לא. יָרָבְעָם
קכה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר דָּוִד לִמְפִיבשֶׁת: "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת־הַשָּׂדֶה"3177 יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם יַחְלְקוּ אֶת־הַמְּלוּכָה.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵי לֹא קִבֵּל דָּוִד לְשׁוֹן הָרָע לֹא נֶחֶלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְלֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא גָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ (שבת נו:).
קכו "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ"3178 – תְּנָא מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי: מָקוֹם מְזֻמָּן לְפֻרְעָנוּת: בִּשְׁכֶם עִנּוּ אֶת־דִּינָהּ, בִּשְׁכֶם מָכְרוּ אֶחָיו אֶת־יוֹסֵף, בִּשְׁכֶם נֶחְלְקָה מְלוּכַת בֵּית דָּוִד (סנה' קב.).
קכז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "יָרָבְעָם" – שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה בָעָם; דָּבָר אַחֵר: שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה בֵּין יִשְׂרָאֵל3179 לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם.
אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה זָכָה יָרָבְעָם לְמַלְכוּת? מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת־שְׁלֹמֹה. וּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנָשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחוּ בְרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ, שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת־הַמִּלּוֹא, סָגַר אֶת־פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו"3180. אָמַר לוֹ: דָּוִד אָבִיךְ פָּרַץ פְּרָצוֹת בַּחוֹמָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְרֶגֶל, וְאַתָּה גָדַרְתָּ אוֹתָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְגַּרְיָא3181 לְבַת פַּרְעֹה.
אָמַר רַב נַחֲמָן: גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה בּוֹ בְיָרָבְעָם טְרָדַתּוּ3182 מִן הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם־יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית־יְיָ בִּיְרוּשָׁלַםִ וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל־אֲדֹנֵיהֶם אֶל־רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגוּנִי"3183 – אָמַר: מְקֻבָּלְנִי שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית יְהוּדָה בִּלְבָד. כֵּוָן שֶׁיִּרְאוּ אֶת־רְחַבְעָם יוֹשֵׁב וַאֲנִי עוֹמֵד, יֹאמְרוּ: הֲרֵי הַמֶּלֶךְ וַהֲרֵי הָעָבֶד, וְאִם אֵשֵׁב – מוֹרֵד בְּמַלְכוּת אֶהְיֶה וְיַהַרְגוּנִי וְיֵלְכוּ אַחֲרָיו. מִיָּד "וַיִּוָּעֵץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשֹ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב"3184 – מַהוּ "וַיִּוָּעֵץ"? אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁהוֹשִׁיב רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק. אָמַר לָהֶם: חוֹתְמִים אַתֶּם עַל כָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: רוֹצֶה אֲנִי לְהֵעָשׂוֹת מֶלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: הֵן. – כָּל מַה שֶּׁאֹמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. – אֲפִלּוּ לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לוֹ צַדִּיק: חָס וְשָׁלוֹם! אָמַר לוֹ רָשָׁע לַצַּדִּיק: וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָדָם כְּיָרָבְעָם יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה? אֶלָּא לְנַסּוֹתְכֶם הוּא רוֹצֶה, אִם תְּקַבְּלוּ אֶת־דְּבָרָיו. וְאַף אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי טָעָה וְחָתָם (סנה' קא:).
קכח אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהִכְנִיס יָרָבְעָם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, אֶחָד בְּבֵית־אֵל וְאֶחָד בְּדָן, נִבְנָה צָרִיף3185 אֶחָד – וְזֶהוּ אִיטַלְיָא שֶׁל יָוָן (שבת נו:).
קכט אָמַר רַ' אוֹשְׁעְיָא: עַד יָרָבְעָם הָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹנְקִים מֵעֵגֶל אֶחָד3186. מִכָּאן וְאֵילֵךְ – מִשְּׁנַיִם וּשְׁלשָׁה עֲגָלִים (סנה' קב.).
קל "אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה"3187 – מַהוּ "אַחַר"? אָמַר רַב אַבָּא: אַחַר שֶׁתְּפָשׂוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיָרָבְעָם בְּבִגְדּוֹ וְאָמַר לוֹ: חֲזוֹר בָּךְ3188, וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן־יִשַׁי3189 נְטַיֵּל בְּגַן־עֵדֶן. אָמַר לוֹ: מִי בְרֹאשׁ? [אָמַר לוֹ]: בֶּן־יִשַׁי בָּרֹאשׁ. – אִם כָּךְ, אֵינִי רוֹצֶה (שם).