הערות וביאורים · 3121–3180
3121ספני הים – מנהיגי ספינות שבים.
3122נוי… וגנאי – יופי… ובזיון.
3123שפופרת של כחול – קנה של פוך, גוף השפופרת היא באר עץ, יד המכחול
התחוב בשפופרת היא של ברזל, ועצם הכחול הוא עפרורית והעין הכחולה דומעת
מים.
3124נפט – מין שמן למאור שמוציאים מן האדמה.
3125וצועק וכו' – גבעולי הפשתה בשדה בשעת סערה משמיעים קול
3126שבח לחורים – בגדי שש לבנים.
3127וגנאי לעניים – לבוש שק.
3128למתים – תכריכים לבנים.
3129גנאי לחיים – שעושים מפשתן חבלים לתליה.
3130שמחה לצפרים – שזרעוני פשתים מאכלן.
3131ואבל לדגים – שניצודים ברשת פשתן.
3133בבגדיהם – בכנפות בגדיהם.
3134בסודריהן – במטפחות ראשן.
3135דוגמא – נסיון של חכמה.
3142היאך אעשה – איך נבקע האבנים לבנין הבית?
3143שמיר – עיין למעלה בפרק זה (כ"ז, קיא) והוא מחתך אבנים.
3144וכבשם – דחוק אותם ולחצם.
3145וגבבי צמר – גזות צמר, סבכי צמר.
3149לא שלט בעצמו – לא עצר בתאותו.
3154נאנס מחמת שתיה – כלו' קרהו אונס מחמת ששתה יין הרבה.
3155שר של ים – המלאך הממונה על הים.
3156שלא עמד בשבועתו – שלא קים שבועתו.
3157גמור – שלם, אמתי ומוחלט.
3158שיאכל את עולמו – שיקבל שכרו.
3159שומרת יבם – ממתנת ליבם, עד שיגדל וייבם או יחלוץ.
3161פרסא – שם מדת השטח, ד' מיל.
3165גריסין – קטניות גרוסות וכתותות.
3167תוקע עצמו וכו' – כלו' מחשבתו דבוקה ותקועה בדבר אחד.
3170במוקיו – בפוזמקותיו ובנעליו, כדי שלא יכירו ברגליו שהוא שד,
שרגלי השדים משונות.
3171השגח עלי – ראה פני, צפה לי, כלו' כבדני והסב עמי על שלחני, והוא
לשון כבוד.
3176גורף ביבין – מנקה תעלות של שופכין.
3179בין ישראל וכו' – ע"י העגלים.