📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3121–3180

3121

ספני הים – מנהיגי ספינות שבים.

↩ חזרה לטקסט
3122

נוי… וגנאי – יופי… ובזיון.

↩ חזרה לטקסט
3123

שפופרת של כחול – קנה של פוך, גוף השפופרת היא באר עץ, יד המכחול התחוב בשפופרת היא של ברזל, ועצם הכחול הוא עפרורית והעין הכחולה דומעת מים.

↩ חזרה לטקסט
3124

נפט – מין שמן למאור שמוציאים מן האדמה.

↩ חזרה לטקסט
3125

וצועק וכו' – גבעולי הפשתה בשדה בשעת סערה משמיעים קול

↩ חזרה לטקסט
3126

שבח לחורים – בגדי שש לבנים.

↩ חזרה לטקסט
3127

וגנאי לעניים – לבוש שק.

↩ חזרה לטקסט
3128

למתים – תכריכים לבנים.

↩ חזרה לטקסט
3129

גנאי לחיים – שעושים מפשתן חבלים לתליה.

↩ חזרה לטקסט
3130

שמחה לצפרים – שזרעוני פשתים מאכלן.

↩ חזרה לטקסט
3131

ואבל לדגים – שניצודים ברשת פשתן.

↩ חזרה לטקסט
3132

קליות – קלי.

↩ חזרה לטקסט
3133

בבגדיהם – בכנפות בגדיהם.

↩ חזרה לטקסט
3134

בסודריהן – במטפחות ראשן.

↩ חזרה לטקסט
3135

דוגמא – נסיון של חכמה.

↩ חזרה לטקסט
3136

מהולים – נמולים.

↩ חזרה לטקסט
3137

מלכים א' י', ז, ח.

↩ חזרה לטקסט
3138

ירוק – כמראה הים.

↩ חזרה לטקסט
3139

דברי הימים ב' ה', ד.

↩ חזרה לטקסט
3140

קהלת ב', ח.

↩ חזרה לטקסט
3141

מלכים א' ו', ז.

↩ חזרה לטקסט
3142

היאך אעשה – איך נבקע האבנים לבנין הבית?

↩ חזרה לטקסט
3143

שמיר – עיין למעלה בפרק זה (כ"ז, קיא) והוא מחתך אבנים.

↩ חזרה לטקסט
3144

וכבשם – דחוק אותם ולחצם.

↩ חזרה לטקסט
3145

וגבבי צמר – גזות צמר, סבכי צמר.

↩ חזרה לטקסט
3146

ושפה – הריק והוציא.

↩ חזרה לטקסט
3147

וערה – ושפך.

↩ חזרה לטקסט
3148

משלי כ', א.

↩ חזרה לטקסט
3149

לא שלט בעצמו – לא עצר בתאותו.

↩ חזרה לטקסט
3150

לדקל – לתמר.

↩ חזרה לטקסט
3151

נתחכך – נתגרד בגופו.

↩ חזרה לטקסט
3152

לצריף – לסוכה קטנה.

↩ חזרה לטקסט
3153

שם כ"ה, טז.

↩ חזרה לטקסט
3154

נאנס מחמת שתיה – כלו' קרהו אונס מחמת ששתה יין הרבה.

↩ חזרה לטקסט
3155

שר של ים – המלאך הממונה על הים.

↩ חזרה לטקסט
3156

שלא עמד בשבועתו – שלא קים שבועתו.

↩ חזרה לטקסט
3157

גמור – שלם, אמתי ומוחלט.

↩ חזרה לטקסט
3158

שיאכל את עולמו – שיקבל שכרו.

↩ חזרה לטקסט
3159

שומרת יבם – ממתנת ליבם, עד שיגדל וייבם או יחלוץ.

↩ חזרה לטקסט
3160

לא יוציא – לא יחיה.

↩ חזרה לטקסט
3161

פרסא – שם מדת השטח, ד' מיל.

↩ חזרה לטקסט
3162

קהלת א', ג.

↩ חזרה לטקסט
3163

שם א, יב.

↩ חזרה לטקסט
3164

שם א, יב.

↩ חזרה לטקסט
3165

גריסין – קטניות גרוסות וכתותות.

↩ חזרה לטקסט
3166

הואיל – אחרי אשר…

↩ חזרה לטקסט
3167

תוקע עצמו וכו' – כלו' מחשבתו דבוקה ותקועה בדבר אחד.

↩ חזרה לטקסט
3168

מה טיבו – מה ענינו.

↩ חזרה לטקסט
3169

למלכות – לנשי המלך.

↩ חזרה לטקסט
3170

במוקיו – בפוזמקותיו ובנעליו, כדי שלא יכירו ברגליו שהוא שד, שרגלי השדים משונות.

↩ חזרה לטקסט
3171

השגח עלי – ראה פני, צפה לי, כלו' כבדני והסב עמי על שלחני, והוא לשון כבוד.

↩ חזרה לטקסט
3172

גועה – פועה ומתיפח.

↩ חזרה לטקסט
3173

משלי ט"ו, יז.

↩ חזרה לטקסט
3174

משלי ט"ו, יז.

↩ חזרה לטקסט
3175

מלכים א' י"א, ד.

↩ חזרה לטקסט
3176

גורף ביבין – מנקה תעלות של שופכין.

↩ חזרה לטקסט
3177

שמואל ב' י"ט, ל.

↩ חזרה לטקסט
3178

מלכים א' י"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
3179

בין ישראל וכו' – ע"י העגלים.

↩ חזרה לטקסט
3180

מלכים א' י"א, כז.

↩ חזרה לטקסט