📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 4021–4080

4021

על העזרות – על הכהנים שבחצרות ביהמ"ק.

↩ חזרה לטקסט
4022

מפרפר ולא נטמא וכו' – שאין מטמא אלא מת גמור.

↩ חזרה לטקסט
4023

בשלש כתות – מפני שהפסחים מרובים ואין העזרה מחזקת כלם בבת אחת, לפיכך הם נשחטים בשלש כתות.

↩ חזרה לטקסט
4024

בזיכי – כפות.

↩ חזרה לטקסט
4025

לא היו מעורבים – בזיכי כסף וזהב בשורה אחת.

↩ חזרה לטקסט
4026

שולים – רחבים.

↩ חזרה לטקסט
4027

ויקרש – יקפא.

↩ חזרה לטקסט
4028

וקבל הכהן את הדם – לבזיך שבידו.

↩ חזרה לטקסט
4029

מחזיר את הריקן – שבידו לזה שנתן לו את המלא, וכן כלם, כדי שלא ישאר אחד שעה מועטת בלי בזיך ותתעכב העבודה.

↩ חזרה לטקסט
4030

זורקו – מזה את הדם כדין.

↩ חזרה לטקסט
4031

כנגד היסוד – של המזבח.

↩ חזרה לטקסט
4032

קראו את ההלל – בשעת שחיטה.

↩ חזרה לטקסט
4033

אם גמרו – את ההלל לפני גמר שחיטת כל הפסחים של אותה כתה.

↩ חזרה לטקסט
4034

תהלים קט"ז, א.

↩ חזרה לטקסט
4035

תולין ומפשיטין – את הפסחים.

↩ חזרה לטקסט
4036

אונקליות – ווים.

↩ חזרה לטקסט
4037

קרעו – את קרבן הפסח.

↩ חזרה לטקסט
4038

אמוריו – כל המוקטר מן הקרבן על גבי המזבח קרוי "אמורים".

↩ חזרה לטקסט
4039

במגס – בקערה.

↩ חזרה לטקסט
4040

בחל – גדר לפנים מן הסורג בהר הבית.

↩ חזרה לטקסט
4041

לא נתמעך אדם – אעפ"י שהדוחק מרובה.

↩ חזרה לטקסט
4042

ליתן עיניו באוכלוסי ישראל – לידע מספרם של קהל ישראל.

↩ חזרה לטקסט
4043

תן עיניך – למנות מספרם.

↩ חזרה לטקסט
4044

חוץ מטמטא וכו' – שאינם מקריבין את הפסח בזמנו.

↩ חזרה לטקסט
4045

מעובין – מלשון עבה, כלו' מרובה באוכלוסין.

↩ חזרה לטקסט
4046

בנכרי – שאסור באכילת פסח.

↩ חזרה לטקסט
4047

שהיה עולה ואוכל – שלא ידעו בו שהוא נכרי ונתנו לו מן הפסח.

↩ חזרה לטקסט
4048

שמות י"ב, מג.

↩ חזרה לטקסט
4049

שם שם, מח.

↩ חזרה לטקסט
4050

ומאליה – מחלב הזנב של כבשים שמנים.

↩ חזרה לטקסט
4051

אליה לגבוה עולה – עולה על גבי המזבח לשמים ואינה נאכלת.

↩ חזרה לטקסט
4052

בנציבין – יושב בעיר נציבין.

↩ חזרה לטקסט
4053

ומצודתך – רשתך.

↩ חזרה לטקסט
4054

כריכות − אגודות.

↩ חזרה לטקסט
4055

במחובר לקרקע – בעודו בקמה.

↩ חזרה לטקסט
4056

בעסק גדול – בפרסום וברוב עם.

↩ חזרה לטקסט
4057

מגל זה – כלו'', במגל זה אקצור התבואה.

↩ חזרה לטקסט
4058

הביתוסים – כת ידועה בימיהם שכפרו בתורה שבעל־פה ובקבלת חכמים.

↩ חזרה לטקסט
4059

אין קצירת וכו' – שהם מפרשים "ממחרת השבת" האמור בעומר על יום הראשון בשבוע.

↩ חזרה לטקסט
4060

מהבהבין אותו באור – חורכין וקולין אותו באש.

↩ חזרה לטקסט
4061

לאבוב – מין קנה ברזל נקוב שקולין בו שבלים.

↩ חזרה לטקסט
4062

גרוסות – שכותתים את הגרעינים וטוחנים אותם טחינה גסה.

↩ חזרה לטקסט
4063

מנופה – מנוקה יפה בנפה.

↩ חזרה לטקסט
4064

שהם מלאים וכו' – השוקים מתמלאים מן התבואה החדשה, שאסורים בה לפני הקרבת העומר.

↩ חזרה לטקסט
4065

חרש – חרש־אלם.

↩ חזרה לטקסט
4066

הצריף – מין סוכה רחבה מלמטה וצרה מלמעלה, סמוכה בכותל וכדומה.

↩ חזרה לטקסט
4067

הסוכר – סכר וסתימה שהדיגם עושים בנהר כדי לצוד דגים.

↩ חזרה לטקסט
4068

שבכרה – ואפילו לא נגמר הפרי.

↩ חזרה לטקסט
4069

הרי אלו בכורים – ואין צריך לקרוא עוד שם אחרי לקיטתם.

↩ חזרה לטקסט
4070

שבמעמד – כל ישראל נחלקו לכ"ד מעמדות, שהיו מתפללים בעריהם בשעת הקרבת התמידים בביהמ"ק.

↩ חזרה לטקסט
4071

לעירו של מעמד – מקום מושבו של ראש המעמד.

↩ חזרה לטקסט
4072

ולמשכים – בהשכמה.

↩ חזרה לטקסט
4073

הממונה – ראש השיירה.

↩ חזרה לטקסט
4074

גרוגרות וצמוקים – תאנים וענבים יבשים, שלא יתעפשו בדרך.

↩ חזרה לטקסט
4075

והשור – לקרבן שלמים.

↩ חזרה לטקסט
4076

שלחו לפניהם – להודיע בירושלים שהם באים.

↩ חזרה לטקסט
4077

ועטרו – וקשטו אותם.

↩ חזרה לטקסט
4078

הפחות והסגנים – שרי כהנים ולויים.

↩ חזרה לטקסט
4079

לפי כבוד הנכנסים – אם אלו שמעלים את הבכורים חשובים הרבה חלקו להם כבוד מרובה.

↩ חזרה לטקסט
4080

עומדים לפניהם – כשעוברים בעיר.

↩ חזרה לטקסט