📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 901–960

901

בראשית י"ח, א.

↩ חזרה לטקסט
902

לשאל באברהם – לשאל בשלומו של אברהם.

↩ חזרה לטקסט
903

מנרתיקה – מתוך תיק שלה, להרבות את החום.

↩ חזרה לטקסט
904

בראשית י"ח, ב.

↩ חזרה לטקסט
905

שם שם, ז.

↩ חזרה לטקסט
906

בראשית י"ח, כג, כה.

↩ חזרה לטקסט
907

אתה תופס וכו' – החבל שבגלגל הבאר תלויים בו שני דליים בשני קצותיו, וכשאחד עולה השני יורד, ואם תופסים את החבל בשני ראשיו אינו מעלה ואינו מוריד.

↩ חזרה לטקסט
908

מותר קמעא – מוחל קצת, מעביר מעט על מדתך.

↩ חזרה לטקסט
909

בראשית י"ח, כח.

↩ חזרה לטקסט
910

לירד לו וכו' – דרש אולי יחסרון חמשים והיו לחמשה, כלו' שהיה אברהם רוצה לבקש מיד שיהא די בחמשה, אבל הקב"ה רצה שיאריך אברהם בתפלתו בסניגוריא וא"ל שיחזור למפרע ויהא מפחית והולך עשרה עשרה למטה, שמא בינתים תמָצא להם זכות.

↩ חזרה לטקסט
911

לחלפסדרא – לכלי־שעות של מים, ובשעה שהסניגור מלמד זכות על הנידון היו קובעים לו זמן עפ"י החלפסדרא, וכשכלו המים כלה זמנו; ופעמים שהדיין רוצה שיאריך הסניגור בדבריו, שמא יבואו עדי זכות בינתים, והוא מצוה להוסיף מים בכלי השעות כדי להאריך זמן הסניגוריא.

↩ חזרה לטקסט
912

הסניגור מלמד – המליץ מלמד זכות.

↩ חזרה לטקסט
913

שהשפיע – שהרבה.

↩ חזרה לטקסט
914

איוב כ"ח, ה־ז.

↩ חזרה לטקסט
915

זה למעלה מזה – במדרגות ההרים משני צדי השביל.

↩ חזרה לטקסט
916

מסכך – בענפי האילנות המצלים עליו.

↩ חזרה לטקסט
917

בר־הדיא – עוף דורס ממיני העיט.

↩ חזרה לטקסט
918

מכחם של אילנות – מרוב הענפים.

↩ חזרה לטקסט
919

באיסר – מטבע קטן.

↩ חזרה לטקסט
920

משכשכו – טובלו לשם שטיפה כל־שהיא.

↩ חזרה לטקסט
921

מעפר – הדבוק בשרשי הירק.

↩ חזרה לטקסט
922

שרויים – שוכנים ונתונים.

↩ חזרה לטקסט
923

תורת רגל – ענין רגל, שלא יהא זכר לרגל זר בארצנו.

↩ חזרה לטקסט
924

איוב כ"ח, ד.

↩ חזרה לטקסט
925

תהלים ס"ב ד.

↩ חזרה לטקסט
926

איוב כ"ד טז.

↩ חזרה לטקסט
927

אפרסמון – שמן בושם.

↩ חזרה לטקסט
928

שקראי וכו' – כלם כנויי שמות על שם מעשיהם: "שקראי ושקרוראי" – מל' שקר, "זיפאי" – זיפן, רמאי, ו"מצלי דינא" – מטה ומעַות דין.

↩ חזרה לטקסט
929

והפילה – הפילה את העובר.

↩ חזרה לטקסט
930

שיעברנה – שתלד ממנו בן.

↩ חזרה לטקסט
931

עד שתצמח – אזנו.

↩ חזרה לטקסט
932

שהקיז לך דם – הזלת דם מן העורקים לרפואה קרויה "הקזה".

↩ חזרה לטקסט
933

שיזמין – יקרא לסעודה.

↩ חזרה לטקסט
934

טליתו – בגדו.

↩ חזרה לטקסט
935

דינר – שם מטבע.

↩ חזרה לטקסט
936

ריבה – נערה.

↩ חזרה לטקסט
937

טשו – משחו.

↩ חזרה לטקסט
938

בראשית י"ח, כ.

↩ חזרה לטקסט
939

שם שם, כא.

↩ חזרה לטקסט
940

הכצעקתה – ולא "הכצעקה", לרמז על צעקת הנערה.

↩ חזרה לטקסט
941

מחזיק וכו' – תומך וסועד.

↩ חזרה לטקסט
942

מדוקדק – מל' "דקדוקי עניות", כלו' מדוכדך.

↩ חזרה לטקסט
943

ועגמה וכו' – כלו' נצטערה עליו.

↩ חזרה לטקסט
944

בראשית י"ח, כא.

↩ חזרה לטקסט
945

קו שקר וכו' – כל השמות לגנאי על שם מעשיהם: "קו שקר" – מדת שקר, "מסטידין" מטה דין בלא"ר, "קלאפנדר" – מל"י: גונב נפש; ויש מפרשים: שרץ בעל אלף רגלים; ועוד יש מפרשים: פושט עור.

↩ חזרה לטקסט
946

ארכי – ראש בל"י.

↩ חזרה לטקסט
947

שם י"ט, ט.

↩ חזרה לטקסט
948

בראשית י"ט, ט.

↩ חזרה לטקסט
949

זועות – רעידות הארץ.

↩ חזרה לטקסט
950

איוב ט', ה.

↩ חזרה לטקסט
951

איוב ט', ה.

↩ חזרה לטקסט
952

בראשית י"ט, כו.

↩ חזרה לטקסט
953

ללמדו – להנהיגו.

↩ חזרה לטקסט
954

מתכונת – חושבת בלבה.

↩ חזרה לטקסט
955

בראשית ט"ו, ה.

↩ חזרה לטקסט
956

פנדק – בית מלון.

↩ חזרה לטקסט
957

נאתן – נאה מאד.

↩ חזרה לטקסט
958

צפה – ראה.

↩ חזרה לטקסט
959

כח לעמוד –בין בני ארצו הרשעים.

↩ חזרה לטקסט
960

בראשית כ"א, ז.

↩ חזרה לטקסט