📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ג: מַעֲשֵׂי־אָבוֹת
#34

ב. תְּפִלַּת אַבְרָהָם וְחַטְאוֹת סְדוֹם

כח "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר… הֲשֹׁפֵט כָּל־הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"906? אָמַר רַ' לֵוִי: אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ – אֵין דִּין, וְאִם דִּין אַתָּה מְבַקֵּשׁ– אֵין עוֹלָם. אַתָּה תוֹפֵס907 אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשִׁים: אַתָּה מְבַקֵּשׁ עוֹלָם וּמְבַקֵּשׁ דִּין? טוֹל לְךָ אֶחָד מֵהֶם. וְאִם אֵין אַתָּה מְוַתֵּר קִמְעָא908 – אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד (ב"ר לט, מט).

כט "אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה"909 – אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לֵירֵד לוֹ910 מֵחֲמִשִּׁים לַחֲמִשָּׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֲזוֹר בְּךָ לְמַפְרֵעַ. אָמַר רַ' לֵוִי: לַחֲלַפְסִדְרָא911 מְלֵאָה מָיִם, כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְלֵאָה מַיִם הַסַּנֵּגוֹר מְלַמֵּד912; פְּעָמִים שֶׁהַדַּיָּן מְבַקֵּשׁ שֶׁיְלַמֵּד הַסַּנֵּגוֹר, וְהוּא אוֹמֵר: הוֹסִיפוּ בְתוֹכָהּ מָיִם (שם מט).

ל שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ913 לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. מַה־נֶּאֱמַר בְּאַרְצָם? "אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא־לָחֶם… מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, נָתִיב לֹא־יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה"914 – שֶׁאֵין לְךָ כָּל שְׁבִיל וּשְׁבִיל בִּסְדוֹם שֶלֹּא הָיוּ בוֹ שִׁבְעָה אִילָנוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה915 – גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֱגוֹז וְשָׁקֵד, תַּפּוּחַ וּפַרְסֵק, וְהָיָה כָל הַשְׁבִיל מְסֻכָּךְ916. אָמַר רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: בַּר־הֶדְיָא917 צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר מִיל, וְכֵוָן שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל אִילָנֵי סְדוֹם לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת עַל הָאָרֶץ מִכֹּחָם שֶׁל אִילָנוֹת918. כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֶחָד לְגַנָּן וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: "תֶּן־לִי בְאִיסָר919 יָרָק" – כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ הָיָה מְשַׁכְשְׁכוֹ920 בְּמַיִם וּמוֹצִיא מֵעָפָר921 זָהָב. אָמְרוּ (אַנְשֵׁי) סְדוֹם: מֵאַחַר שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים922 בְּשַׁלְוָה וּבְטוֹבָה, מָזוֹן יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, כֶּסֶף וְזָהָב יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת יוֹצְאוֹת מֵאַרְצֵנוּ – לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים, שֶׁאֵין בָּאִים אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ? בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל923 מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי־רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ"924 – אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְשִׁים לְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵיכֶם, אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם.

דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד־אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל־אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה"925 – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִיר נָטוּי וְדוֹחִין אוֹתוֹ עָלָיו וּבָאִים וְנוֹטְלִים אֶת מָמוֹנוֹ.

מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "חָתַר בַּחשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ־לָמוֹ"926 – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי־מָמוֹן וּמַפְקִידִים אֶצְלָם אֲפַרְסְמוֹן927 וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּבֵית־גִּנְזֵיהֶם, וְלָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִים אוֹתוֹ כְּכֶלֶב, וְחוֹתְרִים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ מָמוֹן.

אָמְרוּ: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ שׁוֹר – רוֹעֶה יוֹם אֶחָד, וְשֶׁאֵין לוֹ – רוֹעֶה שְׁנֵי יָמִים. הָיָה שָׁם יָתוֹם בֶּן אַלְמָנָה, מָסְרוּ לוֹ אֶת שׁוֹרֵיהֶם לִרְעוֹתָם. הָלַךְ וּנְטָלָם וַהֲרָגָם. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ שׁוֹר יִטּוֹל עוֹר אֶחָד וְשֶׁאֵין לוֹ שׁוֹר יִטּוֹל שְׁנֵי עוֹרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: מַה־זֶּה? אָמַר לָהֶם: סוֹף דִּין כִּתְחִלַּת דִּין.

מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ שׁוּרָה שֶׁל לְבֵנִים, הָיָה בָא כָל־אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹטֵל אֶחָת. אָמַר: לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָת.

מִי שֶׁהָיָה שׁוֹטֵחַ שׁוּמִים אוֹ בְצָלִים, הָיָה בָא כָל־אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹטֵל אֶחָד. אָמַר: לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָד.

אַרְבָּעָה דַיָנִים הָיוּ בִסְדוֹם: שַׁקְרַאי928 וְשַׁקְרוּרַאי וְזַיְּפַאי וּמַצְלֵי־דִינָא.

מִי שֶׁהִכָּה אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְהִפִּילָה929, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ (לְבַעְלָהּ): תְּנֶנָּה לוֹ שֶׁיְעַבְּרֶנָּה930 לָּךְ.

מִי שֶׁקִּצֵּץ אֹזֶן שֶׁל חֲמוֹר שֶׁל חֲבֵרוֹ, אָמְרוּ לוֹ (לְבַעַל הַחֲמוֹר): תְּנֵהוּ לוֹ עַד שֶׁתִּצְמָח931.

מִי שֶׁפְּצָעוֹ חֲבֵרוֹ, אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁהִקִּיז לְךָ דָּם932.

מִי שֶׁעָבַר בְּגֶשֶׁר נוֹתֵן אַרְבָּעָה זוּזִים, וְשֶׁעָבַר בְּמַיִם נוֹתֵן שְׁמוֹנָה זוּזִים.

פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן לְשָׁם כּוֹבֵס אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: תֵּן אַרְבָּעָה זוּזִים. אָמַר לָהֶם: אֲנִי בְּמַיִם עָבָרְתִּי. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, תֵּן שְׁמוֹנָה. לֹא נָתַן – פְּצָעוּהוּ. בָּא לִפְנֵי הַדַּיָּנִים. אָמְרוּ לוֹ: תֵּן שָׂכָר שֶׁהִקִּיזוּ לְךָ דָּם, וּשְׁמוֹנָה זוּזִים שֶׁעָבַרְתָּ בְּמָיִם.

אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם נִזְדַּמֵּן לְשָׁם. פְּצָעוּהוּ, וּבָא לִפְנֵי הַדַּיָּן. אָמַר לוֹ: תֶּן־לוֹ שְׂכָרוֹ, שֶׁהִקִּיז לְךָ דָּם. נָטַל אֱלִיעֶזֶר אֶבֶן וּפָצַע אֶת־הַדַּיָּן. אָמַר לוֹ: שָׂכָר שֶׁיֶּשׁ־לִי בְיָדְךָ תְּנֵהוּ לָזֶה – וּמָמוֹן שֶׁלִּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד.

כָּךְ הִתְנוּ בֵינֵיהֶם אַנְשֵׁי סְדוֹם: מִי שֶׁיַּזְמִין933 אָדָם לְבֵית־הַמִּשְׁתֶּה יִפְשְׁטוּ טַלִּיתוֹ934. נִזְדַּמֵּן אֱלִיעֶזֶר לְשָׁם לְבֵית־הַמִּשְׁתֶּה וְלֹא הִזְמִינוּהוּ. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִסְעוֹד הָלַךְ וְיָשַׁב בְּסוֹף כֻּלָּם. אָמְרוּ לוֹ: מִי הִזְמִינְךָ לְכָאן? אָמַר לָזֶה שֶׁיָּשַׁב (אֶצְלוֹ): אַתָּה הִזְמַנְתָּנִי. אָמַר: שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ שֶׁאֲנִי הִזְמַנְתִּי וְיִפְשְׁטוּ בִגְדִּי. נָטַל טַלִּיתוֹ וּבָרַח לַחוּץ. וְכֵן עָשָׂה אֱלִיעֶזֶר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁיָּצְאוּ כֻלָּם, וְאָכַל הוּא אֶת הַסְּעֻדָּה.

הָיְתָה לָהֶם מִטָּה שֶׁהָיוּ מַשְׁכִּיבִין בָּהּ אוֹרְחִים. אָדָם אָרֹךְ – קִצְּרוּהוּ, קָצָר – מְתָחוּהוּ. נִזְדַּמֵּן לְשָׁם אֱלִיעָזֶר אָמְרוּ לוֹ: עֲלֵה וּשְׁכַב בַּמִּטָּה. אָמַר לָהֶם: מִיּוֹם שֶׁמֵּתָה אִמִּי נָדַרְתִּי נֵדֶר שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּב בְּמִטָּה.

כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם עָנִי הָיָה כָל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן לוֹ דִינָר935 וְכוֹתֵב שְׁמוֹ עָלָיו, וּפַת לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ. וּכְשֶׁמֵּת הֶעָנִי הָיָה בָא כָל אֶחָד וְנוֹטֵל דִּינָר שֶׁלּוֹ. הָיְתָה שָׁם רִיבָה936 אַחַת שֶׁהוֹצִיאָה פַּת לְעָנִי בְּכַדָּהּ. עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא מֵת – וְנִתְגַּלָּה הַדָּבָר. טָשׁוּ937 אֶת־הָרִיבָה בִדְבַשׁ וְהֶעֱמִידוּהָ עַל גַּג הַחוֹמָה וּבָאוּ דְבוֹרִים וַאֲכָלוּהָ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי־רָבָּה"938 – עַל עִסְקֵי רִיבָה (סנה' קח:, קט.; במ"ר ט; ויק"ר ה; ב"ר מב ורש"י שם עפ"י "מד' הרנינו").

לא מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי נְעָרוֹת שֶׁיָּרְדוּ לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן, אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: לָמָּה פָּנַיִךְ חוֹלָנִיּוֹת? אָמְרָה לָהּ: כָּלוּ מְזוֹנוֹתֵינוּ וּכְבָר אָנוּ נוֹטִים לָמוּת. מֶה עָשָׂתָה? מִלְאָה אֶת־הַכַּד קֶמַח וְהֶחֱלִיפוּ: נָטְלָה זוֹ מַה שֶׁבְּיַד זוֹ וְזוֹ מַה שֶׁבְּיַד זוֹ. כֵּוָן שֶׁהִרְגִּישׁוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם בַּדָּבָר – נְטָלוּהָ וּשְׂרָפוּהָ.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֲפִלּוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁתֹּק – דִּינָהּ שֶׁל נַעֲרָה אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתִי לִשְׁתֹּק. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַכְּצַעֲקָתָהּ"939, 940 – צַעֲקָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה (ב"ר מט; ילק"ש וירא יח).

לב רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הִכְרִיזוּ בִסְדוֹם וְאָמָרוּ: כָּל מִי שֶׁהוּא מַחֲזִיק941 בְּפַת־לֶחֶם לְגֵר וּלְעָנִי וְאֶבְיוֹן יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ.

פְּלוֹטִית בִּתּוֹ שֶׁל לוֹט הָיְתָה נְשׂוּאָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי סְדוֹם, רָאֲתָה עָנִי אֶחָד מְדֻקְדָּק942 בִּרְחוֹב הָעִיר וְעָגְמָה943 נַפְשָׁהּ עָלָיו. מֶה הָיְתָה עוֹשָׂה? בְּכָל יוֹם כְּשֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לִשְׁאוֹב מַיִם הָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּכַד שֶׁלָּהּ מִכָּל מְזוֹן־בֵּיתָהּ וּמְכַלְכֶּלֶת אוֹתוֹ הֶעָנִי. אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: הֶעָנִי הַזֶּה מֵאַיִן הוּא חָי? – עַד שֶׁיָּדְעוּ הַדָּבָר וְהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ לְהִשָּׂרֵף, אָמְרָה: אֱלֹהֵי הָעוֹלָם, עֲשֵׂה מִשְׁפָּטִי וְדִינִי מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם! וְעָלְתָה צַעֲקָתָהּ לִפְנֵי כִסֵּא־הַכָּבוֹד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "אֵרְדָה־נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי"944 – אִם כְּצַעֲקַת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת עָשׂוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם אֶהֱפֹךְ יְסוֹדוֹתֶיהָ לְמַעְלָה ופָנֶיהָ לְמָטָּה (פדר"א כה).

לג חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי־דַיָּנִים הָיוּ בִסְדוֹם: קַו־שֶׁקֶר945 וְרַב־שֶׁקֶר, רַב־נָבָל, רַב מַסְטִידִין וְקַלָּאפֶנְדַּר. לוֹט הָיָה אַרְכִי946־הַדַּיָּנִים שֶׁבְּכֻלָּם. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁהֵם עֲרֵבִים לָהֶם הֵם אוֹמְרִים לוֹ: "גֶּשׁ־הָלְאָה"947 – עֲלֵה לְמַעְלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵין עֲרֵבִים לָהֶם, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: "הָאֶחָד בָּא־לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט"948 (ב"ר נ).

לד אָמַר רַ' יִרְמְיָהוּ בֶן אֱלִיעֶזֶר: עִקַּר שַׁלְוָתָהּ שֶׁל סְדוֹם לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וּמֵהֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְעִישׁ עֲלֵיהֶם הָרִים וּמֵבִיא עֲלֵיהֶם זְוָעוֹת949 כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְשׁוּבָה – וְלֹא עָשׂוּ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ"950 – וּבְסוֹף "אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ"951 (שם).

לה "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וְתְּהִי נְצִיב מֶלַח"952 – רַ' יִצְחָק אָמַר: עַל שֶׁחָטְאָה בְּמֶלַח. בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל לוֹט אָמַר לוֹט לְאִשְׁתּוֹ: תְּנִי לָאוֹרְחִים הַלָּלוּ קְצָת מֶלַח. אָמְרָה לוֹ: אַף מִנְהָג רַע זֶה אַתָּה רוֹצֶה לְלַמְּדוֹ953 כָאן! מַה הִיא עוֹשָׂה? הוֹלֶכֶת אֶל כָּל שְׁכֵנוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לָהֶן: "תְּנוּ לִי מֶלַח, שֶׁיֶּשׁ לָנוּ אוֹרְחִים" – וְהִיא מִתְכַּוֶּנֶת954 שֶׁיַּכִּירוּ בָהֶם אַנְשֵׁי הָעִיר. עַל כֵּן "וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" (שם נ, נא).