָצָא אַחֵר וְהָלַךְ לְרֵיחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָרוּג וּמְצָאוֹ וֶהֱבִיאוֹ. מִשֶּׁאָכְלוּ אָמְרוּ לוֹ: מֵהֵיכָן הֵבֵאתָ הָרוּג זֶה? אָמַר לָהֶם: מִזָּוִית פְּלוֹנִית. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ בָחוּר: וּמַה־סִּמָּן הָיָה נָתוּן עָלָיו? אָמַר לוֹ: סִמָּן פְּלוֹנִי. אָמָר: אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ4434, שֶׁאָכַל מִבְּשַׂר אָבִיו. (שם א; שם ש"ב).