📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ג: מַעֲשֵׂי־אָבוֹת
#35

ג. זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם

לו "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ"955 אָמַר רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ בַּמִּדְבָּר יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשֵּׁנִי וְיוֹם הַשְּׁלִישִׁי עַד עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא מָצָא לֹא עִיר וְלֹא פֻנְדָּק956, וְלֹא אִילָן וְלֹא מַיִם וְלֹא בְּרִיָּה, וְאַחַר שֶׁהָלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים צָפָה אִילָן אֶחָד מֵרָחוֹק, אָמַר: שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחְתָּיו מָיִם. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל הַמַּעְיָן, רָאָה אוֹתוֹ נַאֲתָן957 וּפֵרוֹתָיו מְתוּקִים וַעֲנָפָיו נָאִים וְצִלּוֹ נָאֶה, יָשַׁב לוֹ וְנִתְקָרֵר בְּצִלּוֹ וְאָכַל מִן פֵּרוֹתָיו וְשָׁתָה מִן הַמַּעְיָן וְעָרֵב לוֹ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו. כֵּוָן שֶׁעָמַד לֵילֵךְ אָמַר לָאִילָן: אִילָן, אִילָן, בַּמֶּה אֲבָרֶכְךָ וּמַה יֶּשׁ־לִי לוֹמַר לָךְ? שֶׁיְהֵא עֵצְךָ נָאֶה – נָאֶה הוּא; שֶׁיְהֵא צִלְּךָ נָאֶה – כְּבָר הוּא נָאֶה; שֶׁיִּהְיוּ עֲנָפֶיךָ נָאִים – נָאִים הֵם; שֶׁיִּהְיוּ פֵרוֹתֶיךָ מְתוּקִים – מְתוּקִים הֵם; שֶׁיְהֵא מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשְׁךָ – כְּבָר מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשֶׁךָ; שֶׁתְּהֵא עוֹמֵד בְּמָקוֹם חָבִיב – בְּמָקוֹם חָבִיב אַתָּה עוֹמֵד, – בַּמָּה אֲבָרְכֶךָ? אֶלָּא כָּל הַנְּטִיעוֹת הָעוֹמְדוֹת מִמְּךָ יִהְיוּ כְמוֹתֶךָ. כָּךְ כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָעוֹלָם עָמְדוּ עֶשְׂרִים דּוֹר וְלֹא הָיְתָה בָהֶם תּוֹעֶלֶת וְלֹא עָמַד מֵהֶם צַדִּיק עַד אַחַר עֶשְׂרִים דּוֹר. צָפָה958 הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא אֶת אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה נָתוּן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְאָמַר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: תֹּאמַר שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ כֹּחַ לַעֲמוֹד959? כֵּוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְכִבְשַׁן־הָאֵשׁ וְקִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ, מִיָּד קֵרְבוֹ הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בָּנָה לוֹ אֶת הַפֻּנְדָּק וְהָיָה זָן עוֹבְרִים וְשָׁבִים, וְהָיָה מַכְנִיס אֶת־הַבְּרִיּוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְהוֹדִיעַ כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: אַבְרָהָם, אַבְרָהָם, מַה יֶּשׁ־לִי לוֹמַר לְךָ וּבַמָּה אֲבָרְכֶךָ? שֶׁתְּהֵא שָׁלֵם וְצַדִּיק לְפָנַי, אוֹ שֶׁתְּהֵא שָׂרָה אִשְׁתְּךָ צַדֶּקֶת לְפָנָי – צַדִּיק אַתָּה וְשָׂרָה אִשְׁתְּךָ צַדֶּקֶת לְפָנָי; אוֹ שֶׁיִּהְיוּ כָל־בְּנֵי־בֵיתְךָ צַדִּיקִים – צַדִּיקִים הֵם לְפָנָי, – בַּמָּה אֲבָרְכֶךָ? אֶלָּא כָל־בָּנִים שֶׁעֲתִידִים לַעֲמוֹד מִמְּךָ יִהְיוּ כְמוֹתֶךָ (במ"ר ב; תענ' ה).

לז "וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה"960 – כַּמָּה בָנִים הֵינִיקָה שָׂרָה? אָמַר רַ' לֵוִי: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁגָּמַל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עָשָׂה סְעֻדָּה גְדוֹלָה. הָיוּ כָל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מְרַנְּנִים961 וְאוֹמְרִים: רְאִיתֶם זָקֵן וּזְקֵנָה, שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי962 מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים בְּנֵנוּ הוּא! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂים מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְהַעֲמִיד963 דִּבְרֵיהֶם. מֶה עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ? הָלַךְ וְזִמֵּן כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְשָׂרָה אִמֵּנוּ זִמְּנָה אֶת־נְשׁוֹתֵיהֶם, וְכָל אַחַת וְאַחַת הֵבִיאָה בְנָהּ עִמָּהּ וּמֵינִקְתָּהּ לֹא הֵבִיאָה, וְנַעֲשָׂה נֵס בְּשָׂרָה אִמֵּנוּ וְנִפְתְּחוּ דַדֶּיהָ כִּשְׁנֵי מַעְיָנוֹת וְהֵינִיקָה אֶת־כֻּלָּם. וַעֲדַיִן הָיוּ מְרַנְּנִים וְאוֹמְרִים: אִם שָׂרָה "הֲבַת־תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" – אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד? מִיָּד נֶהְפַּךְ קְלַסְתֵּר964 פָּנִים שֶׁל יִצְחָק וְנִדְמָה לְאַבְרָהָם. פָּתְחוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק"965 (ב"מ פז.).

לח אִמֵּנוּ שָׂרָה הָיְתָה צְנוּעָה יוֹתֵר מִדָּי. אָמַר לָהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ: אֵין זוֹ שְׁעַת הַצְּנִיעוּת, אֶלָּא גַלִּי אֶת־דַּדַּיִךְ וְקַדְּשִׁי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁהִתְחִיל הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת נִסִּים. גִּלְתָה אֶת דַּדֶּיהָ וְהָיוּ נוֹבְעוֹת חָלָב כִּשְׁנֵי מַעְיָנוֹת. וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת966 בָּאוֹת וּמֵינִיקוֹת אֶת־בְּנֵיהֶן מִמֶּנָּה וְהָיוּ אוֹמְרוֹת: אֵין אָנוּ כְּדַי לְהֵינִיק אֶת־בָּנֵינוּ מֵחֲלָבָהּ שֶׁל הַצַּדֶּקֶת (ב"ר נג; ילק"ש וירא).

לט "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל"967 – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' סִימוֹן: מִשְׁתֵּה גְדוֹלִים – עוֹג וְכָל גְּדוֹלִים עִמּוֹ הָיוּ שָׁם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ לוֹ לְעוֹג: לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר: אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא וְאֵינוֹ מוֹלִיד? כֵּוָן שֶׁרָאָה אֶת יִצְחָק אָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו מַתְּנָתוֹ968 מַה הִיא? לֹא שְׁפוּפָה969? אִם אֲנִי נוֹתֵן אֶצְבָּעִי עָלָיו אֲנִי פוֹחֲסוֹ970. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל מַתְּנָתִי? חַיֶּיךָ971 שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יוֹצְאִים מִבְּנֵי־בָנָיו, וְאֵין סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ972 לִפּוֹל אֶלָּא בְיַד בָּנָיו (ב"ר נג; דב"ר א).

מ "וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל־הַשֹּמֵעַ יִצֲחַק־לִי"973 – אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בְּרַ' יִצְחָק: רְאוּבֵן בְּשִׂמְחָה974 – שִׁמְעוֹן מָה אִכְפַּת לוֹ? כָּךְ שָׂרָה נִפְקְדָה – אֲחֵרִים מָה אִכְפַּת לָהֶם? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְקְדָה אִמֵּנוּ שָׂרָה הַרְבֵּה עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ עִמָּהּ, הַרְבֵּה חוֹלִים נִתְרַפְּאוּ עִמָּהּ, הַרְבֵּה חֵרְשִׁים נִתְפַּקְּחוּ975, הַרְבֵּה סוֹמִים נִתְפַּתְּחוּ, הַרְבֵּה שׁוֹטִים נִשְׁתַּפּוּ976, שֶׁנִּתַּן דּוֹרְיָה977 לָעוֹלָם.

רַ' לֵוִי אָמָר: הוֹסִיף הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַמְּאוֹרוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִים: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ… יִצְחָק"978 – יָצָא חֹק לָעוֹלָם, נִתַּן דּוֹרְיָה לָעוֹלָם (ב"ר נג; תנח' תולדות; ילק"ש וירא).

––––––––

מא "וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ אֶת הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ"979 – אָמַר רַ' עֲקִיבָא: מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ שָׂרָה רוֹאָה אֶת־יִשְׁמָעֵאל בּוֹנֶה בָּמְסִין980 וְצָד חֲגָבִין וּמַעֲלֶה וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדָה־זָרָה. אָמְרָה: שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנִי כָּךְ וְיֵלֵךְ וְיַעֲבֹד כָּךְ – וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל בַּדָּבָר. אָמַר לָהּ (אַבְרָהָם): לְאַחַר שֶׁזָּכִין981 לוֹ לְאָדָם חָבִין982 לוֹ? לְאַחַר שֶׁעֲשִׂינוּהָ גְּבִירָה וְהִכְנַסְנוּהָ לִגְדֻלָּה זוֹ – נִטְרְדֶנָּה983 מִתּוֹךְ בֵּיתֵנוּ? מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלֵינוּ? לֹא נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם984 מִתְחַלֵּל בַּדָּבָר? אָמְרָה לוֹ: הוֹאִיל וְאַתָּה אוֹמֵר חִלּוּל־הַשֵּׁם בַּדָּבָר, יַכְרִיעַ הַמָּקוֹם בֵּין דְּבָרַי לִדְבָרֶיךָ.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: זֶה אֶחָד מִן אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיָה רַ' עֲקִיבָא דוֹרֵשׁ וְאֵין אֲנִי דוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ, וּדְבָרַי נִרְאִין מִדְּבָרָיו. אֲנִי אוֹמֵר: חָס וְשָׁלוֹם, שֶׁיְהֵא בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ! אֶפְשָׁר לְמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "כִּי יְדַעְתִּיו"985 – תִּהְיֶה עֲבוֹדָה־זָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? אֶלָּא אֵין צְחוֹק הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא לְעִנְיַן־יְרֻשָּׁה. שֶׁכְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין וְאוֹמְרִין: נוֹלַד בֵּן לְאַבְרָהָם! נוֹלַד בֵּן לְאַבְרָהָם, נוֹחֵל אֶת הָעוֹלָם! וְהָיָה יִשְׁמָעֵאל מְצַחֵק וְאוֹמֵר: אַל תְּהוּ שׁוֹטִים, אַל תְּהוּ שׁוֹטִים! אֲנִי בְכוֹר וַאֲנִי נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים! (תוספ' סוטה ה ו; ב"ר נג).

מב רַ' עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַ' לֵוִי אָמָר: אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק: נֵלֵךְ וְנִרְאֶה חֲלָקֵינוּ בַּשָּׂדֶה. וְהָיָה יִשְׁמָעֵאל נוֹטֵל קֶשֶׁת וְחִצִּים וּמוֹרֶה כְּלַפֵּי יִצְחָק וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ מְשַׂחֵק. רָאֲתָה שָׂרָה וְהִגִּידָה לְאַבְרָהָם (ב"ר נג; פדר"א ל).

מג "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר… וַיְשַׁלְּחֶהָ"986 – לָּקַח אֶת הַדִּרְדּוּר987 וְקָשַׁר בְּמָתְנֶיהָ שֶׁל הָגָר, כְּדֵי שֶׁיְהֵא סוֹחֵף988 אַחֲרֶיהָ, וּכְשֶׁיִּרְצֶה אַבְרָהָם לִרְאוֹת אֶת־יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ יִרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָהּ. וְיָשַׁב יִשְׁמָעֵאל בְּמִדְבַּר פָּארָן וְלָקַח לוֹ אִשָּׁה מֵעַרְבוֹת מוֹאָב וְעַיְסָה שְׁמָהּ.

לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָלַךְ אַבְרָהָם לִרְאוֹת אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בְּמִדְבַּר פָּארָן, וְנִשְׁבַּע לְשָׂרָה שֶׁלֹּא יֵרֵד מִן הַגָּמָל בִּמְקוֹם שֶׁיִּשְׁמָעֵאל שָׁרוּי989 שָׁם. וְהִגִּיעַ לְשָׁם בַּחֲצִי־הַיּוֹם. מָצָא שָׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לָהּ: הֵיכָן הוּא יִשְׁמָעֵאל? אָמְרָה לוֹ: הָלַךְ הוּא וְאִמּוֹ לְהָבִיא פֵרוֹת וּתְמָרִים מִן הַמִּדְבָּר. אָמַר לָהּ: תְּנִי לִי מְעַט מַיִם וּמְעַט לֶחֶם, כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי מִדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. אָמְרָה לוֹ: אֵין לֶחֶם וְאֵין מָיִם. אָמַר לָהּ: כְּשֶׁיָּבוֹא יִשְׁמָעֵאל בַּעְלֵךְ אִמְרִי לוֹ: בָּא זָקֵן אֶחָד מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִרְאוֹתְךָ וְאָמַר שֶׁסַּף הַבַּיִת אֵינוֹ טוֹב. כְּשֶׁבָּא יִשְׁמָעֵאל הִגִּידָה לּוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדָּבָר – וְשִׁלְּחָהּ. וְשָׁלְחָה אִמּוֹ וְלָקְחָה לוֹ אִשָּׁה מִבֵּית אָבִיהָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּשְׁמָהּ פָּטִימָה.

לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים הָלַךְ אַבְרָהָם (שׁוּב) לִרְאוֹת אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ. וְנִשְׁבַּע לְשָׂרָה כְּפַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא יֵרֵד מִן הַגָּמָל בִּמְקוֹם שֶׁיִּשְׁמָעֵאל שָׁרוּי שָׁם. וְהִגִּיעַלְשָׁם בַּחֲצִי הַיּוֹם. מָצָא שָׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לָהּ: הֵיכָן הוּא יִשְׁמָעֵאל? אָמְרָה לוֹ: הָלַךְ הוּא וְאִמּוֹ לִרְעוֹת אֶת הַגְּמַלִּים בַּמִּדְבָּר. אָמַר לָהּ: תְּנִי לִי מְעַט לֶחֶם וּמְעַט מַיִם, כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי מִדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. הוֹצִיאָה וְנָתְנָה לוֹ. עָמַד אַבְרָהָם וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל בְּנוֹ וְנִתְמַלֵּא בֵיתוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל כָּל־טוּב. וּכְשֶׁבָּא יִשְׁמָעֵאל הִגִּידָה לּוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וְיָדַע יִשְׁמָעֵאל שֶׁעַד עַכְשָׁו רַחֲמֵי אָבִיו עָלָיו (פדר"א ל; מדה"ג וירא).