ל. שְׁלֹמֹה – מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט
קכב "שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת"3140 – לָמָּה הֵן לוֹ לִשְׁלֹמֹה? – נֶאֱמַר: "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה"3141 – אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים: הֵיאַךְ אֶעֱשֶׂה?3142 אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ שָׁמִיר3143 שֶׁהֵבִיא משֶׁה לְאַבְנֵי אֵפוֹד. אָמַר לָהֶם: הֵיכָן הוּא? אָמְרוּ לוֹ: הָבֵא שֵׁדָה וְשֵׁדוֹת וְכָבְשֵׁם3144 זֶה בָזֶה – אֶפְשָׁר שֶׁהֵם יוֹדְעִים וִיגַלּוּ לָךְ. הֵבִיא שֵׁדָה וְשֵׁדוֹת וּכְבָשָׁם זֶה בָזֶה… אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, אֶפְשָׁר שֶׁאַשְׁמְדַי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים יוֹדֵעַ. אָמַר לָהֶם: וְהֵיכָן הוּא? אָמְרוּ לוֹ: בְּהַר פְּלוֹנִי הוּא, וְשָׁם חָפַר לוֹ בּוֹר וּמִלְאוֹ מַיִם וְכִסָּהוּ בְאֶבֶן וַחֲתָמוֹ בְחוֹתָמוֹ. בְּכָל יוֹם הוּא עוֹלֶה לָרָקִיעַ וְלוֹמֵד בִּישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה, יוֹרֵד לָאָרֶץ וְלוֹמֵד בִּישִׁיבָה שֶׁל מָטָּה, וּבָא אַחַר כָּךְ וּבוֹדֵק אֶת־חוֹתָמוֹ, מְגַלֶּה אֶת־הַבּוֹר וְשׁוֹתֶה, חוֹזֵר וּמְכַסֵּהוּ וְחוֹתְמוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ.
שָׁלַח אֶצְלוֹ אֶת־בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתַן לוֹ שַׁלְשֶׁלֶת וְטַבַּעַת שֶׁשֵּׁם־הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עֲלֵיהֶן, וְגִבְבֵי צֶמֶר3145 וְנוֹדוֹת יָיִן. הָלַךְ בְּנָיָהוּ וְחָפַר בּוֹר לְמַטָּה מִבּוֹרוֹ שֶׁל אַשְׁמְדַי וְשָׁפָה3146 לְתוֹכוֹ אֶת־כָּל־הַמַּיִם וְסָתַם בְּגִבְבֵי צֶמֶר. אַחַר־כָּךְ חָפַר בּוֹר לְמַעְלָה וְעַרָה3147 דֶרֶךְ שָׁם לְבוֹר אַשְׁמְדַי אֶת־יֵינוֹ, סָתַם אֶת־הַבּוֹרוֹּת בֶּעָפָר וְעָלָה וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הָאִילָן.
כְּשֶׁבָּא אַשְׁמְדַי בָּדַק חוֹתָמוֹ, גִּלָּה אֶת־הַבּוֹר וְנִמְצָא יָיִן. אָמָר: "לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל־שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם"3148 – וְלֹא שָׁתָה. כְּשֶׁצָּמֵא לֹא שָׁלַט בְּעַצְמוֹ3149, עָמַד וְשָׁתָה כָּל־הַיַּיִן וְנִשְׁתַּכֵּר וְיָשֵׁן. יָרַד בְּנָיָהוּ וְהֵטִיל בּוֹ הַשַּׁלְשֶׁלֶת וַאֲסָרוֹ.
כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר אַשְׁמְדַי, הִתְחִיל מִתְגַּעֵשׁ. אָמַר לוֹ בְּנָיָהוּ: שֵׁם רַבְּךָ עָלֶיךָ! שֵׁם רַבְּךָ עָלֶיךָ! וּתְפָסוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ. הִגִּיעוּ לְדֶקֶל3150. נִתְחַכֵּךְ3151 בּוֹ אַשְׁמְדַי וְהִפִּילוֹ. הִגִּיעוּ לְבַיִת – וְהִפִּילוֹ. הִגִּיעוּ לְצָרִיף3152 שֶׁל אַלְמָנָה אֶחָת. יָצְאָה הָאַלְמָנָה וְנִתְחַנְּנָה לוֹ – הִטָּה קוֹמָתוֹ מִצְּרִיפָה וְנִשְׁבְּרָה לוֹ עָצֶם. אָמָר: זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר־גָּרֶם"3153. רָאָה סוֹמֵא תוֹעֶה – הִטָּהוּ לַדָּרֶךְ. רָאָה שִׁכּוֹר תּוֹעֶה – הִטָּהוּ לַדָּרֶךְ. רָאָה חֻפָּה שֶׁשִּׂמְחָתָהּ מְרֻבָּה – בָּכָה. שָׁמַע אָדָם אוֹמֵר לְסַנְדְּלָר: "עֲשֵׂה לִי מַנְעָלִים לְשֶׁבַע שָׁנִים" – שָׂחָק. רָאָה מְכַשֵּׁף אֶחָד עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים – שָׂחָק.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם – לֹא הִכְנִיסוּהוּ אֵצֶל שְׁלֹמֹה עַד שְׁלשָׁה יָמִים. יוֹם רִאשׁוֹן אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אֵינִי מִתְבַּקֵּשׁ לַמֶּלֶךְ? אָמְרוּ לוֹ: נֶאֱנַס מֵחֲמַת שְׁתִיָּה3154. נָטַל אַשְׁמְדַי לְבֵנָה וְהִנִּיחָה עַל חֲבֶרְתָּהּ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לִשְׁלֹמֹה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר לָכֶם: הַשְׁקוּהוּ שׁוּב. לְמָחָר אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אֵינִי מִתְבַּקֵּשׁ לַמֶּלֶךְ? אָמְרוּ לוֹ: נֶאֱנַס מֵחֲמַת אֲכִילָה. נָטַל אַשְׁמְדַי לְבֵנָה מֵעַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ וְהִנִּיחָהּ עַל גַּבֵּי קַרְקָע. בָּאוּ וְאָמְרוּ לִשְׁלֹמֹה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר לָכֶם: מִנְעוּ מַאֲכָל מִמֶּנּוּ.
לְסוֹף שְׁלשָׁה יָמִים נִכְנַס וְעָמַד לְפָנָיו. נָטַל קָנֶה וּמָדַד אַרְבַּע אַמּוֹת וְזָרַק לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: כְּשֶׁתָּמוּת, הֲרֵי לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת קַרְקָע, וְעַכְשָׁו כָּבַשְׁתָּ אֶת־כָּל־הָעוֹלָם וְלֹא שָׂבַעְתָּ עַד שֶׁכָּבַשְׁתָּ אַף אוֹתִי. אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כְּלוּם, אֶלָּא רְצוֹנִי לִבְנוֹת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְלַשָּׁמִיר אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ אַשְׁמְדַי: לֹא בְיָדִי נִמְסַר הַשָּׁמִיר אֶלָּא בִידֵי שַׂר שֶׁל יָם3155, וְזֶה אֵינוֹ נוֹתְּנוֹ אֶלָּא לְתַרְנְגוֹל הַבָּר, שֶׁהוּא נֶאֱמָן לוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה. וּמָה הוּא עוֹשֶׂה בּוֹ? הוּא מְבִיאוֹ לִסְלָעִים שֶׁאֵין בָּהֶם יִשּׁוּב וּמַנִּיחוֹ עַל שֵׁן הַסֶּלַע – וְהוּא מִתְבַּקֵּעַ. אַחַר־כָּךְ הוּא נוֹטֵל וּמֵבִיא זֶרַע שֶׁל אִילָנוֹת וְזוֹרֵק לְשָׁם – וְנַעֲשֶׂה יִשּׁוּב (וְעַל שֵׁם כָּךְ הוּא קָרוּי בְּלָשׁוֹן אֲרָמִית "נַגַּר־טוּרָא").
בָּדְקוּ וּמָצְאוּ קֵן שֶׁל תַּרְנְגוֹל־הַבָּר שֶׁיֵּשׁ אֶפְרוֹחִים בְּתוֹכוֹ. עָמְדוּ וְחִפּוּהוּ בִּזְכוּכִית לְבָנָה. כְּשֶׁבָּא תַּרְנְגוֹל־הַבָּר – בִּקֵּשׁ לִכָּנֵס וְלֹא יָכֹל, הָלַךְ וְהֵבִיא שָׁמִיר וְהִנִּיחַ עַל גַּבֵּי הַזְּכוּכִית כְּדֵי שֶׁתִּבָּקֵעַ. זָרְקוּ בוֹ צְרוֹר שֶׁל עָפָר – הִפִּיל אֶת־הַשָּׁמִיר וּבָאוּ וּנְטָלוּהוּ. רָאָה תַּרְנְגוֹל־הַבָּר שֶׁלֹּא עָמַד בִּשְׁבוּעָתוֹ3156 – הָלַךְ וְחִנֵק עַצְמוֹ.
אָמַר בְּנָיָהוּ לאַשְׁמְדַי: מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁרָאִיתָ אוֹתוֹ סוֹמֵא תוֹעֶה, הִטִּיתָ אוֹתוֹ לַדָּרֶךְ? אָמַר לוֹ: הִכְרִיזוּ עָלָיו בַּשָּׁמַיִם, שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר3157 הוּא, וּמִי שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ נַחַת־רוּחַ יִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא.
– וּמִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁרָאִיתָ אוֹתוֹ שִׁכּוֹר תּוֹעֶה, הִטִּיתָ אוֹתוֹ לַדָּרֶךְ?
– הִכְרִיזוּ עָלָיו בַּשָּׁמַיִם, שֶׁרָשָׁע גָּמוּר הוּא, וְעָשִׂיתִי לוֹ נַחַת־רוּחַ, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אֶת־עוֹלָמוֹ3158 בְּחַיָּיו.
– מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁרָאִית אוֹתָהּ חֻפָּה, הָיִיתָ בוֹכֶה?
– מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ הֶחָתָן עוֹמֵד לְמִיתָה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים לַחֻפָּה וּתְהֵא הַכַּלָּה שׁוֹמֶרֶת יָבָם3159 קָטֹן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
– מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ אוֹתוֹ הָאִישׁ אוֹמֵר לְסַנְדְּלָר: "עֲשֵׂה לִי מַנְעָלִים לְשֶׁבַע שָׁנִים", הָיִיתָ שׂוֹחֵק?
– הוּא עַצְמוֹ שִׁבְעָה יָמִים לֹא יוֹצִיא3160 – וּנְעָלִים לְשֶׁבַע שָׁנִים הוּא מְבַקֵּשׁ!
– מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁרָאִיתָ אוֹתוֹ מְכַשֵּׁף עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, הָיִיתָ שׂוֹחֵק?
– יוֹשֵׁב הָיָה עַל־גַּבֵּי אוֹצַר הַמֶּלֶךְ – יְכַשֵּׁף וְיֵדַע מַה שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו!
עִכְּבוֹ שְׁלֹמֹה אֶצְלוֹ עַד שֶׁבָּנָה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ. פַּעַם אַחַת עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם. אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה לְאַשְׁמְדַי: בַּמֶּה כֹּחֲכֶם גָּדוֹל מִשֶּׁלָּנוּ? אָמַר לוֹ אַשְׁמְדַי: טֹל הַשַּׁלְשֶׁלֶת מֵעַל־גַּבִּי וְתֶן־לִי טַבַּעְתְּךָ וְאַרְאֲךָ בַּמֶּה כֹּחִי גָדוֹל. נָטַל הַשַּׁלְשֶׁלֶת מֵעַל גַּבָּיו וְנָתַן לוֹ הַטַּבָּעַת. עָמַד אַשְׁמְדַי עַל שְׁלֹמֹה וּבְלָעוֹ, וְנָתַן כְּנָפוֹ אַחַת בָּאָרֶץ וּכְנָפוֹ אַחַת בָּרָקִיעַ וּזְרָקוֹ וֶהֱטִילוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָא3161. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר שְׁלֹמֹה: "מַה־יִתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל־עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ"3162! "וְזֶה־הָיָה חֶלְקִי מִכָּל־עֲמָלִי"![2904] – אֵין לִי אֶלָּא מַקְלִי. מִתְּחִלָּה "אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל"3163 – וְעַכְשָׁו אֵינִי מֶלֶךְ אֶלָּא עַל מַקְלִי.
הָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם אָמָר: "אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם"3164. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ בִּירוּשָׁלַיִם וְאַתָּה הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּטֶּה. וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בְּקָנֶה וְנוֹתְנִין לְפָנָיו קְעָרָה שֶׁל גְּרִיסִין3165. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר שְׁלֹמֹה: זֶה חֶלְקֵי מִכָּל־עֲמָלִי. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל סַנְהֶדְרִין, אָמְרוּ חֲכָמִים: הוֹאִיל3166 וְאֵין שׁוֹטֶה תּוֹקֵעַ עַצְמוֹ3167 בְּדָבָר אֶחָד – זֶה מַה־טִּיבוֹ3168? אָמְרוּ לִבְנָיָהוּ: מִתְבַּקֵּשׁ אַתָּה לַמֶּלֶךְ? אָמַר לָהֶם: לֹא! שָׁלְחוּ לַהֵן לַמְּלָכוֹת3169: הַמֶּלֶךְ מַהוּ, – בָּא אֶצְלְכֶן? שָׁלְחוּ הַמְּלָכוֹת: הֵן, בָּא. – חָזְרוּ וְשָׁלְחוּ לָהֶן: בִּדְקוּ בְרַגְלָיו! שָׁלְחוּ הֵן: בְּמוֹקָיו3170 הוּא בָא – – – הָבִיאוּ אֶת שְׁלֹמֹה וְנָתְנוּ לוֹ טַבַּעַת וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁחָקוּק עֲלֵיהֶן שֵׁם, כְּשֶׁנִּכְנַס, רָאָהוּ אַשְׁמְדַי וּפָרַח לוֹ (גטין סח; תנה"ק).
––––––––

קכג בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד שְׁלֹמֹה מִמַּלְכוּתּוֹ וְהָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, פָּגַע בּוֹ אָדָם אֶחָד וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם רְצוֹנְךָ – הַשְׁגַח עָלֵי3171 הַיּוֹם. מִיָּד הָלַךְ עִמּוֹ וְהֶעֱלָהוּ לַעֲלִיָּה וְזָבַח לוֹ שׁוֹר וְהֵבִיא לְפָנָיו הַרְבֵּה מַטְעַמִּים. הִתְחִיל מַשְׁמִיעַ לוֹ דִּבְרֵי מַלְכוּתוֹ וְאָמַר לוֹ: זָכוּר אַתָּה, שֶׁעָשִׂיתָ כָּךְ וָכָךְ כְּשֶׁהָיִיתָ מֶלֶךְ… כֵּוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ יְמֵי מַלְכוּתוֹ – הִתְחִיל שְׁלֹמֹה גּוֹעֶה3172 וּבוֹכֶה. הָיָה בוֹכֶה כָּל אוֹתָהּ סְעֻדָּה, עַד שֶׁעָמַד מִשָּׁם בִּבְכִיָּה.
לְמָחָר פָּגַע בּוֹ אָדָם אַחֵר. הִתְחִיל מִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! רְצוֹנְךָ שֶׁתַּשְׁגִּיחַ עָלַי הַיּוֹם… אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לִי, – כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לִי חֲבֵרֶךָ? אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי! אִישׁ עָנִי אָנִי, אֶלָּא אִם תַּשְׁגִּיחַ עָלָי – מְעַט יְרָקוֹת יֶשׁ לִי, אֲנִי מַנִּיחַ לְפָנֶיךָ. אִם רְצוֹנְךָ – בֹּא עִמִּי לְבֵיתִי". בָּא עִמּוֹ לְבֵיתוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ – רָחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהֵבִיא לְפָנָיו מְעַט יָרָק. הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְנַחֲמוֹ וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי! שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאָבִיךָ, שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מְלוּכָה מִזַּרְעוֹ; אֶלָּא כָךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – מוֹכִיחַ וְחוֹזֵר וּמְרַצֶּה; אֲבָל עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירְךָ לְמַלְכוּתֶךָ…
וּכְשֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה לְמַלְכוּתוֹ, הִתְנַבֵּא עַל זֶה בְּחָכְמָתוֹ: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק"3173 – שֶׁאָכַלְתִּי אֵצֶל הֶעָנִי, "מִשּׁוֹר אָבוּס"3174 – שֶׁלֹּא הֶאֱכִילַנִי אוֹתוֹ עָשִׁיר אֶלָּא לְהַזְכִּירֵנִי צַעֲרִי (ילק"ש משלי טו).
קכד "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת־לְבָבוֹ"3175 – אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: נוֹחַ לוֹ לִשְׁלֹמֹה אִלּוּ הָיָה גוֹרֵף בִּיבִין3176 וְאַל יִכָּתֵב עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה (תנח' וארא; שמ"ר ו).